בנק ישראל יגביר את רכישות המט"ח: הדולר מזנק ביותר מ-1%

הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% לעומת הרכישות ב-2020 • הדולר מזנק ב-1.3% לרמה של 3.158 שקלים
על רקע הייסוף המהיר בשער השקל בחודשים ובשבועות האחרונים החליטו בבנק ישראל לשנות מדיניות. הבנק המרכזי הודיע לפני זמן קצר כי ירכוש במהלך 2021 סכום של 30 מיליארד דולר.




בבנק ישראל מציינים כי "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה".


בעקבות ההודעה עבר שער הדולר מירידה של כ-0.5% לעלייה של כ-1.3% ונסחר כעת סביב 3.16 שקלים.
ב-2020 רכש בנק ישראל כ-21.2 מיליארד דולר, סכום שיא של כל הזמנים, מה שלא מנע את ההתחזקות הדרמטית של השקל בחודשים האחרונים של השנה.


בבנק ישראל מציינים עוד כי "בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI. גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 סך של כ-21 מיליארד דולר".


"הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021".




עוד מציינים בבנק המרכזי כי "בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, ועל מנת להגביר את הוודאות לגבי מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בשנה הקרובה, החליטה הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח. הוועדה מודיעה, שבשנת 2021 הבנק ירכוש בשוק המט"ח סכום של 30 מיליארד דולר. סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים. הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".


בתגובה להודעת הבנק המרכזי מציין רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, כי "בנק ישראל לא חייב לרכוש בפועל - די אם יודיע על נכונות לרכוש היקפים גדולים.
הודעת בנק ישראל נקבה בסכום של 30 מיליארד דולר אך הבנק כמובן יוכל בהמשך להגדיל את הסכום, כפי שעשה עם הסכום שהקציב לרכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. כך להערכתי יכול לקרות גם כאן. העיקר - הצהרת הכוונות".


"כעת יודעים כולם כי דעתו של בנק ישראל לא נוחה מתיסוף השקל והשפעותיו המסיגות על פעילות המשק והייצוא. חשוב לא פחות - בנק ישראל מדבר על צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב השנה. אמנם השפעתו של סכום של 30 מיליארד דולר נתונה לוויכוח ולראיה - בנק ישראל רכש סכום כזה בשבעת החודשים האחרונים לבדם, אבל, לדעתי הנקודה החשובה כאן היא שבנק ישראל הציב את החץ על הלוח. החץ הינו שער חליפין שעקבי עם יעדי הבנק - יציבות מחירים ויציבות פיננסית. כעת, המטרה סביב החץ הנה בהיקף של 30 מיליארד דולר, אך אם יהיה צורך, יגדל היקפה בעשרות מיליארדים נוספים. החץ יישאר נעוץ. כעת, על בנק ישראל לעמוד איתן מול כוחות וגופים שיבחנו את נחישותו אך יש לזכור - בנק מרכזי אינו מוגבל ביכולתו לבלום תיסוף יתר של המטבע המקומי. הוא מוגבל (בגובה יתרותיו) רק כשהוא צריך למתן פיחות שלו".