ה-OECD מזהיר: ״הרפורמה המשפטית מעלה את הסיכון לכלכלה הישראלית״

עם זאת בארגון בחרו להשאיר את תחזית הצמיחה של ישראל ללא שינוי על 2.9% השנה ו-3.3% ב-2024. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא כעת בפסגת שרי האוצר השנתית של ה-OECD בפריז

"התגברות האירועים הביטחונים והמשך המתיחות הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית עלולים לעלות את הסיכון, להוביל להקשחת הסביבה הפיננסית ולהכביד על הסנטימנט העסקי ועל ההשקעות במשק הישראלי", אלו אזהרות כלכלני ארגון המדינות המפותחות (OECD) הבוקר על הכלכלה המקומית. אזהרות אלו מגיעות כחלק מתחזית כלכלית עולמית הכוללת פרק על ישראל. האזהרות מגיעות בזמן ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא כעת בפסגת שרי האוצר השנתית של ה-OECD בפריז.
למרות שכלכלני הארגון עדכנו (לעומת הדוח של נובמבר 2022) כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לעולם מ-2.2% ל-2.7% ול-OECD מ-0.8% ל-1.4%, הם הותירו את תחזית של ישראל לשנתיים הבאות על כנה: 2.9% השנה ו-3.3% בשנה הבאה. זאת לעומת תחזית קודמת של 2.8% השנה ו-3.3% בשנה הבאה. ובכל זאת, כפי שניתן להבחין, ב-OECD סבורים כי הצמיחה של המשק הישראלי תהיה גבוהה מזו לעומת שאר המדינות המפותחות ועדיין גבוהה מתחזיות של שאר הגופים הבינאלומיים (חברות דירוג וקרן המטבע). לפי הארגון החולשה בצמיחה תבוא לידי ביטוי בירידה ביצוא ובהאטה חריפה בצריכה הפרטית ובהשקעות. לפי ה-OECD, רק הצריכה הממשלתית (תקציב) צפוי לצמוח יותר מבעבר. כתוצאה מכך, הביקוש המצרפי של המשק הישראלי צפוי להאט בחדות ולגדול ב-2.6% בלבד לעומת 7.3% בשנה שחלפה.
כלכלני ה-OECD מתארים תמונה לפיה הצריכה הפרטית הצטמצמה, אמון העסקים נחלש, שיעור המשרות הפנויות ממשיך לרדת - במיוחד במגזר ההייטק. לפי הסקירה ההכנסות ממסים בהאטה בעוד שהצמיחה מתמתנת, כאשר כמה גורמים השפיעו על אותן הכנסות - התמתנות במחירי הנדל"ן. "גיוס ההון של חברות הייטק ירד במידה ניכרת בהשוואה לרמות הגבוהות ב-2021 ובתחילת 2022, השקל החלש ושוק המניות שהראה ביצועי חסר לעומת העולם," מוספים ב-OECD אך מדגישים כי עדיין שוק העבודה חזק וההשקעות עדיין חיוביות.
כלכלני הארגון מוטרדים מאוד מהתפתחות של האינפלציה ומדגישים כי היא מעל היעד כאשר אינפלציית הליבה (האינפלציה הכללית ללא מזון ואנרגיה) גבוהה מאוד.
ב-OECD סבורים כי הסיכונים בכלכלה העולמית הם כלפי מטה (יותר סיכויים להדרדרות המצב לעומת שיפור המצב העתידי): "הסלמת הסכסוך באוקראינה עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה באמצעות ביקוש נמוך יותר של שותפות הסחר״.
ב-OECD גם מתייחסים לממשלה לגבי המדיניות השגויה כלפי עידוד אי תעסוקה של חרדים ושם כותבים: "התמודדות עם אתגרים דמוגרפיים, הקשורים לעלייה בחלקן של קבוצות אוכלוסייה בעלות השתתפות נמוכה בשוק העבודה, חיונית לשמירה על הצמיחה העתידית ועל הקיימות הפיסקלית (היכולת לנהל גרעונות נמוכים ולרסן את החוב - א.פ.). הדבר ידרוש קביעת תמריצי עבודה מתאימים, תמיכה טובה יותר בהורים עובדים, לרבות על ידי הרחבת שירותי טיפול בילדים באזורים מוחלשים, שיפור מיומנויות בכל שלבי מחזור הלמידה, וכן הקלת ניידות ומתן גישה למשרות וחברות עם פריון גבוה".