הגירעון התקציבי בספטמבר זינק ל-9.1%

מדובר בפער של 123 מיליארד שקל בין הוצאות המדינה להכנסותיה ב-12 החודשים האחרונים • מניתוח ביצועי תוכניות הסיוע השונות עולה כי המגזר העסקי קיבל עד כה רק כ-50% מהתקציב שהוקצה לו ורק 17% מהתקציב שהובטח לעסקים שיחזירו עובדים מחל"ת הועבר

הגירעון התקציבי המצטבר של הממשלה מזנק בחודש ספטמבר ל-9.1%, כך עולה מנתוני ביצוע תקציב המדינה שמפרסם היום האוצר. מדובר בפער של 123 מיליארד שקל בין הוצאות המדינה להכנסותיה ב-12 החודשים האחרונים.


מפירוט הוצאות הממשלה בתכנויות הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה עולה כי רק מחצית מהכספים שהוקצו לטובת המגזר העסקי הוזרמו עד כה בפועל. שיעור ביצוע נמוך במיוחד נרשם בתוכניות המענקים להחזרת עובדים בחל"ת שם שולמו נכון לסוף ספטמבר רק 593 מיליון שקל, שיעור ביצוע של 17% בלבד - וזאת לאחר שמתקציב התוכנית נלקחו שני מיליארד שקל.

הזינוק בגירעון היה צפוי על רקע משבר הקורונה שגורר את הממשלה להוצאות נוספות בהיקף של כ-70 מיליארד שקל, ומצד שני גורם לפגיעה בהכנסות המדינה בסכום של כ-35 מיליארד שקל לעומת, מתוכם כ-20 מיליארד ירידה בהכנסות ממסים ועוד 15 מיליארד הפקדות של הביטוח הלאומי שנוצלו למימון דמי האבטלה. לפי האוצר הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה נמוכות ב-9.9% מהכנסותיה באותה תקופה אשתקד.


בחודש אוגוסט הגיע הגירעון (12 חודשים אחרונים) ל-8.15% תוצר ותחזיות הן כי שנת 2020 תסתיים בגירעון של 13% עד 14% תוצר, שהם קרוב ל-200 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה בספטמבר עמדו על 43.2 מיליארד שקל כששיעור הגידול במצטבר מתחילת השנה עומד 17.1% אך בנטרול ההוצאות הקשורות למשבר הקורונה עומד הגידול בהוצאות הממשלה על 0.2%, גידול אפסי הנובע מכך המדינה פועלת על-בסיס תקציב.


בתכניות הסיוע הממשלתי למשבר הקורונה (שאינם מתוקצבות כחלק מהתקציב אלא כקופסאות חוץ תקציביות) הביצוע עומד נכון לסוף ספטמבר על 47.5 מיליארד שקל שהם 56% מתוך ההוצאה התקציבית הכוללת שהמדינה אמורה להוציא השנה, בהיקף של 84.8 מיליארד שקל.
המגזר העסקי קיבל רק חצי מהתקציב שהוקצה לו
מניתוח חלוקת ביצוע תוכניות הסיוע השונות בהיקף כולל של 120 מיליארד שקל לפי התחומים השונים, עולה כי רק 36.6 מיליארד שקל הוזרמו למגזר העסקי מתוך תקציב כולל של 73.3 מיליארד שקל שהוקצה לכך.


בתחום התקציבים למערכת הבריאות ולמשרדי הממשלה הועברו עד כה 11.6 מיליארד שקלים מתוך 15.4 מיליארד שקל; 30.4 מיליארד שקל הוזרמו לרשתות ביטחון סוציאלי (מתוך 47.9 מיליארד שהוקצו לכך עד לסוף השנה); רק 36.6 מיליארד שקל הוזרמו לתוכניות סיוע למגזר העסקי מתוך מסגרת תקציבית של 73.3 מיליארד שקל; ו-1.4 מיליארד שקל הועברו לתוכניות להאצה ולעידוד הצמיחה מתוך מסגרת של 4.6 מיליארד שקל.


שיעורי ביצוע נמוכים במיוחד נרשמו בתוכנית למענקים למעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת (17%), שיעור ביצוע דומה (17%) נרשם בתוכנית בגובה של כ-400 מיליון שקל למענקים לפיתוח תשתיות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה ושיעור ביצוע מעט גבוה יותר (27%) נרשם בתוכנית ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים - שם אושרו עד כה הלוואות בהיקף 1.4 מיליארד שקל מתוך מסגרת של שישה מיליארד שקל. גם בתוכנית ההלוואות לעסקים בסיכון גבוה אושרו עד כה הלוואות בהיקף של פחות משליש מהמסגרת שהוקצתה (31%) שהם 1.22 מיליארד שקל מתוך ארבעה מיליארד שקל.




בתוכניות הסיוע למובטלים ולעצמאים נרשמו שיעורי ביצוע גובהים יחסית: במסגרת המענק הדו-חודשי לעצמאים הוזרמו עד כה כשמונה מיליארד שקל מתוך 10 מיליארד שקל שהוקצו; מובטלים קיבלו עד כה דמי אבטלה בהיקף 5.2 מיליארד שקל מתוך תקציב של 11.8 מיליארד שקל והעובדים שהוצאו לחל"ת קיבלו עד כה במצטבר 7.5 מיליארד שקל מתוך מתקציב של 12 מיליארד שקל.


לעומת זאת תקציב של 275 מיליון שקל להכשרות המקצועיות לא נוצל כלל, וכך גם תקציב של 800 מיליון שקל להגדלת מענקי עבודה, שאושר רק לאחרונה.