הדולר הגיע ל־4 שקלים, והכלכלנים חלוקים: בנק ישראל יוריד את הריבית?

למרות התערבות הבנק המרכזי בשוק המט"ח, הדולר בשיא היסטורי, והכלכלנים חלוקים לגבי ההמשך: האם ההתערבות של בנק ישראל תצליח לייצב את השקל, ומה תחליט הוועדה המוניטרית בישיבה הבאה שלה? • "אם הריבית תפחת בחדות, היחלשות השקל תחריף"

יומיים לאחר תחילת המלחמה, ב־9 באוקטובר, נפתח המסחר בשוק המט"ח בדריכות שלא ידע הענף זמן רב. שער הדולר זינק למעל 4 שקלים ובנק ישראל הוציא הודעה על התערבות מיידית במטרה לבלום את היחלשות המטבע המקומי. מאז אותה הודעה השקל עבר להיסחר ביציבות יחסית - עד השבוע. אתמול (ב') הדולר שב להתחזק מול השקל והשער היציג נקבע על 3.99 שקלים לדולר אחד. בסביבות 17:30 אתמול הדולר כבר הגיע ל-4 שקלים. הבוקר הוא ממשיך להתחזק וכבר עומד על שער של 4.02 שקלים.
זאת, למרות שהבנק המרכזי כבר מכר מיליארדי דולרים בשוק. כעת, כלכלנים בארץ ובעולם מעריכים לאן הולכת הסערה בשוק המט"ח, והאם ישראל הולכת לקראת הורדת ריבית?

לאן הולכת הסערה בשוק המט"ח
חן הרצוג, כלכלן ראשי ב־BDO, מעריך כי "השקל עלול לחצות השבוע את מחסום ה־4 שקלים, ככל שיגברו האיומים הבטחוניים". עם זאת, גורם אחר בשוק מעריך כי הלחצים על הדולר עשויים לרדת בתקופה הקרובה. לדבריו, "אם ההנחה בשוק אכן נכונה וגופים זרים אחראים לעיקר הביקוש למטבע חוץ (כלומר להיחלשות השקל), אזי ההשפעה הנובעת מהגדלת החשיפה שלהם מוגבלת". הוא מסביר שכעת רוב המוכרים הינם זרים עם חשיפה נמוכה יחסית לשקל, ולכן "השפעתם תרד עם הזמן".
האם היחלשות השקל מצביעה על כך שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח לא מורגשת? לדברי הגורם, את אפקט הבנק המרכזי אנחנו מרגישים לכל אורך הימים האחרונים "בשוק שכה התאפיין בתנודות חזקות מתחילת השנה, היציבות היחסית של הימים האחרונים מצביעה על כך שבנק ישראל מוכר דולרים בכדי לייצב את המטבע", הוא אומר.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים אומר כי 30 מיליארד דולר שייעד למכור הבנק הם סכום גבוה שאמור להספיק לייצב את שער החליפין גם במקרה שהמלחמה תימשך מספר חודשים. "לשם פרופורציה, המשקיעים המוסדיים רכשו מט"ח מתחילת השנה בסכום שאינו עולה על 10 מיליארד דולר", הוא מרגיע.
אבל ספק אם התנודות בשוק המט"ח ישתקפו בנתוני האינפלציה. השבוע בישרה הלשכה המרכזית לסטטיטיקה כי מדד המחירים לצרכן ירד מתחת ל־4% ועמד על 3.8% בחודש ספטמבר (קצב שנתי). הרצוג מסביר כי המלחמה מכניסה את ישראל להאטה חריפה שתכלול ירידה בצריכה הפרטית ועצירה של השקעות במשק. כך, "למרות שהייסוף בדולר מתגלגל להתייקרות מחירי מוצרים מיובאים, ישראל כבר לא נמצאת במצב של אינפלציה הנובעת מצד הביקושים". נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט, מעריכה כי עלות המלחמה צפויה להסתכם בכ־1%־2% מהתוצר השנתי: "מדובר בפגיעה שהינה גבוהה משמעותית מזו שחווינו באירועים קודמים מאז מלחמת לבנון השנייה. לכן, במצב זה, גם אם יהיה פיחות מסוים, יהיה קשה לגלגל אותו על הצרכנים".


התחזיות של סיטיבנק וגולדמן זאקס
ההערכות להאטת המשק מביאות איתן שאלה נוספת שמעסיקה כלכלנים בארץ ובעולם: האם בנק ישראל יוריד את הריבית?
בגולדמן זאקס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב, מעריכים כי בנק ישראל ישמור על רמת הריבית הנוכחית (4.75%) ולא יבצע הורדות ריבית פזיזות. "לאור כמות יתרות המט"ח המצויות בידי בנק ישראל, אנו מעריכים כי הוא יהיה זהיר בפעולותיו בשוק לנוכח חוסר היציבות הפיננסית ולחצי הפיחות המצויים בשוק". עוד הוסיפו האנליסטים בגולדמן זאקס, כי הורדות ריבית תתבצענה רק כאשר בנק ישראל יהיה בטוח ביציבות השוק.
מנגד, בסיטיבנק, בית השקעות מהגדולים בארה"ב, מעריכים שנגיד בנק ישראל יוריד את הריבית בחדות - 0.75% - כבר בשבוע הבא. מהלך אגרסיבי כזה, יגיע בניסיון לתמוך בהשקעות מקומיות ובנוטלי האשראי בארץ, אך הוא עשוי גם לאותת על חשש גדול של הבנק המרכזי לכלכלה המקומית.


איך תשפיע הורדת ריבית על המשק?
החלטת הריבית הקרובה, שתתפרסם בשבוע הבא, תהיה אחת מבין שתי החלטות הריבית האחרונות לשנת 2023, אלא אם הוועדה המוניטרית תתכנס מחוץ ללוח הזמנים הקבוע בצל תקופת החירום.
בינתיים בשוק המקומי חלוקים לגבי הנחיצות של הורדת ריבית בעת הזו. לדברי חן הרצוג, בכדי לתמוך בכלכלה ולעודד את שיקומה, "בנק ישראל יהיה חייב לפעול להורדת הריבית במשק ובמקביל על הממשלה לגבש תוכנית להרחבה תקציבית ושינוי סדרי עדיפויות לאומיות". לעומתו, ויקטור בהר מבנק הפועלים, סבור כי "הפחתת ריבית מנוגדת למכירות מט"ח, ואם הריבית תפחת בחדות לחצי, הפיחות (של השקל) יחריף". לכן, בבנק מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי בתקופה הקרובה.