x
  • האם החיסונים יצילו אותנו ומתי נקבל את החיים שלנו בחזרה? 6 תרחישים

    "יכול להיות שלא נחזור לחיים שלנו", פוסקת פרופ' טליה מירון-שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בקריה האקדמית אונו.
    [IMG]https://res.cloudinary.com/globes/image/upload/t_desktop_article_content_header_800*392/v1613498394/Digital/digital_daily/co-main_kxfqff.jpg[/IMG]


    לא נסחפת?
    "הקורונה היא קצת כמו מחלה כרונית של בריאות הציבור. כשמודיעים לאדם שהוא חולה במחלה כרונית, נניח כמו סוכרת, הוא עובר תהליך של אבל על החיים הקודמים שלו, ושואל 'מתי החיים שלי יחזרו?'. בהדרגה הוא מבין שהחיים כמו שהכיר אותם לא יחזרו, והוא מתכנס לשגרה חדשה, ורמות האושר שלו בהדרגה חוזרות בערך למה שהן היו. ואם לפני כן היית אומר 'מה זה החיים המבאסים האלה', אז בהמשך מבינים שהאלטרנטיבה יכולה להיות גרועה יותר וששום דבר לא מובן מאליו". אז מה עושים? "אנחנו חייבים נורמלי חדש".


    חודש ינואר היה סוער מאוד בגזרת הקורונה. והנה אנחנו כבר באמצע פברואר, והסערה לא שככה. מבצע החיסונים החל, אך במקביל נכנסו לחיינו המוטציה הבריטית ומוטציות נוספות, מפחידות. המבוגרים והחולים הכרוניים זכו בתקווה חדשה, אך האיום על צעירים וילדים דווקא גבר. ההבטחה שנשב בפסח לארוחת ליל סדר משפחתית התחלפה באיומי סגר בפורים. יצאנו מהסגר בלי הישגים, עם מתווה חינוך מזגזג ולא ברור. ועדיין, אחרי שבועות ארוכים של תסכול החלו סוף סוף ניצנים לירידה בתחלואה. אז האם עוד רגע הקורונה מאחורינו? התשובה הפשוטה היא לא. יכול להיות רע יותר לפני שיהיה טוב יותר. אבל באיזה מובן יהיה רע יותר? ואיך ירגיש הטוב יותר שיבוא אחריו? והאם בעתיד הנראה לעין תהיה זו שגרה דומה לזו שהכרנו? ניסינו למפות את התרחישים לחודשים הקרובים ואת השגרה שאליה אנחנו עשויים להתכנס בטווח הרחוק יותר.



    תסריט 1: החיסונים ישמידו את המגפה
    סבירות: בינונית
    "אנחנו בצומת דרכים מבחינת היכולת לחזות", אומרת פרופ' סיגל סדצקי, עד לאחרונה ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות ובעבר נציגת משרד הבריאות בארגון הבריאות העולמי. "כאשר המגפה התחילה, ולא היו לנו כלים כלשהם חוץ מהריחוק החברתי, גם כמות המשתנים הייתה קטנה. היה צריך רק להעז להודות במה שהיה קל יחסית לראות: שהמגפה תתפשט מהר מאוד בגלל המופע הא-סימפטומטי שלה ובשל הגלובליזציה.


    "עכשיו אנחנו בתקופה שבה משתנים רבים יכולים לשנות את המאזן - מוטציות, קצב ההתחסנות, מידע נוסף לגבי יעילות החיסון במניעת הדבקה, וגם התנהגות האוכלוסייה המחוסנת והלא מחוסנת. אני כן יכולה לומר שהתייצבות על כל סוג של מצב קבוע תתקיים רק עוד כמה חודשים לכל המוקדם".


    בשבועות האחרונים נצבר מידע מעודד מאוד לגבי החיסונים. קודם כל, המידע החדש מראה כי החיסונים אכן מפחיתים תחלואה קשה, בעולם האמיתי כמו בניסויים של פייזר ומודרנה. ישנן עדויות גם למניעה יפה, אם כי לא מלאה, של הדבקה, וזה קורה כאשר הזן הדומיננטי במדינה הוא המוטציה הבריטית הידועה לשמצה. אנחנו רואים לאחרונה כי למרות שהסגר נפתח, מספר המאומתים, אחוז החיוביים מכלל הבדיקות וגם מספר החולים הקשים יורד.


    האם זו השפעת החיסונים? או השפעה נדחית של הסגר? או אולי סיבה אחרת? עדיין לא לגמרי ברור, אך אם זו אכן השפעת החיסונים, הרי שיש סיבה לאופטימיות. ברמת העיקרון ישנה רמה של התחסנות שאחריה אפשר להגיע לדעיכה ממשית של המגפה, ללא מגבלות. זה מה שקרה לכל מחלות הילדות שלנו שהיום מתחסנים נגדן. אולם נראה כי בטווח הנראה לעין לא נוכל להגיע לכך. כל עוד לא מחסנים ילדים, חיסוניות עדר - שיכולה להיווצר או מחיסון או חס וחלילה מתחלואה גבוהה - תדרוש התחסנות של כמעט כל האוכלוסייה המבוגרת.




    "כשהילדים לא מחוסנים וגם חלק מן ההורים הצעירים לא מחוסנים יכול להיווצר פינג-פונג של תחלואה בין מסגרות הלימודים, שבהן ההתפשטות עלולה להיות מהירה, לבין הקהילה - שבה ההתפשטות תהיה אטית יותר, אבל עלולה להיות בה תחלואה קשה", מסבירה פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "התופעה הזאת יכולה להגיע למספרים אבסולוטיים גבוהים, אם ההתחסנות לא תהיה מספקת. אנחנו רואים היום אצל בני ה-40 פלוס אפילו מקרי מוות. אני מאוד מודאגת מזה".


    ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים וולפסון, דווקא רואה את הצד החיובי של אותם נתונים. "נכון שתמיד יהיה אחוז מסוים שלא מתחסן, אבל אחרי שיסתיים הניסוי של בני 16-12, וזה צפוי בקיץ, כבר לא יהיו לנו 30% לא מתחסנים מכלל האוכלוסייה, אלא אולי 10%-20%".


    פרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות ומייסד ומנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, מסכים: "בטווח הרחוק, קורונה תהיה מחלה עם חיסון ילדות, שלעיתים בכל זאת עלולים לחלות בה, אבל רק עבור מעטים היא מחלה קשה. זה קצת דומה למה שקרה בשפעת. בפעם הראשונה שהופיעה מגפת השפעת הספרדית בבני אדם, היא עשתה בעולם שמות. היום היא עדיין הורגת עשרות אנשים בישראל בשנה, אבל יש חסינות נרחבת, זו מחלה קלה ברוב האנשים ויש חיסון גם אם הוא לא מושלם".


    הדינמיקה של המגיפה תלויה כמובן באחוזי ההתחסנות והפריסה של החיסונים: במקומות שבהם לא תהיה התחסנות גבוהה, עלולה להימשך הדבקה באחוזים גבוהים, עד להשגת חיסוניות עדר ממחלימים, עניין שיכול לקחת שנים (או עד הגעה של מוטציה שגוברת על נוגדני מחלימים, ואז תחל ההדבקה מחדש).


    "אני לא רואה את המגיפה דועכת בטווח הקצר", שומרת פרופ' סדצקי על זהירות. "צריך סבלנות לזמן שהדברים אורכים. צריך להשקיע יותר משאבים להבין את המגיפה. נראה לנו שאנחנו כבר יודעים עליה הכול, אבל אנחנו לומדים כל הזמן. ככל שנבין טוב יותר בדיוק איך נדבקים, נכוון מאמצים למקומות הכי נכונים, ויחד עם ההתחסנות - נגיע לתוצאות".


    "כל עוד המחלה תהיה יחסית מפושטת בעולם, יהיו עוד מוטציות וגם ישראל לא תוכל להתחמק מזה", מוסיפה פרופ' בראון-אפל, שמעריכה שייתכן שנצטרך להתחסן באופן קבוע, מדי שנה או פעם בכמה שנים. "החיסון שכבר קיבלנו יהיה יעיל נגד חלק מהמוטציות, אבל ייתכן שבשלב כלשהו תגיע מוטציה שהחיסון לא יודע לתפוס, ואז יהיה צורך בחיסון חדש". יתכן שהתקדמות רפואית של אחת מחברות החיסונים תאפשר התחסנות חד-פעמית, אך כרגע זה לא על הפרק.


    פרופ' בליצר מוסיף: "החיסון לקורונה טוב ממה שיש לשפעת, וקל יחסית לעדכן אותו במענה למוטציות, וייתכן שניתן לעדכן אותו לכמה זנים חדשים בבת אחת, כך שייתכן שהמצב יהיה אפילו טוב יותר מאשר לגבי שפעת עבור מי שמתחסן. וזו תהיה מחלה נדירה מרגע שהחיסון יתחיל לתת כיסוי טוב".


    כיסוי טוב יושג, לדבריו, כאשר ניתן יהיה לחסן גם בני נוער ולאחר מכן ילדים. "אז נשיג משהו קרוב לחיסוניות עדר, למעט בקהילות מאוד ספציפיות שאולי תהיה בהם התחסנות נמוכה".




    תסריט 2: נמשיך ללכת עם מסכות לנצח
    סבירות: בינונית


    אם כך, המסקנה היא שאנחנו הולכים לקראת שגרה שיש בה מגבלות, אבל קלות מהיום. המסכה כנראה תהיה אחד הדברים האחרונים שייעלמו. פרופ' מנפרד גרין, חוקר מצבי חירום הנובעים ממחלות זיהומיות באוניברסיטת חיפה, מסביר: "זו מגבלה שהמחיר שלה נמוך יחסית. מסכה לא מונעת מאף אחד להתפרנס, להיפגש, לבלות".


    באסיה, מגיפת הסארס הפכה את המסכות לחלק מהחיים. הגישה הזו עזרה למדינות הללו להתמודד גם עם מגפת הקורונה בראשית דרכה. כרגע עוד לא נראה כי הישראלים קיבלו על עצמם את המסכות כפריט שגרתי ויומיומי באותה המידה, אבל ייתכן כי נשלוף אותן באירועים מסוימים, למשל התקהלויות גדולות או טיסות.


    אנשים מסוימים, רגישים במיוחד למחלות נשימתיות, עשויים לעטות על עצמם מסכות כדי להימנע ממחלות, אפילו לאו דווקא בקורונה. פרופ' סדצקי משווה את זה לשינוי התנהגותי אחר שערכנו בעת האחרונה: "מגיפת האיידס השאירה אותנו עם הקונדומים, למרות שאף אחד לא אוכף את זה", היא מסבירה, "אני חושבת שהמסכות יהיו איתנו לתקופה לא קצרה".


    ד"ר אנגל אופטימית יותר גם בנושא זה: "סוגיית המסכות תלויה בחיסונים. אם יסתבר כי החיסון מאוד יעיל במניעת הדבקה, ייתכן שהמסכות יעלמו בסופו של דבר".


    פרופ' בליצר שותף לאופטימיות: "כאשר יחוסנו הילדים, כנראה נגיע לרמה של כיסוי חיסוני שמאפשרת גם להוריד מסכות. היום אנחנו מצליחים למנוע באמצעות חיסוני הילדות אפילו חצבת, שהיא מדבקת פי 2 יותר מקורונה, ואנחנו לא מסתובבים מודאגים. אני לא רואה את העתיד שלנו עם מסיכות לנצח".




    תסריט 3: שגרת החיים שלנו תיקבע על־פי מקום מגורינו
    סבירות: גבוהה, אבל עוד מוקדם


    השגרה החדשה של השנים הקרובות תהיה דיפרנציאלית על פני כמה צירים. האחד הוא הציר הגיאוגרפי. האתגר לגבי אי-התחסנות נובע מכך שהיא לא מפוזרת באופן אחיד. ישנם אזורים בהם ההתחסנות כמעט מלאה, ובאחרים נותרו עשרות אחוזים ללא חיסון. לדברי בראון-אפל, "באזורים האלה המחלה תתרחש על אש קטנה בקרב המבוגרים, ואז יהיו התפרצויות בקרב הילדים, שאינם מחוסנים והיומיום שלהם מאופיין בהתקהלות צפופה, ושם התפרצות יכולה להתלקח גם ברגע".


    באזורים בהם ההתחסנות גבוהה, תהיה כנראה בסופו של דבר שגרה דומה לזו של תחילת מרץ 2020, "תקופת הפיראט האדום". הכוונה היא כי בדרך כלל לא יהיו חולים באזורים האלה, ואם יתרחשו מידי פעם התפרצויות, ישתלטו עליהן במהרה. מובן ששום שכונה בארץ לא סגורה הרמטית, רחוק מכך. אבל גם אם אדם חלה בעבודה והביא את המחלה לעירו הירוקה, רמות חיסון גבוהות תמנענה התלקחות משמעותית. במצב של התפרצות יכולה להיות סגירה זמנית של בתי הספר ומעבר למשטר של זהירות יתרה, כנראה באופן וולונטרי, עד שהקורונה תתנקה מאותו האזור.


    פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב וחבר קבינט המומחים המייעץ לממשלה בסוגיית הקורונה, מציין כי אפשר יהיה לזהות התפרצויות חדשות בשכונות ירוקות, באמצעות בדיקות ביוב, וזאת מבלי לבצע בדיקות סקר לאוכלוסייה המקומית, כלומר כמעט בלי להפר את שלוותה בין התפרצות להתפרצות. "צריך להשתמש בכל הפתרונות הקיימים יחד", הוא אומר. "היום המדינה לא באמת יודעת לתת את הפתרון האינטגרטיבי הזה".


    בכל זאת הוא מסייג: "שום מקום לא יתנהג כרגיל בחודשים הקרובים, וישנה עדיין סכנה בכל שכונה, אבל המקום הירוק יהיה יותר מאפשר. רמזור התחלואה יגרור רמזור כלכלי חברתי - חייבים לשבת עם אותן רשויות אדומות ולראות איך עוזרים שם למבוגרים, איך מנגישים תזונה, איך דואגים לילדים. זה דורש יותר קשב".


    ככל שהתחלואה תרד, כך הרעיון של חקירה אפידמיולוגית ככלי לשליטה בקורונה יחזור להיות רלוונטי, בעיקר באזורים עם תחלואה בסיסית נמוכה. המערכות האוטומטיות (איכונים סלולריים) לא הוכיחו את עצמן בינתיים, וככל הנראה יהיה צורך לחזור לבצע את החקירות באמצעות אחיות בריאות הציבור.


    ייתכן שהחלוקה בין אחוזי התחלואה בשכונות תשפיע אפילו ברמה הנדל"נית, כאשר בשנים הבאות שכונות עם אחוזי התחסנות גבוהים ימשכו אנשים שרוצים ליהנות מתחושת הביטחון ומהשגרה הוודאית יותר - ושכונות לא מחוסנות ימשכו אנשים שמעוניינים לא להתחסן ולהימנע מביקורת על כך. זה עשוי להיות אחד הדברים ששוכרי או רוכשי דירות יקחו בחשבון, בבואם לבחור מקום מגורים.




    תסריט 4: בדיקות בתכיפות גבוהה למי שלא יתחסן
    סבירות: גבוהה מאוד


    בעוד כפיית החיסונים לא באמת ריאלית, חרף הצהרות דרקוניות של נבחרי הציבור, נבחנות אפשרויות שונות של תמרוץ מתחסנים. ישנם צעדים שהם תמריץ בלבד, ואחרים, כמו דרישת התחסנות ממשתתפים באירועים, הם כלי אמיתי לפתיחת המשק תוך כדי שליטה במחלה. כדי שלא להדיר לגמרי את הלא-מתחסנים, יתקיים כנראה שילוב בין דרישת חיסון לדרישת בדיקות, עבור מי שלא יציגו אישור חיסון. כך כולם יכולים לעשות הכול, אבל למי שמתחסן, הטרחה פחותה.


    "הנושא הזה חייב להתקדם, עם כל המורכבות שלו", אומר פרופ' דוידוביץ'. "הוא יהיה חלק ממחשבה כוללת על התרבות, הספורט, ופתיחה מלאה של החינוך". האוניברסיטאות מקדמות תקינה שתחזיר לקמפוסים רק את המחוסנים, ואת הלא מחוסנים תשאיר בלמידה מרחוק.


    ד"ר אנגל: "הברירה היא חיסון, בדיקות או ריחוק חברתי. ככל שנעשה יותר מאחד נצטרך לעשות פחות מהשני, ויהיו מלחמות עולם על זה. אם מישהו לא התחסן והילד שלך נדבק ונכנס לבידוד, אז כן - תהיה דרמה" .


    המשמעות היא שעלולות להתפתח שתי כלכלות זו לצד זו, למחוסנים וללא מחוסנים. אם המדינה תקבע כי רק מחוסנים יכולים להיכנס למקום מסויים, תקום כנראה גם חלופה פיראטית. פרופ' גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מסביר: "כבר עברו חוקים לטובת בריאות הציבור שלא כולם קיבלו אותם ברגע הראשון, כמו חוקים למניעת עישון במקומות ציבוריים. עדיין אפשר לעשן בחוץ, אבל מי שצריך ולהתמודד הוא מי שבחר לעשן, ולא מי שבחר שלא לעשן".


    בדיקות יכולות להוות את דרך הביניים להימנע מכפיית חיסונים, ועדיין לאפשר קיום של מתחמים בטוחים למי שנמצאים בקבוצות סיכון. פרופ' סדצקי: "אני מאמינה שלפחות בשנה-שנתיים הקרובות, בדיקות יהיו חלק מכל התקהלות, או לפחות באזורים אדומים".
    לפני כמה ימים, שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי הוא מעדיף תקינה של "מתחסנים בלבד" על פני "בדיקה או חיסון", משום שאין סיבה שהציבור יספוג את עלות הבדיקות.


    ואכן, ייתכן כי יוחלט בהמשך כי מי שייכנס למתחם סגור שכזה באמצעות בדיקה ולא באמצעות חיסון, יצטרך לממן את הבדיקה על חשבונו (אולי עם הקלות למי שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות).


    בישראל כבר מיישמים מדיניות של בדיקות סקר לקורונה, בין היתר עבור צוותים ודיירים במוסדות סיעודיים, עובדים וכלואים בבתי הסוהר, את הנכנסים ל"מתחמים הירוקים" בים המלח ובאילת, ואפילו בכניסה לכנסת. הבדיקות המהירות הקיימות היום אינן מדוייקות כמו בדיקות ה-PCR המעבדתיות, אבל כאשר המשחק הוא סטטיסטי, יכול להיות להן תפקיד משמעותי. ככל שהבדיקות יהיו נוחות יותר לביצוע עבור הנבדק, מהירות יותר, מדויקות יותר וגם זולות יותר, יהיה להן תפקיד משמעותי יותר.


    שאלת מחיר הבדיקות עבור כלל האוכלוסייה תהיה משמעותית, כאשר בדיקה אחת תעלה כנראה לכל הפחות עשרות שקלים, וכשמדובר על פתיחה מלאה של המשק זה מעלה מורכבות לוגיסטית וכלכלית. בישראל נפוצה היום בדיקת סופיה, שקיבלה את אישור ה-FDA והמעבדה לנגיפים במשרד הבריאות, ובישראל מופעלת באמצעות 300 מכשירים ניידים. כל מכשיר יכול לבצע 100 בדיקות בשעה - אך ברור כי נדרשת הרחבה של היצע הבדיקות האפשריות והוזלה שלהן, כגון בדיקות ביתיות שנמצאות כעת בפיתוח.


    "בדיקה מדויקת ומהירה בכניסה למתחם זה מעולה. אבל מישהו מאזור אדום שעשה בדיקה לפני יומיים - זה לא נותן לי כלום", מדייק פרופ' בליצר. "יש היום כלים לבדיקה וישראל צריכה להשקיע בזה יותר. יש מגוון בדיקות בפיתוח, גם תעשייתיות וגם ביתיות, והאיכות והדיוק משתפרים".




    תסריט 5: תרופות יהפכו את הקורונה למחלה קלה
    סבירות: נמוכה


    תרופות לקורונה נמצאות בפיתוח כבר מהימים הראשונים של המגפה. מספר תרופות כבר אושרו, והן שיפרו את מצבם של חלק מהחולים הקשים, אבל לא שינו דרמטית את מהלך המחלה. מאות תרופות נוספות נמצאות בפיתוח, לכל שלבי המחלה, החל ממניעת התדרדרות משלבים קלים לבינוניים, ועד להצלת חיים של חולים קשים מאוד. ואולם, תרופות הן בדרך כלל בעלות שיעורי יעילות נמוכים משל חיסונים - ותופעות הלוואי שלהן חמורות יותר. גם העלות שלהן לרוב גבוהה מטיפול מניעתי חד-פעמי שהוא החיסון.


    "אני כן חושבת שיכולה להגיע תרופה שמשנה את המשחק", מפתיעה פרופ' סדצקי. "המיגור הוא התשובה האמיתית, אבל זה יארך יותר זמן ממה שאנשים מבינים. בינתיים, תרופות יכולות לתת מזור משמעותי ביותר". אולם כרגע, אף אחת מן התרופות שבפיתוח וכבר עברו ניסויים קליניים, לא נראית כנותנת מענה משנה-משחק שכזה.




    תסריט 6: חוזרים לשגרה
    סבירות: אפסית
    "הבעיה שלנו כרגע היא שאנחנו לא מצליחים לבסס את השגרה של אחרי, כי גם לא הבנו לגמרי שזו בעיה כרונית", מסבירה פרופ' מירון-שץ. "אנחנו כל הזמן נעים בין יאוש לתקווה, בין סגר לפתיחה לעוד סגר ועוד פתיחה. יש גן, אין גן, אני עובד, אני חול"ת. העסק נפתח, העסק נסגר. איך אנחנו אמורים לשמור על השפיות שלנו? אם היינו יודעים מה הצפי, היינו יכולים להתרגל אליו. האם הממשלה עובדת על מודל לטווח רחוק? אה, אין ממשלה. יש בחירות רביעיות".


    פרופ' סדצקי מסכימה: "עברנו מאפידמיולוגיה למדיניות של ניסוי וטעייה, אנחנו מונעים מלחצים ולא מאפידמיולוגיה. בסבב הנוכחי שום הערכה לא הוכיחה את עצמה".
    בסופו של דבר, הציבור הוא שיקבע את השגרה. פרופ' מירון-שץ: "גם חולה סוכרת תמיד מחפף קצת, והרופאים אפילו מנווטים איתו איפה הוא יכול לחפף, כדי שלא ירגיש שכל החיים שלו סוכרת. אז כך גם עם הקורונה. אי אפשר לגרום לאנשים לוותר על הכל - זה גורם להמון התנגדות".


    "אני חוקרת החלטות רפואיות, אבל היום ההחלטות הרפואיות ספוגות בפוליטיקה. יש חוסר אמון. אנחנו יודעים שכשאדם הולך לרופא שהוא לא סומך עליו, אז הוא בחרדה לפני ובחרדה אחרי, ולא כל כך מתמיד בטיפול. כך זה היום לגבי בריאות הציבור. אין לנו אמון לגבי הבריאות שלנו. התחסנו, והחיים שלנו לא השתפרו. מציעים לנו פתרונות שקשה לנו להאמין שההגיון בהם הוא רפואי ולא פוליטי.


    "יש לנו חרדה כלכלית. אפילו למי שיש כסף היום, חושש יותר השנה מאשר בשנה שעברה מאירוע לא צפוי שיקבור אותו כלכלית, וזה פוגע באושר. אנשים שחיו את חייהם והיה להם טוב ונחמד, וזה נלקח מהם. או שזה נלקח מחבר שלהם.


    "יש לזה אפקט מאוד מערער, חרדה קיומית, אי שקט, אי וודאות. לפעמים זה גורם לאנשים לקחת סיכונים כלכליים ורפואיים, כי אתה לא באמת מאמין שיהיה לך את החלום הבורגני של הכנסה יציבה ובית. זה כאילו כל כך פשוט ולא בר השגה. יכולות להיות לכך השפעות, למשל, על ילודה. אולי ראית אצל חברים שהיה בלתי אפשרי השנה לגדל שלושה ילדים, אולי תעדיף שניים".


    פרופ' סדצקי: "אם היינו מוצאים דרך ליישם קפסולות קטנות בכל מקום, בחינוך, בחיי החברה שלנו, בעסקים, יחד עם מסיכה ושני מטר, היינו מגיעים לשגרת חיים מספקת. יש שינויים שרק מוסיפים בריאות. קבוצות קטנות בחינוך? מפגשים בטבע? יותר עבודה מהבית? צריך לאמץ את אותן נקודות בסגנון החיים הזה, שאנחנו רק מרוויחים מהן".
    בעתיד הרחוק, עוד עשרות שנים, ימות מידי פעם מישהו מקורונה?


    פרופ' סדצקי: "כן. זו שגרת קורונה. אם יש לנו חיסון בטוח ויעיל ותרופות עבור מי שחלו - אז זו מחלה ככל המחלות, והחיים של מי שלא חלו יושפעו מכך רק מעט".


    ואיך הקורונה תשפיע על התנהגות בעתיד?
    פרופ' סדצקי: "כל מגפה חדשה תיבחן מנקודת המבט של הקורונה. אנחנו נראה סגירת גבולות יותר מהירה, אני חושבת שלעולם לא נחזור לטוס בלי בדיקות רפואיות".


    פרופ' מירון שץ מסכימה ומוסיפה: "יכול להיות שאנשים לא יגעו, לא יתחבקו, לא יגיעו למקומות צפופים. אולי נראה יותר מרחק גופני".


    ד"ר אנגל: "מי שיש לו טראומה אלה הרופאים. זו מחלה קשה, חדשה, מצריכה מיגון, מקשה על התקשורת. הרבה מקרי מוות ותחושה שניתן היה למנוע אותם. ובנוסף לכל זה, גם הם מתמודדים עם המגפה במישור האישי, ממש כמו כל אחד אחר".

    מקור המאמר: globes

    קישור למאמר המקורי
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות