דוידיק

המלחמה בין ישראל לחמאס עוד רחוקה מסיום ואיש לא יודע לומר כיצד היא תתפתח וכמה זמן תימשך; אולם כבר עכשיו היא עמוסת טרגדיות בלתי נתפסות, אישיות וקולקטיביות. עיני העולם נשואות כעת למתחולל במזרח התיכון, לא רק בשל מספר הנרצחים והחטופים המזעזע, אלא גם בשל הסכנה והאפשרות שהמלחמה הזו תגבה מחיר כלכלי כבד מהעולם כולו.
מניתוח של כלכלני בלומברג, שפורסם באתר החדשות הכלכלי בעל אותו השם, עולה כי במקרה שבו המלחמה תתרחב ותהפוך לעימות ישיר בין ישראל לאיראן, מחיר הנפט עשוי לזנק מרמה של כ־90 דולר לחבית כיום לרמה של 150 דולר לחבית, ובכך לדחוק את הצמיחה העולמית ל־1.7%, מה שיחתוך טריליון דולר מהתוצר העולמי.
המזרח התיכון עמוס הקונפליקטים הוא אחד מאזורי הפקת הנפט והגז החשובים בעולם, ולכן ההתפתחויות הגיאופוליטיות בו הן בעלות משמעות אדירה לכלכלה העולמית, שמושפעת בצורה עמוקה ממחירי האנרגיה.
"הקטנת ההיצע העולמי של נפט גולמי": מניתוח שפרסם הכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן, על רקע זינוק במחיר הנפט בשבוע האחרון מרמה של 86 דולר לחבית לרמה של 93 דולר לחבית, עולה כי "המלחמה שפרצה כבר באה לידי ביטוי במחירי האנרגיה בעולם. התפשטות הלחימה לזירות נוספות, תוך כדי מעורבות של גורמים נוספים במזרח התיכון, מהווה סיכון של ממש למחירי האנרגיה. במידה שארה"ב תבקש לפעול כנגד איראן עקב מעורבותה המובהקת באזור, הדבר צפוי להתבטא בצמצום של היכולת של איראן לייצא נפט, אם בדרכים חוקיות ואם באמצעות שיטות עוקפות סנקציות". לדברי בפמן, "מדובר בהתפתחות שתוביל להקטנת ההיצע העולמי המצרפי של נפט גולמי".
לדבריו, "סיכון נוסף נוגע ליחסי ארה"ב־סעודיה, התלויים במידה מסוימת בהתקדמות לקראת הסכם שלום עתידי עם ישראל. אם תהליך זה ייעצר, הדבר עלול להוביל למתיחות בין ארה"ב לבין סעודיה, שייתכן שתגיב בהפחתה נוספת של תפוקת הנפט ובכך תפגע עוד בהיצע העולמי. התערערות אזורית של המצב הגיאופוליטי, ובכלל זה התפתחויות הנוגעות למעבר חופשי של מכליות במצרי הרמוז, עלולה לפגוע גם כן בהיצע המצרפי העולמי. במבט כולל, המחיר לחבית מסוג ברנט צפוי להיות בהמשך 2023 סביב 95-90 דולר".
לפי בפמן, המלחמה עשויה להשפיע בצורה משמעותית גם על מחירי הגז הטבעי. בארה"ב המחיר ליחידת חום (MMBTU) חצה את הרף של 3.4 דולרים, ובאירופה נרשמה עלייה חדה יותר, כאשר מחירי ה־TTF, שהוא חוזה עתידי על הגז הטבעי, זינק מאז יולי האחרון מרמה של פחות מ־30 יורו למגה־ואט/שעה לרמה של 54 יורו למגה־ואט/שעה. מהניתוח של בפמן עולה כי "עליית המחירים החדה יחסית משקפת זעזועים בצד ההיצע. באירופה מדובר בפגיעה משמעותית בצינור הולכה תת־ימי של גז. עלו חשדות באשר לאפשרות של חבלה בצינור, במקטע של אסטוניה־פינלנד (77 ק"מ), אשר לו יש תפקיד חשוב באספקת הגז לאירופה מנורבגיה. לעת עתה, מדובר בצפי לפרק זמן של כמה חודשים עד אשר הפגיעה תתוקן וצינור ההולכה יחזור לפעילות".
בפמן מתייחס בסקירה שלו גם להפסקת זרימת הגז ממאגר תמר, השני בגודלו בישראל, לפי הוראה של המדינה. זאת, בשל קרבתו של המאגר לחופי עזה, מה שמעמיד אותו בסכנת תקיפה. בעלת המניות הגדולה במאגר תמר היא ענקית האנרגיה האמריקאית שברון. לפי בפמן, "מאגר תמר הפסיק באופן יזום את הזרמת הגז, מה שהביא להפסקת הזרמת הגז למצרים דרך צינור EMG. מדובר בהתפתחות הצפויה להשפיע על יצוא הגז הטבעי המונזל (LNG) של מצרים לאירופה ולמדינות נוספות. מצרים אינה יצואנית LNG גדולה, כך שמדובר בהשפעה מצרפית שלילית, אך לא גדולה מאוד. במידה שההחרפה הגיאופוליטית תשפיע גם על מדינות המפרץ, כמו קטאר, שהינה יצואנית גז גדולה, אז הדברים יבואו לידי ביטוי בהמשך העלייה במחירי הגז בעולם".
"התקופה המסוכנת ביותר זה עשורים": בבלומברג בחנו וניתחו שלושה תרחישים, שישפיעו בצורה שונה על מחירי האנרגיה, האינפלציה העולמית, הצמיחה העולמית והפחד של המשקיעים.
התרחיש הראשון, ובמידה רבה האופטימי ביותר, הוא זה שבו המלחמה נשארת מצומצמת וממוקדת. כלומר, מתמקדת בגזרת עזה. תרחיש כזה מביא בחשבון מצב שבו תהיה כניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, לצד תקריות ופעולות מלחמתיות נקודתיות בגבול לבנון. בתרחיש הזה, צופים בבלומברג שאיראן - שהגדילה השנה את תפוקת הנפט שלה ב־700 אלף חביות ביום בתמורה להפשרת נכסים על ידי ארה"ב – תחזור בה מהגדלת התפוקה, כדי להגביר את הלחץ העולמי על ישראל. תרחיש כזה יביא לעלייה של כ־4 דולרים במחיר חבית נפט, לא יביא לשינוי במדד הפחד (VIX), יוסיף 0.1% לאינפלציה העולמית ויגרע שיעור דומה מהצמיחה העולמית.


כלכליסט