דוידיק

ברוב תחומי ההוצאה של משק בית טיפוסי המחירים דווקא ירדו ■ אבל סעיפים שתלויים בשער הדולר — המושפע מצעדי ההפיכה המשטרית — הקפיצו את האינפלציה


האזרחים שעוד היה להם כוח להתעניין בכלכלה בערב ראש השנה — בשבוע שבו ירדו סופית המסכות, והתברר שכמחצית מהציבור ומחברי הכנסת שמייצגים אותו מבקשים באמת לחסל את המשטר הדמוקרטי בישראל — חוו ביום שישי עוד אכזבה.


מדד המחירים לצרכן, הנתון שמתאר במספרים את יוקר המחיה, הפתיע לרעה ועלה באוגוסט ב–0.5% לעומת החודש הקודם. הקצב השנתי שלו, בחישוב של 12 החודשים האחרונים, מסתכם עתה ב–4.1%, לעומת יעד ממשלתי של 1%–3%.


בחודש שעבר קצב האינפלציה כבר ירד לרמה של 3.3% בלבד, לא רחוק מהיעד הממשלתי. משכך, עלייה מחדש ליותר מ–4%, מעבר לתחזיות הכלכלנים, עשויה להיראות כמו סיומה של מגמת הירידה ותחילת גל עליות חדש. זה יכאב לציבור בכיס, אבל עליית המחירים היא רק חצי מהבעיה: אם זה נכון, אזי על פי דברי נגיד בנק ישראל אמיר ירון בשבועות האחרונים, לא מן הנמנע שהריבית שוב תעלה בעדכון הבא, מ–4.75% כיום ל–5%. זוהי עוד מכה לכל מי שנדרש לשרת משכנתא או הלוואה בריבית משתנה, כלומר ריבית פריים.


אבל זה לא מדויק. כניסה יותר מעמיקה לסעיפים השונים של המדד מראה שברוב תחומי ההוצאה של משק בית טיפוסי, המחירים דווקא ירדו ואפילו יותר מהציפיות. מחירי המזון, סעיף מרכזי, ירדו באוגוסט ב–0.2%, בעוד מחירי הפירות ירדו ב–3.6%. מחירי הביגוד והנעליים ירדו ב–2.5%. שכר הדירה אמנם עלה, כחלק ממגמה שנמשכת זמן רב, אבל "רק" ב–0.7%.


הכל תלוי בשקל — כלומר, בשר המשפטים


אז מה קרה? הסעיף שהפתיע את כולם והקפיץ את המדד ב–0.5% היה נסיעות לחו"ל, שהתייקרו בחודש שעבר בלא פחות מ–10.5%, וקיזזו את הירידות בשאר הסעיפים. מחירי הנסיעות לחו"ל עלו בעיקר בגלל הירידה של השקל מול הדולר, שביום שישי נסחר ברמה של 3.82 שקלים. זאת משום שכרטיסי הטיסות וכל ההוצאות בחו"ל נקובים במטבע חוץ. ללא העלייה של הדולר בשנה האחרונה, וללא עלייה נוספת של הדולר בחודש הקרוב — לא תהיה לנגיד בנק ישראל סיבה, נכון לעכשיו, להעלות את הריבית.


אלא שזהו תרגיל שאסור לעשות בכלכלה בכלל, ובניתוח של עליית מדד כלשהו בפרט. לא נכון לקחת מדד ולהוריד ממנו סעיפים או מרכיבים יוצאי דופן כדי לקבל תמונה אחרת, ורודה יותר. הרי במדידה הבאה יהיו סעיפים אחרים שיפתיעו לרעה — וזה נכון במיוחד במקרה של השפעת גורם מרכזי כמו שער החליפין. בחודש הבא מחירי הנסיעות לחו"ל כנראה כבר לא יעלו באותה עוצמה, אבל יהיו סעיפים אחרים — למשל, מוצרי יבוא, שהמלאים שלהם בישראל התרוקנו — שיעלו בשל ירידת השקל מול המטבעות האחרים.


במילים אחרות: הכל תלוי בשער השקל — כלומר, בשר המשפטים יריב לוין, ביו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (ובשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעצם הבוס שלו) ובראש הממשלה בנימין נתניהו. אם השלישיה הזאת תמשיך בניסיונותיה לפרק את בית המשפט העליון, או תוציא לפעול את רעיונותיה להקים "בית משפט לחוקה" שבו הם יבחרו את השופטים — שוק המט"ח המקומי ימשיך לזרוק שקלים ולהצטייד בדולרים. השקל ימשיך לצלול לעבר רמה של 4 שקלים לדולר, המדדים שוב יפתיעו לרעה ובנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית בהחלטתו הבאה ב–23 באוקטובר.


הרבה משתנים משפיעים על השווקים ועל ההחלטות של בנקים מרכזיים. בשבוע שעבר נרשמה עלייה ניכרת במחירי הנפט שתייקר את הדלק בישראל, הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית על היורו ל–4%, ובארה"ב גוברת הדאגה סביב החוב הלאומי. למרות כל אלה, על פי סקר של סוכנות רויטרס מהשבוע שעבר, 95% מהכלכלנים בארה"ב מאמינים שהבנק המרכזי האמריקאי ישאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו ביום רביעי. באירופה, הכלכלנים מקווים שעליית הריבית בשבוע שעבר הייתה האחרונה.


בימים רגילים, במיוחד על רקע התחזיות להתקררות מהירה של הכלכלה בישראל, לא הייתה לבנק ישראל סיבה לתכנן עליית ריבית. וממילא יש לו עוד זמן לחשוב ולקוות לטוב, כולל בעת פרסום המדד הבא, ב-15 באוקטובר. אבל אנחנו לא בימים רגילים: כל מי שצפה בדיון בבג"ץ על עילת הסבירות ביום שלישי שעבר, ראה שבממשלה נחושים לפרק את ישראל מכל המוסדות, שומרי הסף, והעקרונות המנחים שלה. ככל שהם ימשיכו, כך יגדל הכאב הכלכלי של אזרחי המדינה, כולל מחצית העם שתומך בקואליציה הזאת.

דהמרקר