אין הפתעות: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בפעם ה-11 ברציפות

ההחלטה על השארת הריבית ב-4.5% היתה צפויה בין השאר על רקע שני נתונים שפורסמו בימים האחרונים: מדד אפריל שקפץ ב-1.1% ונתוני צמיחה של 3.4% ברבעון הראשון של 2025. הדבר מאפשר לבנק ישראל להישאר עם רמת הריבית הגבוהה מבלי להיכנס למיתון

הוועדה המוניטרית החליטה להשאיר את הריבית במשק על רמה של 4.5%. זו הפעם ה-11 ברציפות שהבנק משאיר את הריבית ברמה גבוהה זו, אחרי שבינואר 2024 הבנק הוריד את הריבית ברבע אחוז. ההחלטה הפעם היתה צפויה למדי, וכל החזאים הפיננסיים העריכו מראש כי הוועדה המוניטרית תחליט להשאיר את הריבית על כנה.
בהודעת הריבית, הועדה המוניטרית מנתה ארבעה סיכונים לכך שהאינפלציה תמשיך להאיץ או שלא תתכנס ליעדה: ההשפעה של התארכות המלחמה, מגבלות ההיצע (לדוגמה, מחסור בטיסות ובעובדים בענף הבניין, ש"ט), הרעה בתנאי הסחר העולמיים, ותנודתיות בשקל. בהודעות הקודמות, הועדה המוניטרית גם ציינה את המדיניות הפיסקלית כגורם סיכון לאינפלציה, אך מאז אישור התקציב, הבנק לא ציין את המדיניות הפיסקלית כגורם סיכון לאינפלציה.
בבנק התייחסו גם למדד המחירים האחרון באפריל, שהפתיע ועמד על 1.1% וכתבו כי קצב האינפלציה הגבוה הושפע ממחירי הטיסות לחו"ל, אך גם בניכוי הטיסות לחו"ל האינפלציה בסוף אפריל עמדה על 3.5%. בבנק גם ציינו כי האינפלציה של הבלתי-סחירים עומדת על 4.2% (אינפלציה זו נחשבת למדאיגה ודביקה יותר, ש"ט), כמו כן, בבנק מראים כי בעקבות המדד של אפריל, החזאים צופים שההתכנסות ליעד האינפלציה תהיה איטית יותר.
בנוגע לצמיחת המשק, ציינו כי התוצר העסקי אף צמח יותר ועמד על 4.4%, אך בבנק מדגישים כי גם התוצר העסקי נמוך מהרמה ערב המלחמה, וכי עדיין יש פער תוצר של כ-4% בין התוצר כיום לבין התוצר שהיה אמור להיות על פי מגמת הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל. בנוגע לפעילות המשק, מציינים בבנק כי ההוצאות בכרטיסי האשראי המשיכו לעלות בחודש האחרון, גיוסי ההון בהייטק ברמה גבוהה מאשר זו של ערב המלחמה, אך מאידך, חלקו של ענף הבינוי בתוצר קטן מרמתו ערב המלחמה, ובאפריל חלה ירידה ביצוא הסחרות של 14.5%.
לגבי שוק העבודה, בבנק מגדירים אותו כ'הדוק', אבל למרות זאת מבחינים בהתמתנות מסוימת. כך לדוגמה יש ירידה קלה ביחס שבין המשרות הפנויות לבין המובטלים. שיעור האבטלה הרחבה עדיין נמוך ועומד על 3.4%, אך זו עליה לעומת השיעור של 2.9% שהיה בינואר. גם שיעורי התעסוקה של גילאי 25-64 נמוכים במעט מהרמה ערב המלחמה. השכר הנומינלי בשלושת החודשים הראשונים של 25 עלה בכ-4.3% לעומת שלושת החודשים שלפני פרוץ המלחמה, אך השכר הריאלי בקושי עלה, ונמצא מתחת לקו המגמה.