למה בנק ישראל בוחר להציג תרחיש יחסית אופטימי?

בנק ישראל הציג אתמול תרחיש אחד - חזרה ל"עסקים כרגיל" בסוף יוני. למה הבנק אופטימי ביחס למקומות אחרים בעולם, ואיך זה שבעלי השכר הגבוה נפגעים פחות במשבר?

בנק ישראל החליט להוריד את הריבית ל-0.1%. זה היה צפוי, כי אחרי שכל הבנקים המרכזיים בעולם הורידו את הריביות שלהם, היה קשה לראות את בנק ישראל נשאר מאחור. בכל זאת, יש כמה דברים מעניינים בהערכות שפורסמו ביחד עם החלטת הריבית.
ראשית, השקף הכי מעניין בהודעה של הבנק:

השקף מראה את התמורה הממוצעת למשרה על הציר האופקי, ואת שיעור ההשבתה על הציר האנכי. מה שרואים זה שככל שהשכר בענף גבוה יותר, כך אחוז המועסקים נשאר גבוה יותר. מצד אחד, שירותי האירוח, ההסעדה והאומנות, ענפים שמספקים פרנסה למספר די גדול של עובדים, אבל בשכר נמוך יחסית, מושבתים כמעט לחלוטין. מצד שני, ענפי התעשייה, התכנות, השירותים הפיננסיים, והכרייה והחציבה (כי"ל) עובדים במתכונת די מלאה.
זה נותן לממשלה ולמשק די הרבה אוויר לנשימה: כמו שאמר לי חבר במשרד האוצר, אנחנו יכולים לחיות עם זה שהשביתו את כל מה שכיף במשק. אבל שישאירו את מה שחשוב לייצוא ולהכנסות המדינה ממסים
עוד דבר מעניין זאת הנחת הבסיס של הבנק. לפי ההודעה, ההנחה כרגע היא שהמגבלות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני. כלומר, בניגוד להערכות פסימיות בהרבה שנשמעות מאנשים כמו ג'נט יילן בארה"ב, בנק ישראל מניח שמדובר במכה זמנית בלבד, ושהמשק יחזור לפעולה מלאה במהלך הרבעון השלישי, לכל המאוחר.
אני מאוד מקווה שהוא צודק. אבל הייתי מקווה שהבנק יפעל לפי תחזית שמרנית יותר, לפיה יכול להיות שזה ייקח יותר זמן. כי גם אם הסגר הנוכחי יצליח לצמצם את הנוכחות של הוירוס באוכלוסייה למינימום, יהיה קשה מאוד להחזיר את המשק לפעילות מלאה ורציפה בלי שהוירוס יחזור ויתפרץ (כמובן, תמיד ייתכן שהוירוס יעלם כשהקיץ יגיע, אבל השאלה היא אם ניתן לתכנן על בסיס ההנחה הזאת). מה גם שנכון להיום, לאף אחד אין מושג אמיתי על היקף ההתפשטות שלו באוכלוסייה, בגלל שהמחסור בבדיקות לא מאפשר ביצוע סקרים נרחבים.
התרשים הבא שמראה את הריבית הריאלית בישראל (הריבית בניקוי אינפלציה) בחודש פברואר לעומת מדינות נבחרות בעולם, מראה תוצאה אחת של ההנחה המקלה שלפיה עובדים בבנק ישראל.

בתרשים אפשר לראות שבהשוואה לעולם, הריבית הריאלית בישראל היא די גבוהה, בעיקר בטווח הקצר, זה שעליו יש לבנק ישראל הכי הרבה השפעה. אם התרשים היה מראה את הריבית הריאלית עכשיו במקום בפברואר, אפשר היה לראות שהריבית הריאלית בישראל היא אפילו יותר גבוהה בהשוואה לעולם, כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו בחדות, בזמן שריבית בנק ישראל ירדה רק במעט. נכון שגם אחרי משבר 2008 בנק ישראל החזיק בישראל ריביות ריאליות גבוהות יחסית. אבל ב-2008 ישראל יצאה מהמשבר הרבה יותר מהר מאשר שאר מדינות ה-OECD. לפחות בינתיים, נראה שהמשבר הנוכחי פוגע במדינות באופן יותר שוויוני, וכדאי שבנק ישראל ייקח את זה בחשבון.
אני לא אומר שצריך להיבהל. בצד החיובי, ישראל מגיעה למשבר הזה במצב יותר טוב מרוב המדינות בעולם. הדבר הכי חיובי הוא שעל פי דו"ח בנק ישראל, שפורסם בשבוע שעבר, הציבור והפירמות בישראל הרבה פחות ממונפים מאשר בעולם. זה אומר שבישראל יש יותר יכולת לחברות ולפרטים לשרוד את המשבר הנוכחי על ידי לקיחת הלוואות נוספות, גם בלי התערבות מוגזמת של הבנק המרכזי והממשלה, כפי שאנחנו רואים כיום בארה"ב ובאירופה.
אבל מצד שני, אף אחד לא יודע כמה ארוך המשבר הזה הולך להיות, וכמה זמן שרשראות האספקה בעולם הולכות לתפקד באופן חלקי ביותר במקרה הטוב, מה שיפגע גם בייצור בישראל, וגם בייצוא. בנוסף, גם הממשלה בישראל לא הוכיחה בינתיים כושר תפקוד מעולה, מה שמשאיר את בנק ישראל די לבד בחזית. אז יהיה טוב אם הבנק יראה שהוא מוכן גם לתסריטים לא נעימים, ושמכינים את התחמושת בקנה גם למקרים כאלו.