משקי הבית טובעים בהלוואות, דוחים אותן לעתיד ולא פוחדים למשכן את הבית

הקלות שבה נוטלים הלוואות תורגמה לשיא היסטורי של פיגורים בהחזרים, שהצטברו ליותר מ-3 מיליארד שקל ■ משקי בית נהנים מסדרת הקלות, כמו דחיית הלוואות או שעבוד הדירה לשם הלוואה, המספקות פתרון נקודתי — אך בטווח הארוך הן מעמיקות את חובותיהם
מצוקת האשראי של משקי הבית בישראל גוברת והולכת. בדצמבר נרשם שיא היסטורי של פיגורים בהחזרי הלוואות: לפי נתוני בנק ישראל, בעלי הלוואות מפגרים ביותר מ-90 יום בהחזרת אשראי בסך 3.2 מיליארד שקל — גידול של 43% לעומת דצמבר 2022. אף שהסכום אינו מסכן את יציבותם של הבנקים, הוא מעיד על משבר גדול בקרב משקי הבית.

הנה חמש סיבות לגידול המסיבי בסך ההלוואות של משקי בית:
1. מתקשים להחזיר הלוואה, אז לוקחים עוד אחת
נתוני האשראי מגלים זינוק בסך ההלוואות שלא למטרת מגורים או משכנתא על דירה, המכונות "הלוואות לכל מטרה". סך ההלוואות הסתכם ב-570 מיליון שקל נכון לינואר 2024, זינוק של 17% לעומת דצמבר 2023 ושל 26% לעומת ינואר 2023. העלייה החדה עשויה להעיד על גידול מהיר במספר משקי הבית והעסקים הקטנים שנקלעו למצוקת אשראי על רקע המלחמה והריבית במשק, שנותרה גבוהה.
הלוואות לכל מטרה, שהריבית הממוצעת עליהן נעה סביב 6%–7%, נחשבות כלי שמקל על משקי בית שנקלעו לבעיית חוב בריבית גבוהה — בדרך כלל במשיכת יתר (אוברדראפט) בחשבון הבנק או בחוב לחברות אשראי חוץ־בנקאיות. ואולם, משקי בית רבים משתמשים בהלוואה הזאת כדי להחזיר חוב אחר — לאירועים ולנסיעות משפחתיות, לטיפולים רפואיים, לתשלום על שיפוצים או לשם השלמת הון עצמי לרכישת דירות. זאת בעוד הלוואת המשכנתא נחשבת זולה יותר — עם ריבית שנעה בין 5% ל-6% בלבד, וניתנת לפריסה על פני תקופה ארוכה.

בנק ישראל הכיר במכשיר ההלוואה לכל מטרה כאמצעי להקלה על מצוקת האשראי של משקי הבית, ובדצמבר הודיע על הקלה שמאפשרת להגדיל את האשראי שאפשר לקבל על שעבוד דירה: מגבלת האשראי הורחבה מ-50% מערך הדירה ל-70% מערך הדירה. הקלה זו אמנם איפשרה ליותר משקי בית לקחת הלוואה ולהסדיר את החובות שלהם — אך שיעבדה אותם להלוואה אחרת.


2. לדחות משכנתאות (אבל לשלם ביוקר)
בעקבות המלחמה, בנק ישראל אישר לתושבי הצפון והדרום לדחות את תשלומי המשכנתא שלהם. אף שהדחייה מתחשבת במצבם הכלכלי הנוכחי — הריבית על התשלומים נצברת, ובטווח הארוך הם יצטרכו להתמודד עם החזר ההלוואה, שיתפח.
כיום מפוני הצפון והדרום יכולים לדחות את תשלומי המשכנתא שלהם לחצי שנה, וחלק מהבנקים מאפשרים לדחות את המשכנתא גם עבור מי שאינם מפונים אך בבעלותם דירה באזורים שפונו.
הנתונים המעודכנים על היקפי דחיית התשלומים בינואר יפורסמו בימים הקרובים — אך בדצמבר דיווח הפיקוח על הבנקים על הלוואות משכנתא שהתשלומים עליהן נדחו בהסכמת הבנקים ("גרייס") בסך 72.2 מיליון שקל. זהו שיא מאז יוני 2020 — אז בנק ישראל הכריז על הקלות דומות בגלל שיתוק המשק במגפת הקורונה. בנובמבר זינק סך ההלוואות שנדחה ב-72% לעומת אוקטובר ובדצמבר זינק בשיעור של 5.6% נוספים לעומת נובמבר.


3. אשראי חוץ־בנקאי — בריבית דו־ספרתית
מי שאמור היה לעזור במצוקת האשראי של עסקים ולהיות תחרות מול הבנקים הן חברות האשראי החוץ־בנקאי. בחמש השנים האחרונות הצטרפו לבורסה בתל אביב שורה של חברות העוסקות בהעמדת אשראי חוץ־בנקאי, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים.
החברות הללו ניצלו את הריביות האפסיות ששררו בשווקים, וגייסו הון במניות ואג"ח בסך מצטבר של מיליארדי שקלים, ובכך הצליחו להגדיל בעשרות אחוזים את תיקי האשראי שלהן, המוערכים כיום במצטבר בסכום של 25 מיליארד שקל.

ואולם, אף שמספר חברות (כמו הפניקס גמא, אחים נאוי, מניף, מכלול ופנינסולה) מצליחות להתחרות בבנקים בתחומים מסוימים — בפועל רובן אינן מתחרות אמיתיות לבנקים.
אחת מהסיבות לכך היא שהן בעצמן נוטלות הלוואות מהבנקים — ונאלצות לשלם ריבית שנתית של 8%–9%. כשצרכנים נוטלים מהחברות הלוואה — הריבית מגולגלת אליהם, והם נאלצים לשלם ריבית דו־ספרתית. במקרים מסוימים, הריבית מתקרבת ל-20%, מה שמעלה סימני שאלה גדולים לגבי היכולת של לווים רבים לעמוד בפירעון הלוואות כאלה.


4. חברות כרטיסי האשראי מחלקות הלוואות
אף שהבנקים ממשיכים לשלוט בשוק האשראי הצרכני עם נתח שוק של יותר מ-80%, תיק האשראי הצרכני של חברות כרטיסי האשראי (ישראכרט, מקס וכאל) צמח בעשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות והסתכם בסוף ספטמבר 2023 ב-25 מיליארד שקל.
לרוב, משקי בית שפונים לקבל הלוואות בחברות כרטיסי אשראי הם לקוחות בעלי פרופיל פיננסי חלש, שמתקשים לקבל הלוואות בבנקים בריביות סבירות. כיום, לאחר העלאות הריבית במשק, הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי אשראי על הלוואות נעה סביב 10%–13%.
הריביות הגבוהות האלה אמורות לפצות את החברות המלוות על עליית הסיכון במשק וביכולת הלווים לפרוע את ההלוואות, שניתנות ללא ביטחונות — אך הן שוחקות את משקי הבית, שמראש לא הצליחו להשיג הלוואה במקומות אחרים בגלל המצב הכלכלי שלהם.
עד השנה שעברה, חברות כרטיסי האשראי לא יכלו להציע ללקוחות משכנתא. ואולם בעקבות שינויי חקיקה ורגולציה בענף האשראי החוץ־בנקאי, ניתן לקחת משכנתא בחברות אשראי חוץ־בנקאי — בתנאי שהחברות יפנו לרגולטורים הרלוונטים ויקבלו היתר לעדכון הרישיון שלהן.
גם במשכנתאות שיציעו חברות האשראי החוץ־בנקאי הריבית צפויה להיות גבוהה מהריבית שמציעים הבנקים — מסיבות דומות.


5. מנצלים את חוסר הידע של הצרכן
כיום מנוהלים בקרנות הכספיות 111.3 מיליארד שקל — לעומת 500 מיליארד שקל בפיקדונות ללא ריבית. במקום ליהנות מנזילות יומית ומריבית נאה — הציבור מעדיף להחזיק כסף במזומן ולא להרוויח. המשמעות היא שבזמן שהוא נאבק תחת יוקר המחיה וקורס תחת נטל האשראי, הציבור מוותר על ממון רב לטובת הכיס של הבנקים.
הסיבה לכך: היעדר אוריינות פיננסית גורמת לציבור לנהוג בפסיביות כלכלית. מי שלא יודעים על האפשרות — לא מנצלים אותה. כתוצאה מכך, משקי בית רבים מגדילים את האשראי שהם צורכים מהבנקים, מחברות כרטיסי האשראי ומחברות האשראי החוץ־בנקאי; משעבדים את ביתם לשם הלוואה שתסגור חוב אחר — ושוקעים בבור פיננסי.
לפני הכל, כל משק בית נדרש לנהל את החובות והאשראי שהוא לוקח: לבדוק היכן ניתן לקבל את האשראי הזול ביותר — כלומר, מי מציע את הריבית הכי נמוכה — ולבחון אם כדאי להחזיק כסף בפיקדון או לצמצם את החובות.