בנק ישראל לא עוצר: העלה את הריבית ב-0.5%, לרמה של 4.25%

מדובר בהעלאת הריבית השמינית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז אפריל 2022. שני נתונים ככל הנראה השפיעו על ההחלטה להעלות את הריבית בחדות - עליית האינפלציה בקצב גבוה מהצפוי ונתוני הצמיחה הטובים שנרשמו ברבעון הרביעי. ריבית הפריים תעמוד על 5.75%

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.5% לרמה של 4.25%. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. כתוצאה מכך תעמוד ריבית הפריים על 5.75%.
מדובר בהעלאת הריבית השמינית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל תהליך ההידוק המוניטרי באפריל 2022. הבנק המרכזי מעלה את הריבית בכדי להיאבק בעליית המחירים (אינפלציה), שהגיעה לרמה של 5.4% בשנה האחרונה.
זוהי הפעם השלישית ברציפות שהבנק מעלה את הריבית בשיעור של 0.5%. עד לסוף השבוע שעבר רווחו הערכות כי ההעלאה תעמוד על 0.25% בלבד, אך שני נתונים שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר היטו את המטוטלת לטובת העלאת ריבית חדה יותר. ראשית, האינפלציה בחודש ינואר עלתה בקצב של 0.3%, והשלימה עלייה של 5.4% בשנה האחרונה. זו היתה עלייה גבוהה מהצפוי והזכירה לבנק ישראל כי האינפלציה לא מאחורינו, על אף שהתמתנה בחצי השנה האחרונה.
שנית, נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי לפיהם ישראל צמחה ב-5.8% לימדו שהמשק הישראלי נמצא עדיין במצב מעולה ויכול להכיל העלאת ריבית חדה (בשיעור של 0.5%) נוספת. גם נתוני האבטלה שפורסמו היום מלמדים כי האבטלה לא מתרחבת, ואף ירדה מעט בינואר ל-4.1%, זאת לעומת נתוני דצמבר, בו האבטלה עמדה על 4.3%. אך אם מסתכלים מתחילת תהליך העלאת הריבית (אפריל 2022), אז המשק החזיק בנתוני אבטלה נמוכים במיוחד (3.1% בלבד), ניתן לראות כי שיעור המובטלים רשם עלייה של 1%.
גורם נוסף שהביא לבחירה בהעלאה חדה של הריבית הוא ההיחלשות המתמשכת של השקל. היחלשות השקל היא גורם שעשוי להעלות את האינפלציה מכיוון שהוא מביא לכך שמוצרי הייבוא מתייקרים. לפי חלק מהכלכלנים, היחלשות השקל קשורה לכוונת הכנסת להעביר את הרפורמה המשפטית, כך לדוגמה אמר היום בוועדת הכספים פרופ' ראובן גרונאו, מהכלכלנים הבולטים במערכת הציבורית בישראל.
נזכיר כי התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל בינואר היתה כי האינפלציה ב-2023 תעמוד על 3%, וכי הריבית בסוף 2023 תעמוד על 4%. אך בבנק ישראל מזהירים כי קיימים סיכונים חיצוניים ופנימיים לתחזית האינפלציה - הסיכונים החיצוניים הם חורף קר מהצפוי באירופה שיזניק את מחירי האנרגיה, לחצי שכר בארה"ב, זינוק בביקושים של סין בעקבות שחרור מגבלות הקורונה והחרפה במלחמת אוקראינה-רוסיה. הסיכונים הפנימיים בישראל הם תקציב לא מרוסן פיסקלית והסכמי שכר מרחיבים מדי.