האם זה באמת עובד - "Sell in May and go away"

משפט אחד עתיק משנות ה-50׳ גורס כי בחודשי החורף נמצאים הרווחים המשמעותיים, ובעונת הקיץ השוק סובל מתנודתיות נמוכה ופוטנציאל נמוך לרווחים - האם זה נכון? מה הסטטיסטיקה אומרת על זה, ולמה זה קורה?

בכל שנה, כשמאי מתקרב, חוזר הביטוי המוכר "Sell in May and go away" ולמרות שזו נראית אמירה סתמית, סוג של "בדיחה פנימית" בין משקיעים וסוחרים , הסטטיסטיקה תומכת בה - התשואה ב-S&P 500 בתקופה נובמבר- אפריל לאורך ה-20 שנה האחרונות היא 6.5% וממאי עד אוקטובר היא כ-2%. זה נכון גם לשווקים אחרים, כשעל פי המחקרים הסיכוי לירידות בתקופה הזו - מאי-אוקטובר היא גדולה הרבה יותר.
המקור לרעיון למכור את המניות במאי, צא לחופשה, לחזור לשוק לאחר הקיץ הוא מהמאה ה-18 באנגליה. הגרסה המלאה של המשפט היא - "Sell in May and go away, and come back on St. Leger's Day". סוחרים בלונדון היו נוהגים למכור את נכסיהם לפני הקיץ, לעזוב לחופשות בכפר, ולחזור לאחר מירוץ הסוסים המסורתי שסימל את סוף העונה. בתקופה זו, חודשי הקיץ היו דלים במסחר, עם תנודתיות נמוכה ופחות הזדמנויות לרווחים.
אלא שהשנה המצב שונה בתכלית. מתחילת השנה ירד מדד הדגל האמריקאי בכמעט 10%, כך שגם אם הסוחרים ימכרו את מניותיהם - הם לא ילכו עם רווחים לחופשת הקיץ שלהם.


למה זה קורה?
ישנם מספר הסברים לתופעה, הראשונה היא אכן חופשות הקיץ. בחודשי הקיץ, משקיעים רבים באירופה ובארה"ב יוצאים לחופשות, מה שמוביל לירידה במחזורי המסחר וברמת התנודתיות. כמו כן, הוצאות צרכניות בסוף השנה גבוהות יותר לקראת החגים, כמו חג המולד, הצרכנים מוציאים יותר, מה שתומך בתוצאות חזקות של חברות ברבעון הרביעי ומשפיע על השווקים. אבל תהיה הסיבה אשר תהיה היא עדיין בגדר סטטיסטיקה אקראית ויש לא מעט יוצאים מהכלל. כלומר, בממוצע במדדים שנבדקו זה אכן קורה, אסל זה לא בכל שנה וזה לא מחייב שזה יקרה בהמשך.


אילו עוד תופעות עונתיות קיימות בשוק?
אפקט ״חזרה לבית הספר״: השפעות עונתיות על ביצועי רשתות קמעונאות בשל תקופות קנייה ייחודיות עם סיום חופשת הקיץ והתקרבות שנת הלימודים, רשתות הקמעונאות מדווחות על עלייה ניכרת במכירות – תופעה שמשתקפת גם בביצועי המניות שלהן בתקופה זו.
השפעות לוח שנה: דפוסים שנתיים שנחשבים כבעלי השפעה צפויה על שוק ההון, כגון: אפקט ינואר: מניות של חברות קטנות נוטות להציג ביצועים עודפים בתחילת השנה, כתוצאה ממכירת הפסדים לצורכי מס בדצמבר והזרמת השקעות חדשות בינואר. הירידה של פברואר: לעיתים קרובות נרשמת ירידה בשוק לאחר העליות של ינואר. אפקט אוקטובר: החודש נחשב היסטורית לתקופה תנודתית במיוחד בשווקים. ראלי סנטה קלאוס: לקראת סוף דצמבר ותחילת ינואר, השוק בדרך כלל נהנה מעליות, על רקע אופטימיות חגיגית. אפקט סוף החודש: מניות מציגות לרוב ביצועים טובים יותר בימים סביב תחילת וסוף החודש. דוחות כלכליים ודוחות רווח תקופות של תנודתיות גוברת בהשפעת פרסום נתונים ודוחות כספיים תקופת הדיווחים הרבעוניים מביאה עמה תנודתיות מוגברת במסחר, כאשר משקיעים מתאימים את אחזקותיהם בהתאם לציפיות ולעדכונים.
מגמות ענפיות: מחזורי עונתיות ייחודיים לכל ענף: מניות קמעונאות נוטות להציג ביצועים חזקים ברבעון האחרון של השנה, בשל עונת החגים; מניות חקלאות מושפעות מתקופות הזריעה והקציר, בהתאם למחזורי הגידול.
יום ״שלושת המכשפים״: תנודתיות מוגברת ביום פקיעת נגזרים פיננסיים בימי שישי השלישי של מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר מתרחשת פקיעה סימולטנית של אופציות על מניות, חוזים עתידיים על מדדים ואופציות על מדדים – תופעה שמביאה עמה נפחי מסחר גבוהים ותנודתיות חריגה.
מזג אוויר ומחזורים טבעיים: השפעות עונתיות על מחירי סחורות: מחירי הדגנים מושפעים באופן ישיר מתקופות הזריעה והקציר; תנאי מזג אוויר קיצוניים עלולים לשבש שרשראות אספקה ולהשפיע על תחומים כלכליים מגוונים.