חמש מניות בלבד אחראיות לכמעט חמישית משווי השוק הכולל של מדד 500 S&P - היחס הגבוה ביותר מאז שיא בועת הדוט.קום בשנת 2000. האם יש קווי דמיון מדאיגים בין עלייתן של פייסבוק, אפל, אמזון, מיקרוסופט ואלפאבית, ובין אותו בום דוט.קום שהסתיים במפח נפש לפני 20 שנה? בגולדמן זאקס סבורים שעדיין לא.


קודם כל, חמש המניות הגדולות בימינו לא נראות יקרות כמו העמיתות שלהן בשנת 2000.


במרץ 2000, מיקרוסופט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, אינטל ואקסון מוביל היוו 18% משווי השוק של 500 S&P, ונסחרו במכפיל ממוצע של 47 לרווחים הצפויים, לפי גולדמן. היום נסחרות חמש הגדולות במכפיל של 30 לרווחים הצפויים - מה שאומר שהן אמנם לא מציאה גדולה, אבל עדיין פחות יקרות מהמניות שהובילו את השוק בתחילת המאה ה-21.


ענקיות הטק שמניעות את מדד 500 S&P בימינו גם משקיעות בעסקים חלק גדול הרבה יותר מרווחיהן מכפי שהשקיעו קודמותיהן. חמש החברות מזרימות כ-48% מתזרים המזומנים מהפעילות שלהן להשקעות הון (ציוד, מיכון, מבנים) ומימון פיתוח, על פי גולדמן, בהרבה מעל הממוצע של 500 חברות מדד S&P, העומד על 21%, ומהממוצע של חמש החברות הגדולות במרץ 2000, שהיה 26%.


וישנם הרווחים. אפל, מיקרוסופט, פייסבוק ואמזון דיווחו בסוף ינואר על תוצאותיהן הרבעוניות, שהראו כי עסקי הליבה שלהן נשארו איתנים, גם בסביבה כלכלית איטית יותר.


אפל, לדוגמה, רשמה הכנסות שיא ברבעון האחרון שלה, בזכות מכירות חזקות של אייפונים ועלייה במכירות מוצרים כמו היישומים שלה ואוזניות האיירפוד האלחוטיות. הגידול בעסקי מחשוב הענן עזר למיקרוסופט לרשום מכירות שיא, ואילו פייסבוק ואמזון דיווחו על גידול דו-ספרתי באחוזים במכירותיהן.


האם החברות הללו יצליחו לשמור על שיאי הצמיחה שלהן? לא ברור. מנהלי כספים אומרים שיש עדיין סיכונים כי בעיות מתמשכות כמו רגולציה ושינויים בהתנהגות משתמשים יפגעו במגזר הטק. המניות הללו גם היו בין הנפגעות ביותר בגלי המימושים שהיו בשוק בשנים האחרונות, מה שאפשר לייחס לצפיפות של המשקיעים במגזר הצומח הזה.


אבל לפי שעה, סבורים בגולדמן זאקס, יש סיבה להאמין שהענקיות של שנת 2020 הן יצורים שונים. "ציפיות צמיחה נמוכות יותר, תמחורים נמוכים יותר ושיעור גבוה יותר של השקעה מחדש של רווחים - מאותתים שהריכוזיות הנוכחית בשוק עשויה להיות בת-קיימא יותר מכפי שהייתה בשנת 2000", כתבו כלכלני הבנק בסקירתם.