שישה דברים שכדאי לדעת על הקריסה ההיסטורית במחירי הנפט

איך קשורה עיירה נידחת במדינת אוקלהומה שמספר תושביה אינו עולה על 8,000 לדרמה הגדולה של הנפט, למה הקונטנגו של 2008 היה רק פיילוט לקונטנגו של 2020, מה קרה ב-24 השעות האחרונות, ואיך כל זה קשור לישראל?

1. קושין (Cushing)
הדרמה הגדולה של אתמול מתחילה בקושין, עיירה נידחת במדינת אוקלהומה שמספר תושביה אינו עולה על 8,000. הרבה לא קרה בעיירה הזו מאז ימי החלוצים עד שב-1912 נקדח בסמוך לעיירה שדה הנפט הראשון. בתוך מספר שנים הפכה קושין לבירת הזיקוק של ארה"ב, ולא פחות מ-50 בתי זיקוק פעלו בסביבותיה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

בשנות ה-80 התרוקנו שדות הנפט של קושין ובתי הזיקוק שלה החלו להיסגר. העיר הייתה מסיימת את תפקידה ההסטורי אלמלא מסוף המיכלים של חברת הנפט shell שהפך את קושין למה שהיא היום: צומת הנפט של ארה"ב.

שמונה חברות אנרגיה, העוסקות בהזרמת נפט לצרכני קצה, פועלות מקושין ושם נמצאת גם נקודת הניפוק הפיזית של הנפט האמריקאי מסוג WTI - הנפט הסחיר ביותר בשווקים הפיננסיים. יכולת האחסון של קושין גדלה עם השנים והיא מתקרבת היום ל-100 מיליון חביות נפט, כמות השקולה לשיא צריכת הנפט העולמית היומית. כל האחסון של הנפט הפך לנושא אסטרטגי בעקבות משבר הנפט של 1973 כשמדינות המערב הגדילו את יכולות אחסון הנפט שלהן, כדי להתגונן מפני חרם נפט של אופ"ק. בשנים האחרונות התברר שלאחסון נפט יכול להיות גם ערך כספי אדיר, במצב השוק החריג המכונה בשם האקזוטי קונטנגו.

2. קונטנגו (Contango)
מדובר במצב שבו מחיר חוזה עתידי על סחורה מסויימת גבוה ממחיר הסחורה באספקה מיידית (ספוט). ככל שהפער גדול יותר כך גדל הערך הכלכלי של היכולת לאחסן את הסחורה. הקונטנגו הגדול הראשון בשוק הנפט התרחש ב-2008 כשבעקבות קריסת ליהמן ברדרס ומשבר האשראי העולמי קרס מחירה של חבית נפט משיא של 140 דולר ל-25 דולר בלבד.

כשהחוזים העתידיים על הנפט הצביעו על התאוששות קרובה מיהרו סוחרי נפט זריזים להשתלט על מיכלים, אניות וכל כלי קיבול אחר בשביל לאחסן בו את הנפט עד להתאוששות המחירים. ולא רק הם. הקונטנגו של 2008 הביא את וול סטריט לקושין, כשמורגן סטנלי, גולדמן זקס ובנקי השקעות אחרים רכשו נפחי אחסון בחוות המיכלים הענקיות.

3. מה הוביל לקריסה הגדולה
הקונטנגו של 2008 היה מסתבר רק פיילוט לקונטנגו של 2020. הגורמים לקונטנגו הנוכחי ברורים: מצד אחד הפקת הנפט בשיא של כל הזמנים. מצד שני הביקוש לנפט בהתרסקות הסטורית.

היקף הפקת הנפט בארה"ב גדל ללא הפסקה, בעידודו הנמרץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שהרבה להתגאות ב"דומיננטיות שלנו" בשוק האנרגיה העולמי. בספטמבר 2018 הפכה ארה"ב רשמית למפיקת הנפט הגדולה בעולם, כשהיא עוקפת את רוסיה וערב הסעודית. מאז הפער רק הלך והתרחב כשב-2019 הפיקה ארה"ב בממוצע כמעט 20 מיליון חביות נפט ליום (לפי מנהל האנרגיה הפדראלי), שהם 19% מסך התפוקה העולמית לעומת 11-12 מליון שהפיקו רוסיה וערב הסעודית (כל אחת בנפרד). שתי האחרונות הן שדרדרו כזכור כדור השלג בחודש שעבר כשפתחו במלחמת מחירים שאיימה להציף את העולם בנפט זול.

אבל המכה העיקרית לשוק הנפט לא מגיעה מצד ההיצע אלא מצד הביקוש: השבתת הכלכלה האמריקאית וכלכלות המערב האחרות בגלל מגפת הקורונה ריסקה את הביקושים לנפט במימדים חסרי תקדים. צריכת הבנזין למכוניות בארה"ב נחתכה בתוך חודש ב-50%. צריכת הדלק הסילוני למטוסים התרסקה ב-70%. ההערכות העדכניות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מדברות על ירידה של כמעט שליש מהביקוש היומי לנפט, אירוע שכמותו לא קרה מאז שמכונית ה-T הראשונה של הנרי פורד יצאה לדרך.

למרות התרסקות הביקושים המשיכו המפיקים בארה"ב לעבוד. רבים מהם שקועים עד הצוואר בחובות לבנקים וחייבים הכנסות. החכמים שבהם גידרו את מחיר הנפט כך שככל שמחיר הנפט יורד, הרווח שלהם גדול יותר. מתישהו הסכר שהחזיק את מחירי הנפט היה אמור להיפרץ, וזה קרה אתמול (ב') עם הקריסה הדרמטית ביותר של מחיר הנפט אי-פעם.

4. מה קרה ב-24 השעות האחרונות?
על-פי פרסומים, הסינים קנו כמויות ענקיות של נפט אמריקאי זול, אבל רוב עודפי הנפט פשוט אוחסנו. מיכלים, צנרות נפט ריקות, אפילו מיכליות ישנות ובעצם כל אנייה עם בטן ריקה התמלאו. אחרון אחרון יתמלא הגדול מכולם: המאגר בקושין. על-פי תחזיות שפורסמו ביום שישי האחרון, קושין צפוי להתמלא עד לטיפת הנפט האחרונה בתוך שבועיים.

מה יהיה אח"כ? מפיקי הנפט בצפון אמריקה אינם יכולים לשפוך את עודפי הנפט שלהם סתם כך. הם צריכים לאחסן אותם היכן שהוא - ואין להם איפה. מאחר ושוק הנפט האמריקאי הוא שוק משוכלל ביותר, הביקוש האדיר מתרגם מיד לירידת מחיר החבית או לזינוק במחיר שמוכן לשלם מי שמחזיק בנפט למי שמוכן לקנות אותו ממנו ולאחסן אותו.

היום (ג') אמורים לפקוע החוזים העתידיים על מחיר ה-WTI לחודש מאי. אפשר להניח ששוק הנגזרים של חוזים עתידיים ואופציות על מחיר ה-WTI, תעודות הסל ושאר המכשירים הפיננסיים רק מעצימים את התנודתיות. בשורה התחתונה ה-WTI החל את היום הקשה ביותר בתולדותיו במחיר חבית לאספקה מיידית של 18.27 דולר וסיים אותו במחיר שלילי של 37.63 דולר - ירידה של 56 דולר ביום מסחר אחד.

5. ואיך כל זה קשור אלינו?
הכוכב של סיפורנו עד כה היה ה-WTI אבל גם מחירי נפט נוספים בצפון אמריקה קרסו היום יחד איתו. מפיקי הנפט הקנדי למשל נמצאים במצוקה גדולה עוד יותר מהמפיקים בארה"ב משום שאפשרויות היצוא שלהם מוגבלות יותר. אבל הקריסה הגדולה של אתמול לא השפיעה על מחיר הנפט שישראל צורכת.

הנפט שמגיע אלינו הוא מסוג ברנט ורובו מופק בים הצפוני. מחירי הברנט נמצאים גם הם בשפל, אבל במחיר של 22 דולר לחבית יכולים מפיקי הברנט להיות יחסית מרוצים.

מדוע מחיר הברנט לא התרסק? הסיבה העיקרית לכך לפי אנליסטים היא שלברנט יש גמישות רבה יותר - הוא מופק בים וניתן לשנע אותו לכל מקום בעולם. הנפט הצפון אמריקאי לעומת זאת מופק ביבשה והיכולת לשנע אותו מוגבלת למקומות שמגיעים אליהם צינורות נפט. ועדיין אפשר להניח שגם הנפט הצפוני שלנו ימשיך לרדת בעתיד הנראה לעין.

כמה מזה נרגיש במשאבת הבנזין בתחנת הדלק הסמוכה למקום מגורינו? מעט מאד. כבר היום כשהוא עומד על 4.89 שקלים בלבד לליטר מחיר הבנזין הוא כמעט 90% מס. אם מחיר הבנזין יירד לאפס - נקבל הוזלה של 54 אגורות. על מחיר בנזין שלילי אפשר להמשיך לחלום.

6. ומה הלאה?
נכון להיום יש פער בלתי נתפס של 60 דולר בין מחיר הנפט לאספקה מיידית למחירו לאספקה בחודש יוני. זהו כאמור הקונטנגו הגדול בהסטוריה ואפשר להניח שהוא לא יישאר הרבה זמן.

המחירים יתקנו את עצמם בתוך זמן קצר, הביקוש יתאושש, ההיצע יקטן, נקודת איזון חדשה תימצא וממנה מחיר הנפט יחזור לעלות. זאת כנראה גם הסיבה לכך שמניות החברות המפיקות נפט ומספקות שירותי נפט לא התרסקו אתמול. אחרי ירידות של עד 80% נוצרה בשווקים התחושה שרמת המחירים הנוכחית כבר מגלמת את התרחיש הגרוע ביותר.

הבעיה שבימים האחרונים מתחילים בארה"ב להפנים שייתכן שהביקוש לנפט גולמי לא יתאושש בקרוב אלא יישאר ברמות השפל שלו עוד חודשים. התחושה הזו תעמוד עכשיו למבחנה הגדול.