הפגיעה בהייטק מתגלגלת למשק: צמיחה שלילית של 1.6% ברבעון הראשון

אחרי עלייה יוצאת דופן ברבעון הקודם בקצב הצמיחה, האומדן הראשוני לצמיחה חושף תנודתיות בנתונים • הפגיעה בענף ההייטק מתורגמת בירידה של 1.6% ביצוא הסחורות והשירותים

הטלטלה העולמית שנרשמה בפתיחת השנה עקב שינוי המדיניות של הבנקים המרכזיים מתגלגלת לנתוני הצמיחה של המשק. אחרי הירידות החדות בשווקים שריסקו את מניותיהן של לא מעט חברות חלום ישראליות, הירידה ביצוא מורגשת כבר ברבעון הראשון של השנה. על פי אומדן ראשוני שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוצר המשק התכווץ בשיעור של 1.6% (בחישוב שנתי) ברבעון הראשון של 2022.


לאחר נתון צמיחה של לא פחות מ-15.6% ברבעון הקודם, אף אחד לא ציפה לנתון דומה אך הכלכלנים בשוק כן ציפו לנתון חיובי. אלא שמדד הנאסד"ק שלו השפעה ניכרת על ענף ההייטק הישראלי השלים נפילה של 25% מהשיא וזה כבר מתבטא בענף היייטק המקומי. קיים מתאם כמעט מושלם בין צמיחתו של מדד הנאסד"ק לסך היקף ההשקעות בישראל כך שהירידה במדד באה לידי ביטוי בירידה בהשקעות בחברות ההייטק.
מנגד, היבואנים שנהנו מהחלשות השקל הצביעו ברגליים כאשר ברבעון הראשון נרשמה עלייה של 17.3% ביבוא הסחורות והשירותים, אחרי שהשקל רשם פיחות של מעל 10% מול הדולר מתחילת השנה.

קצב הצמיחה השנתי של ישראל עדיין גבוה יחסית למדינות ה-OECD
בהשוואה לרבעון הראשון של 2021 מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 9% בשנה שממקמת את ישראל במקום גבוה מבין מדינות ה-OECD - מעל אוסטריה (8.7%), בריטניה (8.7%), צרפת (5.3%) ובלגיה (4.6%). אלא שברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הקודם לפי האומדן הראשוני ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף מבין המדינות שפרסמו את נתוני הצמיחה יחד עם שבדיה ונורבגיה.


התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-3.2% בחישוב שנתי. יחד עם זאת, הירידה באה לאחר זינוק חריג ברבעון אחרון, כך שהתוצר עלה ב-9% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021. עם זאת, רבעון כלל את השפעות הסגר השלישי על המשק. בתוך כך, ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0.7% אחרי עלייה של 18.2% ברבעון הרביעי של 2021.
כמו בישראל, גם כלכלת ארה"ב רשמה האטה מוקדם מהצפוי ברבעון הראשון של השנה לאור צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה על ידי הפד. העלאות הריבית מטרתן לרסן את האינפלציה, והפד האמריקאי מנסה לשדר נכונות להנחית את הכלכלה ברכות למקום מבטחים. התחזקות הדולר האמריקאי לשיא של 20 שנה מקלה על מחירי המוצרים המיובאים לארה"ב, אך בזמן שלא ברור אם האינפלציה מאחורינו, הפאניקה בשווקים היא לא מהעלאות הריבית של הפד בקצב של 0.5% אלא מהעלאות חדות יותר שיביאו להאטה בצמיחה.