x




3cf

מה עובר על שוק הדפסות התלת־ממד, שנחשב עד לא מזמן להבטחה מהפכנית

דרג מאמר זה
לאחר מספר רכישות קטנות שביצעה יצרנית מדפסות התלת־ממד ננו דיימנשן ( 3.47 -3.46% )
, היא הודיעה השבוע על השקעה משמעותית הרבה יותר, שמצאה "ליד הבית": רכישת 12.1% ממניות סטרטסיס ( 19.74 -2.90% )
, הישראלית גם היא, בשווי נוכחי של כ-150 מיליון דולר - רכישה שהופכת אותה לבעלת המניות הגדולה בחברה.
מה מחפשת ננו דיימנשן, המתמקדת בהדפסות של רכיבים אלקטרוניים וחולשת על קופת מזומנים ענקית, דווקא בסטרטסיס, שמתמקדת בהדפסות תלת־ממד של פולימרים? ובכלל איך נראית היום תעשיית מדפסות התלת־ממד, שבמשך שנים נחשבת להבטחה גדולה ומהפכנית?


חן בן חנניה, אנליסט באופנהיימר, פרסם לאחרונה סקירה על התעשייה שבה כתב כי "תחום הדפסות התלת־ממד גדל בקצב גבוה, ומשקיעים רבים בשוק הפרטי (בעיקר קרנות הון סיכון) בוחרים יותר ויותר להיחשף לחברות בתחום, אשר מטרתן לשבש תעשיות קיימות - החל מעולם התעופה והחלל ועד לבריאות, דיור, ואף הדפסות תחליפי בשר על בסיס צמחי".


בניגוד לשוק הפרטי, בשוק הציבורי המצב שונה, לטענתו: "חברות הדפסות תלת־ממד שהפכו ציבוריות (בין שבהליך IPO או במיזוג ל-SPAC) התמודדו בשנים האחרונות עם קבלת פנים צוננת".


בשיחה עם גלובס אומר בן חנניה כי "השוק הציבורי מקרטע, אבל אני מעריך שהוא גם יעבור שינוי לטובה, וזה גם הרציונל ברכישה שביצעה ננו דיימנשן". לדבריו, שוק הדפסות התלת־ממד צומח בשיעור דו-ספרתי, מוערך היום ב-16-20 מיליארד דולר ומציג פוטנציאל גדול מאוד.


לדבריו ישנו שינוי בגישת היצרנים: "עד היום, תעשיית הדפסות התלת־ממד שימשה לאבות טיפוס, ופחות לייצור חלקי קצה וייצור המוני. בגלל הקורונה, כל הבעיות בשרשרת האספקה גרמו לכך שיצרנים שינו את הגישה לטובת ייצור יותר המוני, כשהרציונל הוא לא להיות תלוי במיקור חוץ", הוא אומר.


"אם עד כה יצרן החזיק במדפסת להדפסת אבטיפוס בתהליך התכנון, עכשיו יש יכולת לסטרטסיס וחברות אחרות לספק מדפסת ותוכנה, וללקוח לקבל את כל המעטפת in house ולא להיות תלוי בייצור בסין או בהודו". עם זאת, שינוי מהותי כזה לוקח זמן.


"מדפסות תלת־ממד לא יחליפו ייצור של מיליון חלקים בסין, אבל כן יכולות להחליף אלפים או אפילו עשרות אלפי חלקים שצריכים כאן ועכשיו, והיצרן לא יצטרך לחכות אם פתאום נתקעת ספינה בתעלת סואץ", מוסיף בן חנניה.
"סטרטסיס היום - המובילה בהדפסות תלת־ממד של פולימרים"


ספציפית על סטרטסיס, אומר בן חנניה כי "בעיניי, היא אחת מהשחקניות המובילות. ב-2020 בוצע שם שינוי בהנהלה, הגיע יואב זייף כמנכ"ל חדש שניקה את כל 'הרעות החולות' בחברה, זנח פרויקטים עתירי משאבים - דברים שהכבידו מאוד על החברה. היום סטרטסיס היא החברה המובילה בהדפסות תלת־ממד של פולימרים".


מה ננו דיימנשן מנסה להשיג במהלך, להערכתך?
"לפי ראייתי היא מנסה לגעת בכל העולמות. ננו דיימנשן עשתה עד היום רכישות קטנות יחסית שנתנו לה תוספות ספציפיות, נניח גישה לתחום המתכת או הקרמיקה. עכשיו מדובר על אחיזה בחברה מובילה, עם נתח שוק גדול ומכירות, וגם גישה לטכנולוגיה בתחום הפולימרים שלא הייתה לה עד עכשיו, זו אחיזה ראשונה במשהו שהוא לא רק חלום".


לפי הדיווח, לא מדובר פה על ניסיון השתלטות אלא יותר על השקעה בעלת מאפיינים פיננסיים. כך שלא בטוח שתהיה לננו דיימנשן גישה ישירה לטכנולוגיה של סטרטסיס.
"השוק מסתכל על ננו דיימנשן כעל קופת מזומנים. החיבור לסטרטסיס יכול להיות השקעה, אבל אולי יש פה רצון יותר עמוק וארוך טווח ליצור חברה - לא יודע אם באמצעות מיזוג או השתלטות - שתהיה one stop shop בתעשייה. סטרטסיס דווקא מתרחקת בשנים האחרונות מהגישה הזאת, היא זנחה פרויקטים של הדפסה במתכת, ויהיה מעניין לראות אם ואיך זה יקרה".
- פרסומת -


בן חנניה מדגיש כי "אלה שתי חברות בסקייל אחר. ננו דיימנשן צריכה לעשות משהו עם הכסף, ופה יש לה אחיזה מאוד טובה בחברה מובילה. באופן כללי אני חושב שמי שרוצה להיחשף לתחום מדפסות התלת־ממד, סטרטסיס היא אופציה טובה - עם הנהלה חזקה, שעברה משלב הדיבורים לשלב המעשים, ועברה לצמיחה אחרי שנים של האטה".


בסקירה על סטרטסיס מלפני מספר חודשים כתבו כלכלני אופנהיימר כי החברה תוכל להגדיל את חלקה בשוק וכי המעבר מהדפסת אבות טיפוס לייצור המוני יתפוס תאוצה. להערכתם, מניית סטרטסיס נסחרת בדיסקאונט עמוק ביחס לקבוצת ההשוואה, ומהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית.
ננו נמחקה מת"א וטסה בנאסד"ק


ננו דיימנשן הפכה לראשונה לחברה ציבורית כשהתמזגה בשנת 2014 לשלד בורסאי בבורסה בתל אביב, ולאחר מכן נרשמה למסחר גם בנאסד"ק. במהלך שנת 2020 נמחקה מהמסחר בבורסה המקומית.


יום לאחר המחיקה בת"א זינקה המניה בנאסד"ק בשיעור תלת-ספרתי, לאחר שהחברה דיווחה על "פריצת דרך בהדפסת תלת־ממד של אלקטרוניקה" (הקשורה לשימוש במדפסות אלו בתהליך הפיתוח של רכיבים אלקטרוניים בעלי ביצועים גבוהים). העליות במחיר המניה הובילו לשורת גיוסי ההון שבוצעו בחודשים שלאחר מכן, במחירי מניה שעלו מגיוס לגיוס.


החברה, בניהולו של יואב שטרן, השכילה לגייס סכום עצום של כמעט 1.5 מיליארד דולר, במספר גיוסי הון שבוצעו בתקופה שבה התנפחה הבועה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט לשיא (סוף 2020-תחילת 2021). מאז היא ביצעה מספר רכישות קטנות יחסית, ובסוף הרבעון הקודם היו לה בקופה מעל מיליארד דולר, גבוה משווי השוק שלה שעומד היום על כ-900 מיליון דולר.

בשיא של תחילת 2021, שיקף מחיר המניה של ננו לחברה דלת הפעילות שווי של 3.3 מיליארד דולר - ממנו ירדה מאז בקרוב ל-80%. סטרטסיס הוותיקה (ראו מסגרת) נסחרת היום בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר, אחרי ירידה של 63% מאותו שיא של 2021.


על הפער בהיקפי הפעילות של השתיים יעידו דוחות הרבעון הראשון של השנה: סטרטסיס רשמה הכנסות של 163 מיליון דולר והפסד של 21 מיליון דולר לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), ובננו דיימנשן התוצאות צנועות בהרבה - הכנסות של 10.4 מיליון דולר (בדומה להכנסות בשנת 2021 כולה) והפסד של 34 מיליון דולר. בשנת 2021 רשמה סטרטסיס הפסד נקי GAAP של 62 מיליון דולר (אך EBITDA חיובי של 22.6 מיליון דולר), וננו דיימנשן הפסד נקי GAAP של 201 מיליון דולר.
לאחר שאיבדה את הפוקוס: סטרטסיס חזרה לצמוח בשנה האחרונה
צורך מתגבר של מערכת הבריאות: ההנדסה הרפואית צוברת תאוצה


סטרטסיס נוצרה ממיזוג בין החברות אובג'ט מישראל וסטרטסיס מארה"ב בשנת 2012, אשר החליף למעשה תכנון של אובג'ט להנפיק בארה"ב. אובג'ט נוסדה ב-1998 ובין המשקיעים בה נמנו אלחנן יגלום (שבהמשך ניהל את החברה הממוזגת) ולאון רקנאטי.


כשהוכרז המיזוג, שווי החברה הממוזגת היה אמור להיות 1.4 מיליארד דולר, אך בחודשים שעד להשלמתו בסוף אותה שנה, מניית סטרטסיס הכפילה את עצמה. בשיא, בשנת 2014, החברה כבר נסחרה בשווי של למעלה מ-6 מיליארד דולר (פי 5 כמעט משווייה הנוכחי).

עם זאת, שלוש שנים לאחר המיזוג החברה ביצעה מחיקות מוניטין גדולות, שהובילו אותה להפסד עתק של 1.37 מיליארד דולר ב-2015. בשנים שלאחר מכן רשמה סטרטסיס ירידה ניכרת בהכנסותיה (מרמה של 750 מיליון דולר ב-2014 עד 521 מיליון דולר ב-2020). שנת 2021 סימנה שינוי מגמה, עם צמיחה של 16.6% בהכנסות ל-607 מיליון דולר, ובסיכום 2022 החברה מצפה להכנסות של 685-695 מיליון דולר, צמיחה של כ-14%.


בשורה התחתונה, לפי כללי החשבונאות GAAP, כל השנים הללו הסתיימו עם הפסדים, ובחלקן נרשמו הפרשות חשבונאיות גדולות שהחריפו את המצב.
זייף הגיע רגע לפני הקורונה, והוביל מפנה


ב-2020 מונה ד"ר יואב זייף לתפקיד מנכ"ל סטרטסיס, לאחר שכיהן קודם לכן כסגן נשיא בחברת נטפים וכבכיר במכתשים ובמקינזי. כעבור שבועות ספורים החלו סגרי הקורונה. בראיון לגלובס בסוף אותה שנה סיפר זייף כי "הלקוחות סגרו הכול ביום אחד; אין אנשים בקווי הייצור, לא קונים, פאניקה טוטאלית. לקחנו אוויר ואמרנו 'זו ההזדמנות לבנות את היסודות מחדש'".


זייף התווה לחברה אסטרטגיה חדשה, של התמקדות בפולימרים ולקיחתם לעולם הייצור - לא רק להדפסה של אבטיפוס. במקביל החברה הרחיבה את השירותים שהיא מספקת ללקוחותיה.


באותו ראיון זייף נשאל מה היו הבעיות בסטרטסיס בשנים הקודמות, והשיב כי היא איבדה את הפוקוס: "כשהחברה הרוויחה ועשתה כסף, היא הלכה להרבה מקומות והתפזרה", אמר אז. "היא גם השקיעה המון בטכנולוגיות - יש לנו 1,400 פטנטים - והקדימה את השוק ואת מה שהלקוחות רצו. זה יתרון שנשלוף באיזשהו שלב, אבל בינתיים חברות פחות חדשניות שהיו יותר ממוקדות, צמחו על חשבוננו".
עלות הייצור לעיתים אינה תחרותית, ויכולת הדיוק מוגבלת


בסקירה של אופנהיימר אודות סטרטסיס מלפני מספר חודשים, הוסבר כי הדפסת תלת־ממד היא תהליך שבו מייצרים מוצר בדרך של הערמת שכבות של חומר נוזלי או אבקה ממגוון של חומרים (לדוגמה פלסטיק, מתכת, ניילון, קרמיקה), ולאחר מכן הקשייה עד לקבלת החלק המוגמר. המדפסות הראשונות הושקו בסוף שנות ה-80, אך יחידות מסחריות הגיעו רק בתחילת שנות ה-2000.


יתרונות ההדפסה בתלת־ממד על-פני תהליכי ייצור אחרים הם המהירות, יכולת ההתאמה האישית והיכולת ליצור עיצובים גיאומטריים מורכבים ביותר. החסרונות הם עלות, שלעיתים אינה תחרותית בייצור כמויות גדולות, וכן שהיכולת לדיוק במוצר הסופי היא לפעמים מוגבלת.


באופנהיימר מוסיפים כי בשנים האחרונות בזכות שיפורים טכנולוגיים, חלה ירידה חדה בעלות לייצור יחידה, וחברות רבות מתחילות לשקול ברצינות את אימוץ ההדפסה בתלת־ממד, שאף מפחיתה את הצורך במלאי.

מקור
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות