x


wlbaner
bbbaner


probaner
AmalotBanner
taxbaner

adamt

חושבים בקטן: לישראל אין כל מערך לקטיעת שרשראות האבטלה

דרג מאמר זה
כדי להציל את ישראל מסגר שלישי, אומרים המומחים, מוכרחים להפעיל סוף־סוף מערך אפקטיבי לקטיעת שרשראות ההדבקה בנגיף הקורונה. מוקדם עדיין לשפוט אם המערך שהוקם בחודשים האחרונים יעמוד במשימתו — אבל אפשר בהחלט להצביע על כישלונה של הממשלה בטיפול במגפה הנוספת המשתוללת בישראל בחודשים האחרונים, לצד הקורונה: מגפת האבטלה.


במאי וביוני, כשהגל הראשון של התפרצות הקורונה דעך, שררה בישראל אופטימיות באשר לאפשרות לצלוח את המשבר. באותם ימים, אפשר היה לקוות שעם החזרה ההדרגתית לפעילות, יחזרו למעגל העבודה רבים ממי שנפלטו ממנו עם תחילת המשבר.
שיעור האבטלה אכן ירד, ונשק בקיץ ל–11% — לפי ההגדרה המרחיבה שבה משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההגדרה הזאת כוללת, בין השאר, עשרות אלפי ישראלים שלא חיפשו עבודה בחודשים האחרונים, מפני שהם מבינים שלא ימצאו, וגם מאות אלפי עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת). ככל שהחופשה הזאת מתארכת (ממארס, עבור חלקם) — יורדת הסבירות לחזרה ממנה אל אותו מעסיק, עד שכמעט פיקטיבי לקרוא לה חל"ת.
עם הגל השני של המשבר, שיעור האבטלה הרחב זינק שוב — ל–19.1% במחצית השנייה של ספטמבר, לפי הלמ"ס. חזרתם לפעילות של חלקים מהמשק אמורה לשפר את המצב החל במחצית השנייה של אוקטובר — ואכן, בשבוע שעבר, לראשונה זה זמן מה, קיבל שירות התעסוקה אלפי דיווחים ביום על חזרה לעבודה, ומספרם שוב עלה על זה של דורשי העבודה החדשים שנרשמו.
אלא שהפעם, השיפור בשוק העבודה יהיה כנראה אטי יותר: בממשלה מבטיחים לא לחזור על הפתיחה המהירה של המשק אחרי הסגר הראשון, שבה ענפים הוחזרו לפעילות בלי להמתין לבחינת ההשפעות על התחלואה. פתיחה אטית יותר משמעותה חזרה אטית יותר של ישראלים לעבודה.


בנק ישראל הביא זאת בחשבון בתחזית המקרו־כלכלית המעודכנת שפירסם ביום חמישי האחרון. אפילו התרחיש האופטימי בתחזית גורס כי שיעור האבטלה הרחב ברבעון האחרון של 2020 יישאר גבוה — 16.7%. לפי התחזית, עד הרבעון האחרון של 2021, הוא יירד ל–7.8%.









יש מקום לציין גם את התרחיש הפסימי בתחזית של הבנק המרכזי, ולו משום שבינתיים, תרחישים כאלה נטו להתממש: לפי התרחיש הפסימי, האבטלה תהיה גבוהה בהרבה — 20.2% בממוצע ברבעון הנוכחי (שיעור גבוה יותר מבסוף ספטמבר) ו–13.9% ברבעון המקביל ב–2021.
עבודות יזומות במקום הכשרה מקצועית


זמן קצר לאחר ששר האוצר, ישראל כ"ץ, נכנס לתפקידו, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי לכ"ץ יש "שלוש משימות: מקומות עבודה, מקומות עבודה, מקומות עבודה".גם לו היו לכ"ץ תוכניות טובות לצמצום האבטלה, הגל השני של המשבר שהכה בישראל לאחר מכן היה מנפץ אותן (המענק לעידוד תעסוקה, שעליו היתה גאוותו של השר אז, מסתמן כיום כדוגמה לתוכנית כושלת). שר האוצר גם המשיך להתמהמה בניסיונות לשפר את מערך ההכשרה המקצועית — שנפל קורבן להזנחה ארוכת שנים, ליחס עוין של קובעי מדיניות במשרד האוצר, וכעת גם לקרבות טריטוריה בין כ"ץ, המעוניין לספח את המערך למשרדו, לבין שר העבודה והרווחה, איציק שמולי.


במקום שהמובטלים יבחרו ממגוון קורסים להכשרה מקצועית המותאמים לצרכים העתידיים של המשק, הם יכולים להתנחם רק בקצבאות נוספות. קשה לשאוב תקווה מניסיונות — חיוביים כשלעצמם, אבל מוגבלים בהיקפם ובשאפתנותם — כמו "פרויקט ה–500" שמוציאה לפועל רשות הטבע והגנים, בעידוד משרד האוצר.
במסגרת הפרויקט הזה, נשכרו שירותיהם של כמה מאות עובדים חדשים, שרובם עצמאים לשעבר, למעין עבודות יזומות בניקוי שמורות הטבע ובאחזקה של שטחים פתוחים. אותם עובדים אפילו לא מועסקים על ידי הרשות, אלא באמצעות קבלן פרטי.


פתרונות צנועים במיוחד


בהיעדר הישגים בעידוד התעסוקה, כ"ץ מציג את עצמו כמי שרחמיו ומענקיו יוצאים אל המובטלים. בשבוע שעבר הוא התגאה בכך שמתחילת המשבר שולמו דמי אבטלה בסך כ–16 מיליארד שקל, וכעת הוא מקדם גם מענק חד־פעמי בסך 2,000–2,500 שקל למי שצברו 100 ימי אבטלה לפחות מתחילת המשבר. ההתאוששות של שוק העבודה בחודשים הקרובים, ככל שתהיה כזאת, תעמוד בסימן החלטה קריטית שקיבלו כ"ץ ונתניהו — להבטיח דמי אבטלה עד יוני 2021 לפחות.


ההחלטה המכוננת האחרת בנוגע לשוק העבודה במשבר הנוכחי — לפתוח את מודל החל"ת לכל מעסיק שירצה בכך — התקבלה כמעט בחטף, בסוף שבוע מתוח אחד במארס. לעומת זאת, "רשת הביטחון" עד יוני 2021 נתפרה למרות אזהרות חריפות של אנשי מקצוע במשרד האוצר ושל כלכלנים מחוץ לו, שהתריעו כי היא תפגע בתמריצים לחזרה לעבודה.
ייתכן בהחלט כי זהו מחיר שהיה ראוי לשלם כדי להעניק למובטלי ישראל ביטחון כלכלי ונפשי מזערי בעת משבר שלא נודע כמותו. עם זאת, ההשלכות השליליות של ההחלטה ירדפו את שוק העבודה לכל הפחות בחודשים הקרובים (וספק אם גם בסוף יוני שר האוצר יעז לחתוך את הזכאות לדמי אבטלה). הפתרונות שהציגה עד כה הממשלה להתמודדות עם הבעיה שיצרה ביודעין במו ידיה — נראים בינתיים צנועים במיוחד.


חלק מהמעסיקים שדווקא קראו לעובדיהם לחזור מהחל"ת דיווחו כי יש עובדים המעדיפים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה עד יוני. העבודה נהפכת למשתלמת עוד פחות בתקופה שבה נדרשת השגחה על ילדים קטנים, היות שהמסגרות החינוכיות סגורות. אם מערכת החינוך לא תחזור לפעולה מלאה בקרוב, הנטל והעלות של ההשגחה על הילדים עלולים לפגוע בתעסוקתם של המוני הורים.


נטל הטיפול בילדים, גם על חשבון תעסוקה, נופל בעיקר על נשים, ואלה ממילא נפגעו במיוחד בגל השני: שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה החדשים בספטמבר זינק ל–63%. ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בהשתלבותן בשוק העבודה עלולה להימחק.


גם מובטלים שמוכנים לוותר על דמי האבטלה ולחזור לעבודה, עלולים לעמוד מול היצע של משרות נחותות מאלה שבהן הועסקו, בשכר זעום. כעת מקדם כ"ץ הצעה נוספת שנועדה לכאורה לתת לכך מענה — מענק למובטלים שיחזרו לעבודה בשכר נמוך.


המענק ישולם למשך ארבעת חודשי העבודה הראשונים, וישלים חלק מהפער בין שכר העובדים לדמי האבטלה שהיו יכולים לקבל. למענק יהיו זכאים מי שהיו מובטלים למשך 100 יום רצופים, וימצאו עבודה בחצי משרה לפחות עד 31 בדצמבר 2020. האם מענק זה, המובטח עד אפריל לכל המאוחר, יהיה עדיף עבור אותם עובדים על פני דמי אבטלה המובטחים עד יוני?


מאבדים זמן יקר


הניתוק מבתי הספר מעורר חששות לעתידם של תלמידי כיתות א', שהיו אמורים ללמוד בימים אלה קרוא וכתוב. באופן דומה, הניתוק משוק העבודה מאיים על עתידם התעסוקתי של המוני מובטלים — ובייחוד של צעירים, שחלקם אינם עובדים מאז מארס. כשיחזרו לשוק העבודה הם יצטרכו להתחרות, בלא שצברו ניסיון או ותק, בשנתון חדש של צעירים. ספק אם הם מנצלים את הזמן לצבירת כישורים והשכלה מיוזמתם.
גם מובטלים באמצע הקריירה יתקשו לחזור לעבודה, בייחוד בענפים שפעילותם תישאר מושבתת או חלקית למשך תקופה ארוכה. איש כבר אינו שוגה באשליות על כך שהמשק ישוב לאיתנו בקרוב. אפילו כשנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, דיבר ביום חמישי על "האצה" במחצית השנייה של 2021, דבריו נראו אופטימיים נוכח התחזיות הכלכליות שהוא עצמו הציג.


ההתארכות של המשבר, והכוויות מדרגה 3 שהוא כבר הותיר בשוק העבודה, מחדדות את הצורך בתוכנית כלכלית משמעותית, מעין "ניו דיל" — אך תוכנית כזאת אינה נראית באופק. פתרונות בצורת קצבאות ומענקים זמניים מאלחשים מעט את הפגיעה, אבל מתישהו משככי הכאבים יפוגו, והנזק לשוק העבודה יתגלה במלוא עוצמתו.

דה-מרקר
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות
תגובה חדשה בתיק המניות שלך:

מאת:
.
לצפיה בתגובות עבור לתיק המניות.