החוב של ישראל צמח לטריליון שקל

במהלך משבר הקורונה מדינת ישראל לקחה הלוואות עצומות ושקעה בחובות אסטרונומיים - "סכומים שמעולם לא גויסו בשנה אחת" • העובדה שהמשק הושבת לחודשים ארוכים רק הוסיפה לגידול ביחס החוב תוצר • דוח האוצר בנושא רומז כי יהיה צורך בקיצוצים והעלאות מיסים אחרי 2021

מחיר הטיפול בקורונה: החוב של מדינת ישראל זינק בשנה שעברה ב-20% והגיע לסכום של 984 מיליארדי שקלים - כך עולה מהדוח של יחידת ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר לשנת 2020 שפורסם היום (שלישי). ההוצאות החריגות של הממשלה, שנדרשו במהלך המשבר, מחקו הישגים של עשור בצמצום החוב של המדינה. יחס החוב הציבורי לתוצר קפץ בשנת הקורונה מ-60% ל-72.4% - ועלול להוסיף לעלות. התוצאה: באוצר כבר מכינים את הקרקע לקיצוצים אחרי 2021.

ללא תקציב מדינה מאושר, בלב משבר פוליטי ובעיצומה של מגפה, הוציאה הממשלה בשנה שחלפה 105 מיליארדי שקלים לטיפול בהשלכות בקורונה. הסכום כלל, בין היתר, מענקים לעסקים שנפגעו, דמי אבטלה מורחבים ומענקים לאזרחים. באין מקור תקציבי לסכומי העתק שנדרשו למימון התוכניות, הונחה אגף החשב הכללי באוצר יותר מלהכפיל את היקפי גיוס הכספים. או במילים פשוטות, המדינה נכנסה להלוואות, חלקן אף לתקופה של מאה שנים.

ההוצאות על הקורונה לא נגמרו ב-2020. הדוח עוסק אומנם בשנה שעברה אבל עשרות מיליארדי שקלים הוקצו גם ל-2021, למשל לדמי אבטלה שהובטחו מראש עד סוף יוני. לא מן הנמנע שהחוב כיום, נכון לאפריל, כבר חצה את רף טריליון השקלים (אלף מיליארדים).


"במצב דברים זה נדרשה היחידה לניהול החוב הממשלתי לעמוד ביעדי גיוס שאפתניים של כ-265 מיליארד שקל - סכומים אשר מעולם לא גויסו על ידי החשב הכללי בשנה אחת, והם מהווים כ-230% מהיקף גיוס של שנה רגילה", כתב החשב הכללי יהלי רוטנברג בהקדמתו לדוח.


רוטנברג מתייחס לאתגרים שיעסיקו את אנשי האוצר ביציאה מהמשבר: "כראיה צופה פני עתיד, נדרש יהיה לבצע צעדים פיסקליים של התכנסות. קרוב לוודאי שצעדים אלו יידרשו הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, תוך מתן דגש לאישור תקציב המדינה ולהצמחת המשק. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר חזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".


התבטאות החשב הכללי בנוגע לצורך בהגדלת הכנסות המדינה מצטרפת לקביעה של בנק ישראל מלפני שבועיים, ולפיה לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים.


היתרונות: הייטק וגז, החסרונות: היעדר תקציב
רוטנברג מונה לתפקיד החשב הכללי בסוף השנה שעברה, במקום רוני חזקיהו, שביקש לפרוש בין השאר על רקע הביקורת שלו על ההתנהלות הכלכלית של הממשלה. דוח האוצר נמנע מלהעביר ביקורת ישירה על הממשלה, אבל מציג את החסרונות והיתרונות של ישראל בעיני סוכנויות הדירוג העולמיות.


בנקודות החוזק צוינו: כלכלה מגוונת ומשגשגת, מגזר ההייטק החזק, פיתוח מאגרי הגז הטבעי והסכמי השלום החדשים. מנגד, בין החסרונות הוזכרו חוסר היציבות הפוליטית, היעדר תקציב מדינה מאושר, מתחים ביטחוניים מול אירן ו"מדיניות פיסקאלית לא אפקטיבית, בין היותר כתוצאה מסביבה פוליטית מקוטבת".

דירוג האשראי של ישראל לא נפגע במהלך המשבר, גם אם אחת מסוכנויות הדירוג הגדולות הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה". כך התאפשר לאוצר לעמוד בהיקפי גיוס אדירים בריבית נמוכה. הממשלה מגייסת כספים באמצעות הנפקות אגרות חוב בארץ ובחו"ל. במסגרת המאמצים להרחיב את מקורות המימון הגיע האג"ח הישראלי עד לטייוואן, להנפקה ראשונה בשוק המקומי.


היקף הוצאות הריבית של המדינה עמד ב-2020 על כ-38 מיליארד שקל, בדומה ל-2019. המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התאפיין בתנודתיות רבה בשנה החולפת על רקע משבר הקורונה. לפני כשנה צללה התשואה על אג"ח ישראלי לרמה נמוכה היסטורית של 0.42% לעשר שנים. זמן קצר לאחר מכן התשואה קפצה לרמה של 1.41%, ולאחר תנודות נוספות עמדה בסוף השנה על 0.77% - לעומת 0.96% בסוף 2019.


ישראל אינה לבדה במשבר הכלכלי שפקד את העולם בעקבות הקורונה. הדוח משווה את ישראל למדינות אחרות במדד של שינוי ביחס החוב לתוצר ב-2020. כל המדינות, למעט נורבגיה, סבלו מגידול ביחס החוב לתוצר. היחס הזה משקף מצד אחד את העמקת החובות של המדינה, וגם את הירידה בפריון המשק בעקבות ההגבלות. בישראל עמד הגידול על 12.4%. הממוצע במדינות המפותחות היה גבוה יותר - כלומר חמור יותר - ועמד על 20.2%. לעומתן, מדינות עם כלכלות מתפתחות הגדילו את יחס החוב לתוצר ב-9.6% בלבד בממוצע.