בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5%

החלטה זו מגיעה לאחר ההורדה בחודש הקודם, לראשונה מפרוץ הקורונה ב-2020. היא תואמת את ציפיות מחצית מהאנליסטים, לפיהן עדיין קיימת אי ודאות רבה במשק ויש צורך להמשיך להתמקד בייצוב השווקים

ההחלטה של הבנק שלא להוריד את הריבית אינה מפתיעה, והיא תואמת את התחזית של מחצית מהאנליסטים. בנק ישראל החליט לשנות את המדיניות שלו ולקיים מסיבת עיתונאים אחרי כל החלטת ריבית, ולא להסתפק במסיבת עיתונאים פעם בשתי החלטות.
ההחלטה משקפת את עמדת הבנק המרכזי כי עדיין קיימת אי ודאות רבה וכי קיים צורך להמשיך להתמקד בייצוב השווקים. זאת למרות שנתוני האינפלציה בישראל מעודדים באופן עקבי: בחודש ינואר קצב עליית המחירים השנתי עמד על 2.6%, ושלושת החודשים האחרונים שיקפו קצב עליית מחירים של 1.7%. עם זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה עומדות על כ-3.1%.
לדברי נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, ההחלטה להותיר את הריבית על כנה נובעת מסימני התאוששות במשק כגון בשוק העבודה ובפעילות בכרטיסי האשראי, אי הוודאות לגבי המשך המלחמה, התמתנות הפעילות בשוק הדיור נוכח המלחמה וכן המדיניות הפיסקלית המרחיבה, שמאיימת על התמתנות האינפלציה. "הציפיות לאינפלציה עלו מעט ומצויות בטווח הגבול העליון של היעד", הוסיף. "עדיין שוררת אי ודאות בנוגע להשפעות המלחמה על האינפלציה".
תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל היא כי במהלך 2024 יהיו בין 3 ל-4 הורדות ריבית, כלומר, הבנק צפוי לקבל החלטה על הורדת הריבית בערך במחצית מכלל ההחלטות השנתיות שלו (יש 8 החלטות ריבית ב-2024, ש"ט). כך שמבחינת הוועדה המוניטרית, ההחלטה הנוכחית היא בבחינת "לדחות את הורדת הריבית", ולא "לוותר על הורדת הריבית". מבחינת הבנק המרכזי, על אף שהאינפלציה נראית בשליטה, הרי שהתקציב שמונח כעת בכנסת עדיין לא אושר באופן סופי, ולמרות שבאופן בסיסי התקציב כולל צעדים מרסנים, הוא רחוק מלהיות מושלם, גם מבחינה פיסקלית. בנוסף, קיים עדיין סיכון משמעותי למלחמה בצפון שעלולה להצית אינפלציה, ובארה"ב טרם התחילו עם הורדת הריבית, ולא כדאי ליצור פער בין הריבית הישראלית לזו האמריקאית - פער שעשוי להחליש את השקל ולתרום לאינפלציה.
מנגד, בבנק סבורים כי לא יהיה נזק משמעותי לשוק מעיכוב בהורדת הריבית, זאת בשל העובדה כי שוק העבודה הדוק וישנה ירידה עקבית במספר המובטלים. בנוסף, למרות שנרשמה התכווצות משמעותית ברבעון האחרון של 2023 בעקבות המלחמה, הרי שנרשמה גם התאוששות משמעותית במרבית ענפי הכלכלה ובצריכה הפרטית. עם זאת, ההחלטה של הבנק להתעכב את הריבית אינה החלטה פשוטה מבחינה ציבורית, בייחוד כשיש שיקולים כלכליים טובים להוריד את הריבית, והחלטה זו משקפת עמדה עצמאית של הבנק המרכזי הישראלי.