בנק ישראל הודיע הבוקר שיתערב בשוק המט"ח. לאור הפיחות של השקל מול הדולר, שעומד על 3.92 שקל, בנק ישראל מודיע שימכור מט"ח בשווי 30 מיליארד דולר על מנת למתן את הפיחות בשקל ולספק נזילות לשוק. זאת הודעת כונות, עוד לא נמכר דולר אחד, אבל יש לזה אפקט גדול, גם תודעתי. זה ישדר לשוק שיש גוף גדול בצד המוכרים וזה צפוי למנוע זינוק משמעותי בדולר. נראה שהנגיד סימן את 4 שקלים כרף עליון. בנוסף, ובמידת הצורך, בנק ישראל יממש גם עסקאות SWAP בשווי 15 מיליארד דולר בשביל להמשיך להגן על השקל ולספק נזילות.

המהלך הוא צעד חריג מאוד מצדו של בנק ישראל, אך המלחמה מחייבת אותו להתערב לפני שהמצב יחמיר עוד יותר והדולר ייצא משליטה. עליה של שער הדולר תגרום לעליית מחירים כוללת כאשר התרגום של עלייה בדולר לעלייה במדד היא על פי יחס השפעה של 0.2 כלומר עלייה של 1% בדולר מתבטאת בעלייה של 0.2% במדד, עלייה של 5% בדולר מתבטאת בעלייה של 1% במדד. זה נתון שמגיע מהשטח, לא מדובר בנתון תיאורטי-אקדמי, אם כי זה תלוי בנתונים ובסביבה הכלכלית.
בינתיים, סבירות מאוד גבוהה שעל רקע העלייה בדולר והחשש מעלייה באינפלציה ובמקביל עלייה בתשואות האג"ח שמבטאות בעצם עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ובעקיפין הערכת השוק להעלאה בריבית, בנק ישראל יעלה את הריבית בסוף אוקטובר. זה יכול גם להיות מעבר להערכות של 0.25% ל-5% ריבית.
התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח היא ממש לא דבר שבשגרה. ביוני האחרון היו ספקולציות שבנק ישראל מכר דולרים כאשר שער הדולר צנח מרמה של 3.74 שקל ל-3.55 שקל, זה התברר כלא נכון. הפעם האחרונה בה בנק ישראל התערב בשוק המט"ח הייתה בזמן מגפת הקורונה כאשר הייתה ריצה מטורפת אל הדולר (בכל העולם. במצבי משבר גלובליים כולם רצים לדולר). בישראל התופעה הביאה את הדולר ב-17 למרץ לרמה תוך יומית של 3.86 שקל והביקושים היו כה גבוהים עד כי נגמרה הנזילות בבנקים הישראליים, כבר לא היו להם דולרים למכור לציבור. בנק ישראל קיבל החלטה והעביר לבנקים בעסקאות סוואפ תוך מספר שעות 15 מיליארדי דולרים, מה שהתפרש ע"י השוק כמכירת דולרים (פירוש שהיה די נכון, בסופו של יום). המהלך הביא לקריסה של הדולר ותוך שבועיים ירד לרמות של 3.55 שקל.
גם ב-2008 אחרי המשבר הכלכלי העצום בארה"ב, נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר החליט להתערב בשוק המט"ח - אז הוא החליט שהוא קונה 100 מיליון דולר ביום. אבל מתי בנק ישראל מחליט שהוא מתערב? כשהדולר יוצא ממה שבבנק קוראים לו "שיווי המשקל הבסיסי של המשק". תחום "נורמלי" של שער הדולר אמור להיות אזורים בהם ב"טווח הארוך" שערו אינו נמוך עד כי הוא מעיק באופן בלתי נסבל על היצואנים ואינו גבוה עד כי הוא מעיק באופן בלתי נסבל על האינפלציה.
אחד הכללים שבנק ישראל דבק בהם שנים רבות, בעקבות הבחינות שעשה בנוגע למדיניות בנקים מרכזיים אחרים היא שהתערבויות לא תגרומנה למצב בו יחס רזרבות מט"ח לתוצר יעבור את ה-30%. אך מכיוון שבשנים עברו הדולר גם "שבר" כלפי מטה את רמת ה-3.20 שקל ולא מעט פעמים, לבנק ישראל היתה חסרה תחמושת להתמודדות והוחלט שהקריטריון יועלה ל-40%, כך שיוכל להתערב ברכישת דולרים בכמויות גדולות בהרבה מבעבר. יחס רזרבות מט"ח לתוצר עומד כיום על כ-38%, אך למיטב ידיעתי בנק ישראל לא רואה את רמת ה-40% כ"קדושה".
תעודות על זהב
חיפושית,
שולי היום, 18:06האם אתה מכיר תעודות ממונפות על זהב?
תודה