x
  • נגמר הכסף | גם הווירוס הזה מתפשט בכל העולם: משבר נזילות גלובלי מאיים על הכלכלות

    שוקי אג"ח שמספקים את הדלק שמניע את הכלכלה מתחילים להפגין שיתוק במקומות רבים בעולם, והמערכת הפיננסית בלחץ ■ המגזר העסקי ומחוקקים קוראים לבנקים המרכזיים לעשות יותר משעשו במשבר של 2008, כולל סיוע ישיר לעסקים ורשויות




    המשבר הפיננסי של 2008 התחיל במערכת הפיננסית עצמה. משכנתאות שלא היו צריכות להינתן בהיקפים בלתי נתפשים, ניירות ערך רעילים ומסובכים, לקיחת סיכונים עיוורת על ידי המוסדות הפיננסיים - כל אלה הובילו למשבר ששיתק את האשראי העולמי, מוטט בנקים וחברות ביטוח מהשורה הראשונה, מחק את הסחר הגלובלי, הפיל את הבורסות וגרם למיתון גדול בכלכלה הריאלית.

    מי שנחלץ לעזרת המערכת הפיננסית היו מי שממונים על שמירת יציבותה: הבנקים המרכזיים. הם דחפו לבנקים המסחריים, לתאגידים, לעסקים הקטנים ולצרכנים נזילות בהיקף ענקי. הם עשו זאת בצורה מתואמת, בהובלת הבנק הפדרלי בארה"ב. הבנק המרכזי של ארה"ב השתמש לראשונה בתולדותיו במהלך של הרחבה כמותית - רכישה מסיבית של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות מידי הבנקים. ההרחבה הכמותית, המכונה בלשון עממית הדפסת כסף, הגיעה לטריליוני דולרים בכלכלות הגדולות, כמו גוש היורו, יפן וארה"ב. לזכותה נזקפת מניעתו של שפל כלכלי מתמשך, ולרעתה נזקפת יצירת בועות נכסים שנמשכה מ-2009 ועד 2019.
    המשבר הנוכחי התחיל בכלכלה הריאלית. מגפת COVID-19, שנגרמה מנגיף קורונה, היא משבר בריאות ששיתק את הפעילות הכלכלית. ההאטה הכלכלית החריפה הובילה למשבר בשוקי ההון ובמערכת הפיננסית.


    שלב 1: נזילות חיונית לתפעול השוטף

    בשווקים הפיננסיים ובכלכלה אין אפשרות קיום ללא נזילות - זמינותו של מזומן הנחוץ לתפעול היומיומי של עסקים, מוסדות פיננסיים וסחר. במצב שבו ברחבי העולם עסקים גדולים וקטנים, משקי בית ומוסדות פיננסיים נואשים למזומן, בגלל שמקור ההכנסות השוטף שלהם התייבש, נוצר עומס אדיר על המערכת הפיננסית שאמורה להזרים את הנזילות הזו.

    בשגרה, לעסקים בריאים יש תזרים מזומנים נכנס מהכנסותיהם - הכסף שמשלמים להם עבור המוצרים והשירותים. התזרים היוצא הוא ההוצאות שלהם, משכר עובדים ועד שכר דירה.

    בפועל, תאגידים ובנקים אינם פועלים רק במזומן. הם לווים כסף לטווח קצר, באמצעות נייר מסחרי, או עסקות ריפו (Repurchase Agreement) כדי לשמן את הפעילות היומיומית. לווים ליום עד חודש, פורעים את ההלוואה באמצעות הכנסות ולווים מחדש כסף. כך הם משלמים משכורות וחשבונות חשמל. באופן כזה, התפעול היומיומי של הכלכלה נסמך על שוקי אשראי לטווח קצר.




    שלב 2: המגפה משבשת את הנזילות העסקית

    מגפת הקורונה פגעה בתזרים הנכנס: יש עסקים שלא מכרו כלום בחודש האחרון, ויש עסקים שהכנסותיהם הידלדלו בעשרות אחוזים. כדי לפצות על כך, עסקים רבים (וגם ממשלות) מקטינים הוצאות על ידי פיטורי עובדים והוצאתם לחופשה ללא תשלום. ואולם חלק מההוצאות אינו ניתן לביטול, כמו למשל שכר דירה. את ההלוואות שלקחו בעבר אין להם איך לפרוע. התוצאה: תזרים שלילי, מצוקת מזומנים ואיום קיומי.

    עסקים ומשקיעים בעלי נכסים נזילים ממהרים למכור אותם כדי לגייס מזומן. הם חיסלו אחזקות במניות ואג"ח מסוכנות - ומכאן הנפילות בשווקים אלה בחודש האחרון. כשהם במצוקה קשה במיוחד, הם מוכרים גם נכסי מקלט בטוח כמו אג"ח ממשלתיות. ואכן, בשוק הזה, שנהנה מעליות בתחילת המשבר, נראו גם ימים של ירידות קשות. זהו סימן מובהק למשבר נזילות. משקיעים שיושבים על ערימות מזומנים עשויים לקנות במחירי הזדמנות, אולם במצב הנוכחי המגמה המובהקת היא של ירידה - אין מספיק ביקוש לנכסים הנמכרים.


    שלב 3: הבנקים המרכזיים צריכים לספק נזילות

    כאן נכנסים גורמים כמו ממשלות ובנקים מרכזיים. הראשונות נוטות להתמהמה, ומסייעות במענקים, תקציבים והקלות מס - שהשפעתם ניכרת רק לאחר חודשים. מי שמסתער ראשון בקרב הם הבנקים המרכזיים, שתפקידם לספק את הנזילות החסרה - לוודא שיש מספיק אשראי כדי להמשיך את הפעילות הכלכלית ולבלום את קריסתם של שוקי ההון.

    למודי הלקח המר של 2008, הבנקים המרכזיים, בפרט הפדרל ריזרב, מיהרו לפעול. הבנק האמריקאי הזרים במשבר כמויות נזילות בהיקף שבעבר ניתנו על פני חודשים ושנים. המאזן שלו גדל בחצי טריליון דולר מתחילת השנה - אך הוא הזרים אשראי בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר אם מביאים בחשבון את שוק הריפו (1.5 טריליון דולר), קניית אג"ח ממשלתיות וקונצרניות למאזן (700 מיליארד דולר) ועוד קווי אשראי שהעמיד לטובת בנקים ועסקים, הכל בפחות משבועיים. הבנק המרכזי של אירופה הכריז על רכישת אג"ח ב-750 מיליארד יורו, והנגידה, כריסטין לגארד, מיהרה להכריז כי "אין גבול" למה שהבנק יעשה כדי להגן על היורו. בנק אוף אינגלנד הוריד את הריבית לשפל כל הזמנים, 0.1%, והתניע מחדש הרחבה כמותית בהיקף 200 מיליארד ליש"ט. הבנק המרכזי של יפן אפילו החל לקנות מניות בשוק.


    שלב 4: שוקי האג"ח הקונצרניות קפאו

    כל ראשי הבנקים המרכזיים הבהירו בשבועות האחרונים כי פעולה מונטרית אינה מספיקה כדי לתמוך בכלכלה במשבר בסדר הגודל הנוכחי, והפנו אצבע לממשלות. אולם עוד לפני שתורן של הממשלות מגיע לתמוך בכלכלה, מהלכי הבנקים המרכזיים אינם מספיקים: כל המדדים המצביעים על מצוקת אשראי מהבהבים באור אדום.

    המדד המקובל ביותר למדוד לחץ בשוק האשראי הוא המרווח: spread. זהו הפער בנקודות אחוז בין תשואות אג"ח כלשהן לתשואות אג"ח הבנצ'מרק (אמת המידה המקובלת בשוק). בינואר היה המרווח בין תשואת אג"ח קונצרניות מסוכנות בארה"ב לבין אג"ח ממשלתיות 3.5%. המרווח הזה זינק ליותר מ-8%. הוא עדיין נמוך משמעותית מהשיא של המשבר ב-2008 שבו היה המרווח יותר מ-20%, אולם אין בכך שום נחמה לשוקי האג"ח: אין מי שילווה לפירמות בשוק האג"ח הקונצרניות. הוא קפא, הלכה למעשה, בארה"ב ובאירופה. בגוש היורו, המרווח בין תשואות אג"ח קונצרניות סולידיות (דירוג השקעה) לבין אג"ח ממשלתיות זינק לרמה הגבוהה מ-2012.

    חברות שרוצות להנפיק אג"ח בתשואות גבוהות מתקשות למצוא קונים. חברות רבות מיהרו למשוך את מלוא המזומן מקווי האשראי שנותנים להן בנקים. בואינג השתמשה בקו אשראי של 13.8 מיליארד דולר לפני יותר משבוע, ועוד רבות משכו מיליארדי דולרים.


    שלב 5: הבנקים המסחריים לא יכולים לפתוח את הברזים

    למרות הסיוע מהבנקים המרכזיים, יש מגבלות שמונעות מהבנקים המסחריים להעניק אשראי ללא הגבלה. כשהסיכון גובר, כפי שקורה במשבר הנוכחי, הם דווקא צריכים להקטין מאזנים ולא להגדיל אותם. הם צריכים להגדיל הפרשות להלוואות מסופקות ככל שהסיכוי לחדלות פירעון גובר, וזה מסכן אותם בתורם.

    יתר על כן, הבנקים עצמם במצוקת נזילות, כפי שנראה בחודשים האחרונים בשוק הריפו, ואפילו בשוק האג"ח הממשלתיות. הם מעדיפים גם להגדיל את עתודות ההון שלהם. אינדיקציה לכך היתה הכרזתם של ששת הבנקים הגדולים ביותר בארה"ב ב-15 במארס, כי יפסיקו לבצע רכישות חוזרות של מניות למשך שלושה חודשים - כי רכישות חוזרות דורשות שימוש במזומן.




    שלב 6: הקושי של הבנקים המרכזיים

    הרחבה כמותית שעושים הבנקים המרכזיים אמורה להקל על הבנקים המסחריים להלוות כסף. אם קונים אג"ח מהמאזן של הבנקים המסחריים, יש להם יותר מזומן ופחות נכסים - וכך הם יכולים להלוות יותר. כמו כן הורידו הבנקים המרכזיים את הריבית שמשלמים הבנקים המסחריים כדי ללוות מהם, ואף הסירו מגבלות על שימוש ברזרבות של הבנקים הקטנים והבינוניים בארה"ב.

    ואולם המרוץ אחר נזילות לובש ממדים של הסתערות מבוהלת. גיוס המזומנים על ידי מכירת נכסים ומשיכת הלוואות הגיע לקצב שיא. הפחד מהתייבשות הנזילות ומכך שהבנקים המרכזיים לא יפעלו מספיק מהר וחזק כדי לתקן אותה מחמיר את המשבר.

    כל אלה מייצרים לחץ על הבנקים המרכזיים לעשות יותר ממה שעשו במשבר הפיננסי, ולהעניק יותר אשראי לעסקים, רשויות מקומיות, ובאופן כללי - לפתוח את כל הברזים כדי למנוע התמוטטות של הכלכלה. יו"ר בית הנבחרים בארה"ב ננסי פלוסי קראה לג'רום פאואל, נגיד הבנק האמריקאי, להעניק סיוע ישיר לרשויות מקומיות ומדינות בארה"ב. לשכת המסחר של ארה"ב, הלובי העסקי הגדול ביותר, ביקשה מהפדרל ריזרב לפעול עם משרד האוצר לספק יותר קווי אשראי לעסקים.


    שלב 7: המחלה חובקת עולם

    לא רק וירוס הקורונה מתפשט לכל קצוות תבל. גם משבר האשראי. דוגמאות לכך נמצאות בשפע:

    יפן: שוק האג"ח הקונצרניות של יפן, ששמר על יציבות יחסית במהלך המשבר, מראה סימני לחץ: עלות ביטוח נגד חדלות פירעון זינקה בשיעור החד ביותר מאז 2009. נכון לסוף פברואר היו בשוק זה אג"ח לפירעון בשווי 630 מיליארד דולר, מתוכם גויסו 149 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה במארס 2020 - סכום שיא. כמעט כל האג"ח היפניות הן בדירוג סולידי (סיכון נמוך). תחזית האשראי של ענקית הטכנולוגיה סופטבנק הורדה לשלילית על ידי S&P.

    ארה"ב: שוק האג"ח המוניציפליות בארה"ב, שבו אג"ח בשווי 3.9 טריליון דולר, סבל ממימושים גדולים על ידי קרנות, והתשואות בו מזנקות. תשואות אג"ח קונצרניות נסחרות במרווח של 2.85%, הגדול ביותר מאז יולי 2009.

    צפון אמריקה: מדד מחיר הביטוח נגד חדלות פירעון (CDX) מגיע לרמות של המשבר הפיננסי (ראו תרשים).

    אירופה: שלל חברות סופגות הורדת דירוג אשראי מסוכנויות דירוג האשראי. ביום רביעי נעצרו הנפקות אג"ח בגלל כישלון במציאת קונים ותנודתיות קיצונית. בדומה לארה"ב, מחיר ביטוח על חדלות פירעון מזנק.

    אוסטרליה: שוק האג"ח מגובות המשכנתאות נסגר אפקטיבית, לאחר זינוק של עד 1.60% בתשואות תוך שבועיים.

    דוגמה מעניינת למצוקת הנזילות היא במהלך של גולדמן סאקס, שהזרים בעצמו יותר ממיליארד דולר לשתי קרנות כספיות שלו כשהמשקיעים משכו כספים בבהלה בשבועיים האחרונים. "פעולות אלה מדגישות את מחויבותנו לספק נזילות ללקוחות", אמר הבנק בהודעתו. קרנות מסוג זה משקיעות בנייר מסחרי ואשראי קצר טווח. 85.4 מיליארד דולר נמשכו מהשוק הזה בשבוע שעבר, הסכום הגדול ביותר מאז אוקטובר 2016.

    מקור המאמר: דה מרקר

    קישור למאמר המקורי
  • נתוני מסחר

  • מובילי צפיות ומעקב

    משתמש מספר עוקבים מספר צפיות
    תיקי מניות של חברי האתר
  • המניות הפופולאריות באתר

    דירוג שם מנייה מס' מנייה

    אין לך הרשאה

    אין לך הרשאה

  • תגובות אחרונות בתיקי המניות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות