x




GBZ

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?

דרג מאמר זה
שנת 2019 מצטיירת כאחת השנים הטובות ביותר לתעשיית קרנות הנאמנות, ולא בכדי. בשל הריבית הנמוכה והעליות שנרשמו בכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: מניות בישראל; מניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות בישראל ובחו"ל; ואג"ח קונצרניות בישראל ובחו"ל - פרט לדולר מול השקל - נהנו כולן מעליות שאפשר לראותן כחריגות, והכל תוך תנודתיות נמוכה יחסית.


זו הייתה ללא ספק שנה מעולה למשקיעים. אבל, האם נכון לומר זאת גם לגבי תעשיית קרנות הנאמנות שזכתה לכותרות ברוח זו בתקשורת הכלכלית? הנתונים עשויים להטיל בכך ספק.




סך נכסי תעשיית הקרנות, שעמד בסוף שנת 2018 על 306.6 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2019 ל-352.6 מיליארד שקל, גידול מרשים בשיעור של 15%. אבל, כאשר בודקים את מקור הצמיחה הזו, מתברר שכ-70% הגיעו מהתשואה המשוקללת (11.5%) שהתעשייה הזו העניקה למשקיעים בקרנות, ורק כ-30% הגיעו מכניסת כספים חדשה מצד הציבור. במלים אחרות: מתוך גידול של 46 מיליארד שקל בנכסים, רק גידול של כ-14 מיליארד שקל נבע מכניסת כספים נטו אליה (כניסה בנטרול יציאה). כחצי מזה - 7.2 מיליארד שקל הגיעו בכלל לקרנות הכספיות, והרבה יותר מכך, כ-32 מיליארד שקל נבעו מהעלייה האוטומטית בערך הנכסים.


חשוב להבהיר: כשאנחנו אומרים תעשיית קרנות הנאמנות, אנחנו מדברים למעשה על שתי תעשיות שונות במהותן. התעשייה הראשונה היא התעשייה האקטיבית, דהיינו אותן קרנות שמנוהלות מתוך מטרה להכות את מדד הייחוס שלהן, והיא כוללת את הקרנות המסורתיות (אג"ח, מניות, שילוב שלהן, וכדומה) ואת הקרנות הכספיות (שקליות ודולריות).


השנייה היא התעשייה הפסיבית שלא מתיימרת להכות את הבנצ'מארק שלה אלא מבקשת לחקות את מדדי הייחוס ולהשיג תשואה זהה להם. תעשייה זו כוללת את קרנות הסל ואת הקרנות המחקות.


המספרים מספרים סיפור פחות אופטימי
אז, האם באמת, שנת 2019 הייתה שנה מוצלחת מאוד לתעשייה? ואם כן, לאיזה חלק ממנה? על פניו, התשובה חיובית - גיוס של 14 מיליארד שקל בשנה אינו עניין של מה בכך בתעשייה שיש לה לא מעט שנים שבהן היא סובלת מיציאת כספים. כך, למשל, בשנת 2018 שהייתה בניגוד ל-2019, שנה לא טובה בשווקים, התעשייה פדתה סכום ניכר של 11 מיליארד שקל. גידול בנכסי התעשייה (כולל עליית ערך אמנם) בשיעור של 15% בשנה, גם הוא לא עניין של מה בכך.


אבל, צלילה לתוך המספרים מגלה, כאמור, תמונה פחות ורודה. הגיוס הכולל בסך של 14 מיליארד שקל מורכב משלושה מספרים בסיסיים.


המספר הראשון הוא 4 מיליארד שקל - גיוס נטו בקרנות המסורתיות האקטיביות. סכום זה מהווה כ-2.3% בלבד מסך נכסי הקרנות האלה כפי שהיו בסוף 2018 (170 מיליארד שקל). שיעור בהחלט לא מרשים בשנה חלומית למשקיעים. כדאי להזכיר שב-2018 שהייתה שנה לא טובה למשקיעים, אך לא נוראית, תעשיית הקרנות המסורתיות האקטיביות פדתה סכום ניכר וגבוה פי כמה של יותר מ-20 מיליארד שקל.


התמונה נראית עוד פחות מעודדת אם מביאים בחשבון שחלק מהגיוס לקרנות המסורתיות מגיע מה"בית", דהיינו, מרכישות שבית ההשקעות מבצע של קרנות שבניהולו עבור לקוחותיו בניהול תיקים. את הממדים המדויקים קשה לדעת כי אלה יגיעו מאוחר יותר בעוד כמה חודשים, כאשר רשות ניירות ערך תפרסם את הדו"ח השנתי שלה על תעשיית ניהול התיקים.


מקור
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות