x




אלה

דילמת הריבית של בנק ישראל

דרג מאמר זה
במשק כבר מרגישים את נטל הריבית, האינפלציה בישראל לא מראה סימני האטה ובשוק התעסוקה מתחילים להופיע סימנים מדאיגים כמו עלייה בשיעור האבטלה וירידה בשיעור המשרות הפנויות. לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל היום (ב'), בשוק תמימי־דעים שפנינו לעלייה נוספת, אבל הפעם הכלכלנים חלוקים לגבי גובה ההעלאה. לאחר שתי העלאות חדות של 0.75%, יש מחלוקת בין כלכלנים שמעריכים כי נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, ימשיך בקו הניצי שלו ויעלה את הריבית ל־3.5%, לבין כלכלנים שצופים העלאה מתונה יותר של 0.5% (ל־3.25%).


נטל הריבית מורגש בשוק האשראי
לאחרונה עולים סימנים שהריבית מתחילה לתת אותותיה. כך בלטו בתוצאות הכספיות של חברת מימון ישיר, כי נטל הריבית, כבר הכפיל את שיעור האשראי המסוכן של החברה. מדד הבנקים צלל ב־3.2% ביום חמישי, על רקע חשש שהכבדת הריבית על כתפי הציבור תגיע מהר מהצפוי גם לסקטור הפיננסי. המדד אומנם תיקן את הירידה הזו ביום ראשון השבוע, אך עדיין מדובר בצניחה משמעותית.
החלטת בנק ישראל, צפויה להסתמך בין היתר על נתוני מדד המחירים לצרכן שהתפרסמו בשבוע שעבר. הנתונים לימדו על מספר עובדות כואבות, כשהראשונה שבהן היא שהאינפלציה בישראל לא במגמת ריסון. מדד המחירים לחודש אוקטובר לימד כי המחירים עלו בקצב שנתי של 5.1% - גבוה בהרבה מהיעד שנקבע לבנק ישראל בחוק, שנע בין 1% ל־3%. העלאת ריבית מתונה מדי, עלולה להגביר התחזקות הדולר. המטבע האמריקאי כבר עלה ב־12% מול השקל בתוך שנה (שער יציג). אם השקל ימשיך להיחלש מול הדולר, כוחו בבלימת עליות המחירים מעבר לים יירד - מה שיתדלק את האינפלציה המקומית.


הצמיחה האטה, אבל לא ברכיבים העיקריים
אחד הנתונים המרכזיים שעומדים ברקע החלטת הריבית הוא צמיחת המשק. לאחרונה פרסם הלמ"ס כי חלה האטה בקצב הצמיחה לנפש בישראל. ברבעון השלישי של 2022 הצמיחה לנפש עלתה ב־2.1% (בקצב שנתי). אומנם מדובר בנתון שעקף את התחזיות, אך עדיין מדובר בצמיחה איטית יחסית לרבעון הקודם (7.3% בקצב שנתי).
דודי רזניק, אסטרטג ריביות בבנק לאומי, וגיל בפמן, הכלכלן הראשי של הבנק, מעריכים כי נתוני הצמיחה הללו עקביים עם התחזיות שלהם, לשיעור צמיחה של כ־6% בסיכום שנת 2022. "אנו מעריכים כי מכלול הנתונים תומך בהעלאת ריבית של 0.75%, לרמה של 3.50%", הם אומרים. לדבריהם, "רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא היצוא התעשייתי וצריכת מוצרים בני־קיימא, הציגו צמיחה בקצב סביר".


התחזיות להאטה יבואו לידי ביטוי בהחלטה?
מנגד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן, סבור כי ישנה הסתברות מעט גבוהה יותר לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית בשיעור מתון יותר של 0.5%, כלומר לרמה של 3.25%. זאת לדברי גוזלן, "על רקע הנטייה המסתמנת של הבנקים המרכזיים המובילים למינון העלאות ריבית נמוך יותר". אך הוא מסייג את עמדתו. "כך או כך, כל עוד לא נרשמת הרעה מספקת בסביבת המאקרו, מידת הביטחון הנמוכה בירידה בסביבת האינפלציה תקשה על עצירה בתוואי העלאות הריבית".
אל עמדת גוזלן, מצטרף גם הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי. לדבריו, "מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזיות לצמיחה העולמית המשיכו לרדת די מהר". עוד ציין כי לפי דברים שהשמיע הנגיד לאחרונה, "הוא העריך שהמשק הישראלי בדרך להאטה. סביר שזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה". מנגד, מוסיף זבז'ינסקי כי העלייה בשיעור האבטלה שנרשמה לאחרונה, כנראה משקפת סטייה סטטיסטית ועדיין לא הרעה בשוק העבודה.


"בסוף נראה כאן גלי פיטורים"
עם זאת, נתונים שפרסמה השבוע הלמ"ס מאותתים על מגמת הצטננות בשוק התעסוקה. שיעור המשרות הפנויות ירד בעקביות מפברואר ועד ספטמבר ב־5%. היחלשות הביקוש לעובדים הורגשה בעיקר בענף ההייטק, שם נמדדה בתקופה זאת צניחה של 31% בשיעור המשרות הפנויות.
במקביל לגל הפיטורים בהייטק, גם ענקיות בענף המזון, כמו שופרסל ואסם, נערכות לקיצוצים. השאלה הפתוחה היא האם פנינו לקראת משבר תעסוקה רוחבי? העלאות הריבית בולמות את צמיחת המשק בתנועת מלקחיים, כשמצד אחד הן מייקרות לצרכנים את המימון, ובמקביל מקשות על העסקים לגייס אשראי.
"בסוף נראה כאן גלי פיטורים של עובדים, אם לא יהיה את הצד המאזן", מזהיר יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שמאשים כי בנק ישראל "עלול להביא את המשק למשבר אם ימשיך להעלות את הריבית באגרסיביות".
אומנם עדיין לא מורגשים היום פיטורים המוניים מחוץ להייטק, אבל אמיתי סבור כי "נתוני האבטלה בפועל הרבה יותר גבוהים ממה שמפרסם הלמ"ס". מנגד, בהסתדרות העובדים, לא מזהים כרגע מגמה רוחבית של פיטורים במשק. שם מעריכים כי מדובר כרגע בבעיה נקודתית בתחום ההייטק ובמוקדים בודדים בענף המזון.
לפחות חלק מהגורמים בבנק ישראל לא רואים סימנים לדאגה מניתוח נתוני שוק העבודה. לגישתם, שיעור התעסוקה הגבוה והיציבות בתעסוקת גילאי הליבה (25-65) אמורים לאפשר את המשך העלאת הריבית מבלי לאיים על כוח העבודה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שקשה להגיע ל"נחיתה רכה" ממשבר אינפלציוני מבלי להקריב קורבנות בדרך. אז איזה מחיר בנק ישראל מוכן לשלם בדרך לבלימת האינפלציה?








גלובס


קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות