הברבור הכתום: טראמפ טילטל את העולם ואת החסכונות של הישראלים

מתווה המכסים שהציג נשיא ארה"ב גרם לקריסת וול סטריט ולצניחות בבורסות ברחבי העולם; מדד S&P 500 צלל בתוך יומיים ב־10.5%; אחרי הנהירה של הישראלים למדד זה בשנתיים האחרונות, מדובר בבשורות עגומות במיוחד: 26.5 מיליארד שקל נחתכו בתוך 48 שעות מהחסכונות; בשוק חוששים: "נכנסים למלחמה כלכלית בין ארה"ב לעולם"
המהלך של דונלד טראמפ לשנות סדרי עולם בתחום הכלכלי הוביל לקריסת וול סטריט וטילטל את העולם. נשיא ארה"ב הציג ביום רביעי שעבר את מתווה המכסים עבור יצוא לארה"ב שהממשל אמור להחיל כבר ביום רביעי השבוע. מדובר במתווה ניצי באופן משמעותי מזה שהיה צפוי תחילה. מדינות שמקיימות סחר עם ארה"ב, ושלארה"ב יש גירעון מסחרי עם אותן מדינות, יצטרכו לשלם מכסים בשיעור משתנה של 36%-10%. ביום שישי, כתגובה למכסים של טראמפ, הודיע הממשל בבייג'ינג כי הוא מטיל מכסים של 34% על כל סחורה אמריקאית שתגיע לסין. מהלך המבשר על רמה חדשה של מלחמת הסחר בין שתי המדינות ועשוי לעודד מדינות נוספות למהלכים דומים.
האגרסיביות הכלכלית של טראמפ תפסה את המשקיעים ברחבי העולם לא מוכנים. על רקע אימוץ המכסים האמריקאי, צלל S&P 500 ב־4.8%, ונאסד"ק ב־6%. אם לא די בכך, ביום שישי, על רקע הודעת הממשל הסיני על אימוץ המכסים משלו, צלל S&P 500 ב־6% נוספים ונאסד"ק צנח ב־5.8%. בסך הכל שני המדדים המובילים ירדו ב־10.5% וב־11.5% בהתאמה בתוך יומיים. צלילה שלא נראתה ברחובות ניו יורק מאז מרץ 2020 עם התפרצות הקורונה (אז ירדו המדדים ב־14% בתוך יומיים).
אם לא הספיקה המהומה שיצרה הודעת סין על מכסי המגן שלה, יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר כי המכסים יקדמו אינפלציה. טראמפ בתגובה דרש ממנו להוריד את הריבית "ולהפסיק לשחק בפוליטיקה". עימות חזיתי ביניהם הוא הדבר האחרון שדרוש לשוקי ההון כדי להירגע. אולם הסיפור רחוק מלהיות אמריקאי בלבד. המכסים שהטיל טראמפ מזעזעים גם את כלכלת אירופה. בתוך כך, מדד הבנצ'מארק הפאן־אירופי Stoxx 600 צנח ב־5.1% ביום שישי, הפוטסי הבריטי והדאקס הגרמני ירדו ב־5%. לעומתן הבורסה הישראלית רשמה ירידה מינורית יחסית ביום חמישי כאשר מדד ת"א־35 ירד ב־0.6% ומדד ת"א־90 נחלש ב־1.4%. מכיוון שהבורסה המקומית לא נסחרת ביום שישי, היא צפויה לפתוח את יום המסחר הראשון של השבוע בירידות חדות גם היא.
הנהירה הישראלית וההתרסקות
גם אם הפגיעה במגזר העסקי הישראלי היא מוגבלת, הצניחה במדד S&P 500 האמריקאי פוגעת בחסכונות הציבור. על פי בדיקת כלכליסט, היקף החשיפה של החוסכים הישראלים למדד מסתכם בכ־252 מיליארד שקל. 115 מיליארד שקל בקרנות פנסיה שצמודות למדד, 72 מיליארד שקל בקופות גמל שצמודות למדד ו־65 מיליארד שקל בקרנות נאמנות שעוקבות אחרי המדד. כלומר אימוץ המכסים והירידות בוול סטריט גילחו 26.5 מיליארד שקל מהחסכונות הישראליים. מתחילת השנה ירד S&P 500 ב־13.7% ובכך נחתכו כמעט 40 מיליארד שקל מכספי החוסכים הישראלים.




הנהירה ל־S&P 500 נעשתה בעיקר בשנת 2023 עם תחילת ההפיכה המשטרית. באותה שנה עלה המדד ב־23% בעוד ת"א־35 עלה בפחות מ־4%. שנת 2024 התאפיינה אף היא בעליות במדד האמריקאי, ותיאבון החוסכים גדל עוד יותר.
האם המשך הירידה במדד S&P 500 עלול לערער את היציבות הפיננסית של משקי הבית בישראל? כיום כ־12.5% מהפנסיות מוצמדות למדד זה בלבד. בפורום שנערך בתחילת השנה וכלל נציגים מוסדיים ונציגים של משרד האוצר, טען אנדרו אביר, המשנה לנגיד, כי החשיפה הגבוהה של מוסדיים למדד מסכנת את יציבות המערכת הפיננסית בישראל. מעבר לכך, גם למוסדיים ממתין עתה אתגר. כיצד להתמודד עם חוסכים מבוגרים שהעבירו את כל כספם למדד שעלול לסיים את השנה בירידות של עשרות אחוזים ולקצץ באופן חד את החיסכון שלהם ואף גרוע מכך, את הקצבה הפנסיונית שלהם.
לפי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, "טראמפ הפתיע עם אחד התרחישים השליליים ביותר שניתן היה לחשוב עליהם מבחינת ההשפעות הפיננסיות והכלכליות. במלחמת סחר כולם מפסידים והתגובה הראשונית בוול סטריט היא של חשש מסטגפלציה: עלייה באינפלציה וירידה בתוצר ובפעילות הכלכלית. זה קורה אחרי שכלכלת ארה"ב הובילה את הצמיחה והחדשנות בעולם בשנים האחרונות, שוק העבודה הגיע לתעסוקה מלאה ונרשמה עלייה מרשימה בפריון הייצור והעבודה. ארה"ב גם הפיקה תועלת רבה ממשטר הסחר הבינלאומי הקיים, וניצלה את היתרונות של התבססות על סחר בהתאם ליתרון היחסי של כל מדינה. כאשר טראמפ מסביר שהוא רוצה לדאוג לתעשייה האמריקאית על ידי העלאת מכסים שיגנו על הייצור המקומי, חשוב להדגיש שהתפוקה התעשייתית מהווה רק 11% מהתמ"ג האמריקאי, והתעסוקה שם היא רק 8% מכלל התעסוקה".
לפי ליידרמן, הדאגה היא בעיקר מקיפאון כלכלי. "כמעט כל המנכ"לים נכנסים לעמדות המתנה, במיוחד בכל הנוגע לפרויקטים חדשים. אי־הוודאות עלתה, שיעורי המכס ה'סופיים' עדיין לא ידועים, וזה עלול לפגוע בהשקעות הריאליות במשק הישראלי".
לפי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של מזרחי טפחות, "מרגע שטראמפ בחר להטיל מכס על כל מדינה בצורה פרטנית נוצרו מבוכה, תרעומת ותסכול בקרב המדינות. אבל מי שתיפגע ראשונה תהיה ארה"ב עצמה. צפויה ירידה בקצב הצמיחה של עד 0.5% ועלייה באינפלציה של עד 0.5%. את טראמפ זה לא מזיז מהמסלול כי הוא חושב לטווח הבינוני־ארוך ומתכנן בהמשך להקטין את המס על צרכנים ויצרנים אמריקאים באמצעות הכסף שייגבה מהמכסים. הוא גם מקטין את ההוצאות במגזר הציבורי ומצליח לגרום לחברות גדולות לחזור לארה"ב".
"לארה"ב יש יתרון בצמיחה"
ליידרמן מסביר כי הירידות בשווקים והמעבר לנכסים חסרי סיכון מביאים בפועל להורדת ריבית במשק האמריקאי, לא על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי השוק. לדבריו, "בדומה לעבר, שוק האג"ח עושה את העבודה עבור הפד. אם לפני חודשיים התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב היתה 4.5% לשנה, הרי בסוף השבוע היא ירדה ל־4%, כאשר במהלך המסחר ביום שישי היא אפילו ירדה ל־3.86% לשנה. זאת על רקע חששות גוברים ממיתון בארה"ב ובמקביל פעולת צמצום סיכוני תיק של המשקיעים, תוך מכירת מניות ורכישת אג"ח מדינה. באופן אפקטיבי, הריבית הרלבנטית לעסקים ירדה".
מנחם טוען כי החששות למיתון בכלכלה האמריקאית מוגזמים. "ארה"ב נכנסת לאירוע המכסים עם צמיחה של 3%, לעומת זאת גרמניה וצרפת עם צמיחה אפסית. סין צומחת בקצב של 5%, קצב פחות משמעותי מכפי שהיה בעבר. הריבית בסין ירדה לרמה הנמוכה בכל הזמנים. כלכלת סין לא חווה שנים טובות מאז הקורונה, כך שיש לארה"ב יתרון בצמיחה מול אירופה וסין. אם מסתכלים על נתוני היסוד בארה"ב, דו"חות התעסוקה מראים על היקף משרות שגדל מחודש לחודש. גם החיסכון של האמריקאים גבוה יחסית היסטורית. לכן אני לא חושב שארה"ב תרד למיתון, מצמיחה של 3%. יכול להיות שיהיה רבעון עם צמיחה נמוכה, אבל להיקלע למיתון – הדרך עוד ארוכה".
לדברי מנחם, "במלחמת סחר כולם מפסידים. הכלכלה תצמח לאט יותר והמוצרים הופכים יותר יקרים. טראמפ רוצה לבטל את העיוות בתנאי הסחר בין ארה"ב לשאר המדינות. אני חושב שהוא ירצה לראות הבנה של מדינות אחרות, שהגירעון המסחרי בינן לבין ארה"ב צריך להיות יותר מצומצם. אם ההבנה הזו תקרה, טראמפ יהיה גמיש ופרגמטי. בתרחיש הזה השוק יידע לתקן".
דרור זק"ש, מנהל יחידת הייעוץ והגידור במט"ח בבנק הבינלאומי, פחות אופטימי. לדבריו, "אנחנו כבר חווים מלחמה כלכלית אמיתית. מעבר לצניחה במדדים, ישנה ריצה לאג"ח הממשלתיות של ארה"ב. זה נובע מחשש של השווקים שארה"ב כן תיכנס למיתון. תהיה עליית מחירים, האמריקאים יפסיקו לקנות והמיתון יגיע. יש פה אדם שמנהל את אמריקה והוא בלתי צפוי. ובניגוד לפעם הקודמת הוא הרבה יותר אגרסיבי. היינו בקורונה, היינו במלחמה אוקראינה, ואנחנו נכנסים עכשיו למלחמה שלישית בתוך חמש שנים. מלחמה כלכלית בין ארה"ב לעולם".