בזכות הדולר והשכר ולמרות הגירעון – יחס החוב של ישראל ירד ל-60%

שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית




שיעור החוב הציבורי בישראל ירד בשנת 2019, אך מהסיבות הלא נכונות. החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום (ב') נתונים לפיהם שיעור החוב הציבורי בישראל ב-2019 ירד ל-60% תוצר, לעומת 60.9% תוצר ב-2018.


שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית. המשמעות של ירידה בשיעור החוב היא שהכלכלה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של החובות במשק - מה שאומר שהיכולת להחזיר חובות גדלה.


החשב הכללי חזקיהו אמר כי "הירידה בשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר השנה עומדת בקשר ישיר עם שיעור הצמיחה במשק ועם תנאי השוק. מדובר בעדות לאיתנות הפיננסית של הכלכלה הישראלית, כפי שבאה גם לידי ביטוי באמון המשקיעים בהנפקות החוב הגלובליות של המדינה ובעיני חברות הדירוג".


אלא שכפי שהסביר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון היום בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, הירידה השנה בשיעור החוב נובעת ממשתנים חיצוניים שאינם מעידים על כך שקצב הצמיחה גבוה יותר מקצב הגידול בחוב. להפך: שנת 2019 הסתיימה בגירעון תקציבי של 3.7%, בעוד שהכלכלה הישראלית צמחה השנה ב-3.3% בלבד.


מדוע אם כן קטן חלקו היחסי של החוב מסך התוצר? הסיבות לכך הן אלה: ראשית, התחזקות השקל מול הדולר במהלך 2019, בשיעור של 8%, הפחיתה את היקף החוב הנקוב במט"ח. שנית, האינפלציה, שהייתה נמוכה מהצפוי, האטה את קצב הגידול של החוב בשקלים הצמוד למדד. שלישית, קצב הגידול המהיר בשכר הביא לכך שמחירי התוצר של המשק גדלו בשיעור חד יחסית של 2.5%.