x




GBZ

התוכניות של ביידן לא מפחידות את השווקים כמו התגובה של טראמפ להפסד

דרג מאמר זה
שוקי המניות עברו מחשש מפני הסוציאליזם של ביידן להבנה שמימוש התוכניות שלו דווקא יהיה טוב לשוק ההון — ובוודאי טוב יותר מחלק מהאלטרנטיבות, למשל חוסר בהירות לגבי זהות המנצח


אחרי שמדדי המניות כבר התקרבו באמצע אוקטובר לשיא חדש של כל הזמנים, וול סטריט סיימה ביום שישי האחרון את אחד השבועות הגרועים שלה מאז המפולת במארס. הירידה לא נגרמה בשל האירוע שנמצא על היומן - הבחירות "הגורליות אי פעם" לנשיאות ארה"ב, שנערכות היום - אלא מההידרדרות הגלובלית במצב הקורונה.


השוק תימחר עד עתה את עצמו לפי התסריט הטוב ביותר האפשרי לגבי הסתיו והחורף, וכעת מתברר שהמציאות מסרבת לשתף פעולה. עם זאת, אם נניח לרגע את הירידות בשבוע האחרון, העלייה של מדדי המניות במקביל להתחזקות בסקרים של ג'ו ביידן מול הנשיא המכהן דונלד טראמפ, מצביעה על כך שהמשקיעים חושבים כעת שנשיאות של ביידן עשויה להיות טובה לשוק המניות.


הם לא תמיד חשבו כך. כשביידן נבחר למועמד הדמוקרטי השיח התרכז בחלקים הסוציאליסטיים של המצע שלו, כמו העלאת מסים כדי לממן את הגדלת ההוצאה הפדרלית ב-700 מיליארד דולר לצורכי תשתית, ב-775 מיליארד דולר לגנים בגיל הרך, וב-2 טריליון דולר לשמירה על הסביבה והאקלים. באה הקורונה והפכה את המספרים הלכאורה דמיוניים הללו לכמעט שגרתיים. במארס הוציא הממשל 2.2 טריליון דולר על תוכנית תמריצים לכלכלה האמריקאית, ועוד היד נטויה.


מצפים לגל הכחול


ההנחה המקובלת היא שבחירה של ביידן תביא להעלאת שיעור המס על החברות ועל יחידים בעלי שכר גבוה, מה שלאו דווקא יהיה חדשות טובות לחברות ולמשקיעים. בשני הקמפיינים מתייחסים לכך: בזה של ביידן כהבטחה שבאמצעותה ימומנו תוכניות תמריצים נוספות למשק האמריקאי, ובזה של טראמפ כאיום על ההתאוששות הכלכלית. בטווח הארוך תהיה אולי התוכנית של הדמוקרטים התפתחות כלכלית חיובית - כלכלנים בסוכנות הדירוג מודי׳ס חישבו שאם תמומש במלואה היא תגרום ב-2024 לתל"ג גבוה יותר ב-4.5% מאשר תחת המדיניות הנוכחית - אבל בטווח הקצר העלאת נטל המס על החברות היא התפתחות שלילית עבור החברות, שירשמו רווח נמוך יותר למניה.


חשוב לזכור, שניצחון של ביידן אין משמעותו שהתוכנית הכלכלית שלו תמומש ככתבה וכלשונה; ללא שליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס (תרחיש ה"גל כחול") הוא כנראה ייאלץ להתפשר על מרכיבים מהותיים בתוכנית כפי שהוצגה לציבור במערכת הבחירות.


תוכנית התמריצים של מארס הוגדרה מראש כ-triage, כלומר עזרה ראשונה, ואחריה צריכה להגיע בקרוב תוכנית נוספת. אך זה לא קרה עד עתה: הדמוקרטים דרשו תוכנית תמריצים חובקת־כל שתרפא את כל חוליי הכלכלה, בעוד שהרפובליקאים העדיפו סדרה של תוכניות נקודתיות כדי להקטין את ההוצאה הפדרלית הגירעונית.


מכיוון שמצב הכלכלה לא השתפר בעקבות התוכנית במארס, גל כחול שיביא לשליטה דמוקרטית בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס ויאפשר חקיקה של תוכנית תמריצים "גדולה" כבר לא נתפש כרעיון נורא ואיום במסדרונות וול סטריט. גולדמן סאקס, למשל, אמרה לפני כשבועיים שגל כחול יגרום לה לשדרג כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה שלה, תחת ההנחה שתוכנית תמריצים גדולה תאזן את ההשפעה של הגדלת נטל המס.


ככל שהסקרים המשיכו להצביע על ניצחון של ביידן ואפשרות סבירה לשליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס ולאור הסירוב של הנשיא טראמפ להתחייב להעברה סדורה של השלטון במקרה של הפסד, עברו השווקים לחשוש יותר ממה יקרה למחרת הבחירות.


אנליסט של UBS כותב כי המשקיעים שחששו בתחילה מגל כחול עברו לחשוש יותר מהאפשרות שלא נדע ביום רביעי בבוקר מי ניצח בבחירות, או — גרוע מכך — שיתחיל ויכוח פוליטי בין הקמפיינים בשאלה מי ניצח בבחירות. כל זה הפך את היתרון הגדל של ביידן בסקרים לאטרקטיבי בעיני המשקיעים, מכיוון שהוא מקטין את הסיכוי לתרחיש של אי־ודאות החל ממחר.

לשים את הביצים ב"סל" של ביידן


לצורך מחקר של ג׳יי. פי. מורגן יצר חוקר של הבנק שני תיקי השקעות: "סל ביידן" מכיל מניות בתחומים שאמורים ליהנות מניצחון ביידן, כמו אנרגיה אלטרנטיבית (נקסטרה), כלי רכב חשמליים (טסלה), הנדסה (ג׳ייקובס אנג׳ינירינג), ותשתיות (קטרפילר), וחברות שייהנו מהעלאה של שכר המינימום (דולר ג׳נרל, לואו'ס), בעוד ש"סל טראמפ" מכיל, בין היתר, מניות של חברות אנרגיה פחמנית וקמעונאים שפונים לעשירון העליון.


מתברר שמתחילת 2020 היכה הסל של ביידן את הסל של טראמפ ביותר מ-80%, מה שמאשש את ההנחה ששוק ההון מעדיף ניצחון של ביידן. ההנחה הזאת עומדת בסתירה לסקר שערך המגזין "פורצ׳ן" באמצע אוקטובר ולפיו 54% מן המשקיעים הפרטיים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לשוק המניות, לעומת 42% בלבד שהעדיפו את ביידן.


אבל בלי קשר לזהות המנצח, יהיו כנראה מניות ומגזרים שייהנו מההתרחשויות לאחר הבחירות. למשל: נשיאות של ביידן תפיח אמנם רוח גבית נוספת במפרשי חברות האנרגיה האלטרנטיבית (המצע שלו מבטיח לקדם אנרגיה מתחדשת), אבל גם תחת נשיאות טראמפ הראשונה רשמה מניה כמו נקסטרה, הגדולה בתחום מבחינת שווי שוק, תשואה של כמעט 200%, ואין סיבה לחשוב שהיא לא תמשיך במגמה הזאת גם אם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה.


גם חברות הפארמה הגדולות לא אמורות להיות מושפעות במיוחד מהבחירות. במיוחד אמורים הדברים בחברות שעוסקות בפיתוח החיסון לקורונה. אחרי הכל, כמו שאמר מנכ"ל פייזר בזמן פרסום הדו"ח השבועי בשבוע שעבר: "הבחירות הן אבן דרך מלאכותית. זה לא יהיה חיסון רפובליקאי או חיסון דמוקרטי, זה יהיה חיסון לאזרחי העולם". בנוסף, תוכנית תמריצים - שאמורה לעבור בכל מקרה - אמורה לשפר את מצבן של חברות קטנות כמו אלה הנמנות על מדד Russell 2000, שרוב הכנסתן נובעת מארה"ב גופא, יחסית לחברות גדולות הנמנות על מדד S&P 500, שבממוצע מקבלות כמחצית מרווחיהן מחוץ לארה"ב.

ואולם השאלה האמיתית צריכה כנראה להיות אחרת: כמה השפעה יש בכלל לזהות הנשיא על מצב השוק. כמעט 100 שנים של היסטוריה, מאז המשבר של 1929, מלמדות שמניות אמריקאיות שמרו על מגמה חיובית תחת ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאים. רוצה לומר, אנחנו משקיעים בחברות, לא במפלגות, וזהות הנשיא היא בסך הכל פקטור אחד מתוך רבים (שערי ריבית, משברים בריאותיים, שינויים טכנולוגיים ועוד) שמשפיעים על השווקים. בטווח הארוך, מניות נוטות לתגמל את המשקיעים בהם.

דה מרקר
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות