שינוי כיוון היסטורי בגרמניה: הממשלה החדשה מתכננת חוב של טריליון אירו לביטחון ותשתיות

בהליך שנוי במחלוקת, פרידריך מרץ מתכוון להעמיד להצבעה בפרלמנט היוצא שינויים בחוקה שישימו קץ למנגנון "בלם החוב" הגרמני, ולאפשר הוצאה של יותר מטריליון אירו בעשור הקרוב על התעצמות צבאית, תשתיות ואנרגיה • האירו עולה, ומדד דאקס הגרמני מזנק בכ-3%
במשך שנים היה הסירוב של גרמניה להיכנס לחוב לאומי אחד מהמאפיינים של הכלכלה הגדולה באירופה. "בלם החוב" עוגן בחוקה הגרמנית ב-2009, נועד למנוע מהמדינה לשלם הרבה על החזרי חובות, ואישר כניסה לחוב מקסימלי של 0.35% בתקציב השנתי. מי שיזם אותו היה המפלגה השמרנית, ושר האוצר המיתולוגי שלה וולפגנג שויבלה, שהאמין כי מדיניות "האפס השחור" תפגין אחריות פיסקלית שתמנע הסתבכות כלכלית, תמשוך השקעות במדינה ותשדר את היציבות הדרושה לגרמניה.
אבל אמש (ג') הודיע פרידריך מרץ, מי שעומד כעת בראש המפלגה השמרנית, על סיום דה-פקטו של מדיניות זו, אם הדבר יעלה בידו. מרץ הודיע במסיבת עיתונאים כי בתום שיחות שקיים עם הסוציאל-דמוקרטים, המועמדים להיכנס לקואליציה איתו, הסכימו שתי המפלגות על שינוי מנגנון בלמי החוב ועל הקמת קרן חוץ-תקציבית בשווי של יותר מטריליון אירו. המשקיעים מגיבים הבוקר בחיוב לתוכנית, כאשר המדד הגרמני דאקס מזנק בכ-3% בפתיחת המסחר.


הליך שנוי במחלוקת
סכום זה יוקצה להתחמשות, לתשתיות פיזיות כמו דרכים, בתי ספר וגשרים ולהשקעות בדיגיטליזציה ואנרגיה. הוא מהווה גם ניסיון להתניע את הכלכלה הגרמנית, שמדשדשת בשנתיים האחרונות. זו הסיבה שהאירו עלה בקרוב ל-0.5 מול הדולר אחרי ההודעה, והגיעה כבר לרמה של 1.06. ההודעה חותמת דה-פקטו את עידן התקציב המאוזן בגרמניה, ומזרימה מאות מיליארדים בעשור הקרוב לצרכי צבא ותשתיות של גרמניה. במקביל, החוק לגבי בלם החוב בחוקה ישונה גם לגבי מדינות המחוז המרכיבות את גרמניה, כך שהן יוכלו להיכנס לחובות באופן עצמאי במצבי חירום.
בהליך שנוי-במחלוקת מבחינה דמוקרטית, מי שיאשר את הצעדים הללו הוא הבונדסטאג היוצא. למרות שהבחירות התקיימו לפני כשבוע, ב-23 בפברואר, הפרלמנט מתפזר רק חודש לאחר מכן ואז מושבע הבונדסטאג החדש, לפי תוצאות הבחירות. הסיבה למהלך החריג, שיבוצע בחקיקת בזק בשבוע הבא, היא כי כל שינוי בחוקה כמו מנגנון בלמי החוב דורש רוב מיוחס של שני-שלישים. ל"מפלגות הדמוקרטיות", כלומר כל מפלגה שאינה ה-AfD מהימין הקיצוני או "די לינקה" מהשמאל, יש רוב כזה בפרלמנט היוצא. לכן, מרץ מתכוון לכנס את הפרלמנט היוצא למעשה חקיקה משמעותי אחרי שהבוחר הגרמני אמר את דברו. מומחים משפטיים אמרו לכלי התקשורת בגרמניה בימים האחרונים כי ייתכן שתירשם עתירה נגד המהלך לבית המשפט לענייני חוקה בקרלסרוהה בעתיד.


60 מיליארד אירו נוספים מדי שנה
"אנחנו מוכנים לעשות כל מה שנדרש", אמר מרץ, שהודיע על המהלך לצד ראשי הסוציאל-דמוקרטים. בפועל, ההחלטה היא לממן כל הוצאה ביטחונית של גרמניה מעבר ל-1% מהתמ"ג על ביטחון במסגרת שינוי חוק בלמי החוב, ללא הגבלה. בהינתן כי 1% משמעו כעת 44 מיליארד אירו, וכי גרמניה צפויה להתקרב להוצאה של 2.5% כבר בשנים הקרובות, המשמעות היא לפחות עוד 60 מיליארד אירו מדי שנה, וכ-600 מיליארד בעשור הקרוב. אולם המנגנון יאשר למעשה הוצאה בלתי-מוגבלת.
עוד 500 מיליארד יוקצו בקרן נפרדת לתשתיות כמו רכבות, כבישים וגשרים, להשקעות באנרגיה זולה לתעשייה, כמו גם לבתי ספר ובתי חולים. טריליון אירו הם בערך רבע מהתמ"ג הגרמני, וגם בפרישה על פני עשור, המשמעות היא חוב של קרוב ל-3% בשנה.
לא רק מומחים למשפט ביקרו את המהלך. מרץ אמר במהלך הקמפיין כי הוא אינו מתכוון לשנות את מנגנון בלמי החוב, וכי הסכומים העצומים להתחמשות יוקצו מתוך התקציבים הקיימים, וחיסכון שהמפלגה תוביל. כעת הוא חזר בו למעשה, ופנה להגדלת החוב באופן חסר-תקדים בגרמניה. הוא הבטיח לאזרחים אמש כי החוב לא ישמש למימון מהגרים לא-חוקיים או להגדלת התמיכה למובטלים, וכי תתבצע רפורמה בתחום זה.


"מסר חשוב לבעלות בריתנו ולעולם"
"שמונה ימים בלבד אחרי הבחירות, מסתבר שהדברים של מרץ היו הבטחות ריקות", כתב פרשן ה"בילד" הבוקר. בלמי החוב נגרסו. עיקרון החיסכון בוטל. זהו ההפך הגמור ממדיניות פיסקלית אחראית".
מרץ לא תיאם את ההכרזה עם הירוקים, שאת הקולות שלהם הוא צריך להשיג בזריזות לשבוע הבא. מפלגת "הליברלים", שלמעשה הפילה את הממשלה היוצאת בשל כוונתה לחרוג ב-50 מיליארד אירו ממדיניות האפס השחור, הביעה "זעזוע" מהיוזמה. "לא קיבלנו שום הזמנה לשיחות או הצעה כלשהי", אמר ראש מפלגת הירוקים כעת, פליקס בנזק. מנהיגת הירוקים לצדו האשימה את מרץ בצביעות מכיוון שהוא מנסה כעת לכונן מנגנון שהוא עצמו התנגד לו במהלך הבחירות.
שר ההגנה היוצא בוריס פיסטוריוס, שצפוי למלא תפקיד מפתח בקואליציה החדשה, אמר כי מדובר ב"יום היסטורי לבונדסווהר (הצבא הגרמני) ולגרמניה כולה", וכי הההוצאה חסרת התקדים על ביטחון משמעותה "מסר חשוב לבעלות בריתנו ולעולם".