הצמיחה תתכווץ בגלל התקציב, הרפורמה המשפטית תכביד: סיטי בדוח פסימי על הכלכלה הישראלית

דוח חדש של סיטי צופה פגיעה בתוצר בישראל ומוריד את תחזית הצמיחה מ-4.0% ל-3.4% בטווח הבינוני • מבין הגורמים להורדת תחזית הצמיחה: החקיקה המשפטית והירידה בשיעור ההשתתפות של המגזר החרדי בשוק העבודה

הבנק האמריקאי סיטי גרופ פרסם הבוקר (ה') דוח חמור על ההשלכות של הרפורמה המשפטית על ישראל והדגיש: "ההתפתחויות האחרונות סביב הרפורמות המשפטיות בישראל עוררו שאלות רבות לגבי ההשפעה על הכלכלה המקומית. למרות שלהערכתנו הצעדים הפוליטיים צפויים להשפיע על הפעילות הכלכלית בישראל בטווח הקצר, אנחנו סבורים כי הפגיעה המשמעותית יותר תבוא לידי ביטוי בפגיעה בצמיחה בטווח הבינוני, ולכן אנחנו מורידים את תחזית הצמיחה מ-4.0% ל-3.4% עד שנת 2025".
בסיטי מוסיפים ומדגישים כי להערכתם, ההתפתחויות הפוליטיות ישפיעו בסופו של יום על כלל סוגי הנכסים בישראל, מה שמעלה את האפשרות להורדת דירוג האשראי בארץ.

"ההפגנות עלולות לפגוע בפעילות הכלכלית בטווח הקצר"
בסיטי מציינים כי בהסתכלות קצרת טווח החקיקה המשפטית פוגעת בצמיחה בישראל בשל השיבושים שהיא מייצרת בפעילות הכלכלית. "ההפגנות וחסימות הרחובות עשויים להמשיך ולהפריע לפעילות הכלכלית בישראל בחודשים וברבעונים הקרובים. כרגע אנחנו עדיין לא מזהים פגיעה בביקושים לאור המחאות נגד הרפורמה אך במבט קדימה ייתכן ונתחיל לראות את ההשפעה על תעשיות שונות: יצרנים עלולים לסבול משיבוש, מסעדות עלולות להיפגע מהפרעות סדר של המפגינים, תעשיית התיירות עלולה לסבול מירידה בביקושים ומגזרים רבים במשק הישראלי צפויים להתמודד עם שיבושים בפעילות כתוצאה משביתות עובדים. עם זאת, בסיטי מסייגים ומדגישים כי השיבושים הצפויים בפעילות הכלכלית לטווח הקצר הם לא בהכרח קבועים".


בנוסף, בסיטי מדגישים כי האינדיקטורים הכלכליים מציגים תמונה מעורבת בכל הנוגע להשפעת הרפורמה על הפעילות הכלכלית בטווח הקצר ולכן הם בוחרים להוריד מעט את התחזית לצמיחה להמשך שנת 2023 מ-3.3% ל-3.1%.


הפגיעה בצמיחה - לא רק בגלל החקיקה המשפטית
בסיטי מדגישים כי לחקיקה המשפטית ישנה השפעה משמעותית על הצמיחה הפוטנציאלית בישראל, אך גם מגוון החלטות אחרות של הממשלה כמו הקצאות התקציב ומדיניות החינוך צפויות להשפיע על הפעילות הכלכלית העתידית בישראל.


בסיטי מסבירים כי הצמיחה בישראל צפויה להיפגע מירידה בקצב הצמיחה בפריון העבודה, שתושפע בין היתר מירידה בשיעורי ההשתתפות של המגזר החרדי במעגל העבודה בישראל: "נראה כי מחויבות הממשלה לשילוב המגזר החרדי במעגל העבודה לוקה בחסר. התקציבים שאושרו לשנת 2023-2024 פוגעים למעשה בתמריצים של המגזר החרדי לצאת ולהשתלב בשוק התעסוקה הישראלי. במקביל, נראה כי דרישות העבר מטעם הממשלה לשילוב לימודי ליבה בישיבות של המגזר החרדי כתנאי לקבלת מימון ממשלתי נחלשו".


במקביל, בבנק מדגישים כי הפגיעה בתוצר בישראל צפויה לפגוע בחוזקו של המטבע המקומי לאור הפגיעה בהשקעות זרות במגזר ההייטק בישראל.


מדיניות מוניטרית ויחס חוב תוצר
בכל הנוגע למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, בסיטי מציינים כי ההשלכות הצפויות של הפגיעה בתוצר המקומי על המדיניות המוניטרית העתידית של בנק ישראל אינן חד משמעיות: "מצד אחד, צמיחה פוטנציאלית נמוכה יותר אמורה להיות מתורגמת לריבית ניטרלית נמוכה יותר, בגלל שהמשמעות של תשואה נמוכה יותר על ההון היא שעלות ההון הדרושה כדי לעצור התחממות יתר של הכלכלה נמוכה יותר. מצד שני, המשמעות של פוטנציאל צמיחה מופחת היא שהכלכלה מגיעה למגבלות הצמיחה שלה מהר יותר שלה מהר יותר".


"התוצאה עשויה להיות שבנק ישראל יצטרך להגיב בתדירות גבוהה יותר לתנודות בנתונים המאקרו כלכליים: מצד אחד להעלות ריבית מוקדם יותר כשהכלכלה תהיה בהתחממות יתר, אבל מצד שני להוריד את הריבית מהר יותר, כי ריביות גבוהות מדי עלולות לעשות יותר נזק בסביבה של צמיחה פוטנציאלית נמוכה יותר".


"האופן שבו זה יתורגם לעקום התשואה המקומי ולריבית על הלוואות יהיה תלוי בסופו של דבר בשאלה מי ינצח - פרמיית סיכון גבוהה יותר או ציפיות לריבית נמוכה יותר - כמו גם בשאלה באם מתקיימים תנאי שוויון ריבית ביחס לריביות העולמיות".


במקביל, בסיטי מציינים כי הפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של ישראל עלול להוביל לפגיעה גם ביחס החוב של ישראל. נכון להיום, המצב הפיסקלי של ישראל מעולה, עם יחס חוב-תוצר של 60.3%. עם זאת, בסיטי מציינים כי פגיעה בתוצר, באינפלציה ובמטבע המקומי עלולים להוביל לעלייה ביחס חוב -תוצר של ישראל, מה שככל הנראה יוביל גם לירידה בדירוג האשראי בישראל.