השקל התחזק והסיכונים פחתו: מה צפוי בהחלטת הריבית מחר?

בנק ישראל ימסור מחר אחה״צ (ב', 16:00) את החלטת הריבית הראשונה שלו לשנת 2025, מתוך 8 ההחלטות של הצפויות שלו לשנה הקרובה.


הפעם האחרונה שבה הודיע בנק ישראל על שינוי הריבית הייתה לפני 12 חודשים, כשהפחית אותה מ-4.75% ל-4.5%. מאז היא נותרה שם, בזמן שבנקים מרכזיים אחרים ובראשם הפד האמריקאי, נקטו צעדים של הקלה מוניטרית. גם הפעם לא צפוי שינוי, וזו תהיה הפתעה גדולה אם יודיע הנגיד, פרופ' אמיר ירון, על הורדת ריבית.

"לאחר שבשתי ההודעות הקודמות בנק ישראל החמיר את ההנחות שלו על השפעת המלחמה על הכלכלה, ולכן קבע כי ייתכן ותידרש ריבית גבוהה יותר, הפעם יוכל להקל בחזרה את ההנחות ולאותת כי תתאפשר בהמשך הורדת ריבית״, אומר לגלובס רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, מסכים שהסיפור המרכזי הוא התחזיות. "אנחנו נראה עדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה של הבנק, זאת לאחר שהנחת הבסיס שלו בתחזית הקודמת היא מלחמה בעצימות גבוהה עמוק אל תוך 2025, מה שלא נראה שמתבצע כעת".


התחזית מחודש אוקטובר של בנק ישראל העריכה כי בשנה הקרובה תעמוד על 3.8% ותכלול התאוששות חלקית בלבד. עם זאת, יש לציין שגופים בינלאומיים עדיין מעריכים צמיחה נמוכה יותר.


שינוי בהנחות העבודה
היכולת של בנק ישראל לבצע הפחתה תלויה בראש ובראשונה באינפלציה. למרות שזו מצויה כעת הרבה מעל ליעד היציבות העומד על 3% ברף העליון, היא צפויה להתמתן משמעותית בהמשך השנה. "תחזית האינפלציה ל-2025, שעמדה על 2.8% בתחזיות של יולי ואוקטובר אשתקד, תרד קלות״, מציין מנחם. הוא מדגיש שבנק ישראל עשוי להתייחס לתוואי התנודתי הצפוי לה, שכן מדדי תחילת השנה יושפעו מהעלאת המע"מ.


כמו כן, הוא מדגיש: "יש עדיין רכיבים במדד, כמו שירותים, דיור ועוד, שעולים מהר מדי ומשקפים איתנות של הביקוש הצרכני. איתנות זו תיבחן נוכח העלאת נטל המס השנה, וסביר שדרך התחזית של בנק ישראל נקבל סימן ראשון לשאלה איך הוא רואה את השפעת המיסים על הצריכה הפרטית״.


גרינפלד מציין שבתחזית האחרונה סבר בנק ישראל כי האינפלציה תגיע ל-3.2% בסוף הרבעון השלישי של השנה. "רוב החזאים מניחים פחות מזה ואף התכנסות ל-2.5%. העדכון בגובה האינפלציה כלפי מטה בהחלט יוביל את בנק ישראל להעלות את הסבירות להורדת ריבית קרובה״.


כזכור, אחרי שבינואר אשתקד הוועדה המוניטרית ביצעה הפחתה אחת, היא שמרה על שיעור קבוע לאורך השנה האחרונה במטרה לשמור על יציבות בשווקים הפיננסיים. המטרה הייתה בעיקר לשמור על שער מט"ח יציב, זאת בעוד שהשקל השתולל בשל הספקולציות בשווקים ופרמיית הסיכון של ישראל נסקה.


מאז שהתמתנה עוצמת הלחימה בעזה והשתרר שקט בגבול הצפון, חל שיפור משמעותי בשני מדדים כלכליים חשובים: ראשית, השקל התחזק באופן ניכר והפך לאחד המטבעות המובילים בעולם בשנה האחרונה, כשהוא נסחר כעת בשער של 3.66 שקל לדולר - חיזוק משמעותי לעומת המצב ב-6 באוקטובר. שנית, פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת באמצעות חוזי ה-CDS (Credit Default Swap - ביטוח מפני חדלות פירעון של המדינה), צנחה מרמת שיא של 190 נקודות בסיס (שנרשמה לאחר המתקפה האיראנית באוקטובר) לרמה מתונה יותר של 120 נקודות בסיס. מחיר ה-CDS משקף את הערכת השווקים לרמת הסיכון של המדינה - ככל שהמחיר גבוה יותר, כך השווקים מעריכים שהסיכון גבוה יותר.​​​​​​​​​​​​​� �​​


יש לזכור, שני הפרמטרים הללו עדיין לא מצויים בשיעורם אלמלא הסיכונים המצויים ברמה הגיאופוליטית בישראל. ללא המלחמה והפילוג בחברה הישראלית התחזיות מראות שהשקל היה צריך להיות חזק יותר אל מול הדולר ופרמיית הסיכון חוזרת לרמתה שלפני 2023 - 70 נקודות בלבד.


עד כמה הריבית תרד?
עוד אלמנט חשוב שיעמוד במרכז ההחלטה הקרובה הוא מספר החלטות הריבית אותן מצפה הבנק לבצע במהלך השנה. השווקים מעריכים כי בנק ישראל יבצע שתי הורדות במהלך השנה הקרובה של 25 נקודות בסיס כל אחת, אם כי חלק מהחזאים אף מוסיפים על כך הפחתה אחת נוספת. לפי התחזיות, בנק ישראל יבצע את ההפחתה הראשונה בחודש יולי הקרוב.