2018 ו-2019 היו קיצוניות לכיוונים שונים, מה השנתה?

שנת 2018 שברה שיאים שליליים מאז 1972. שנת 2019 קרובה לשבור שיאים בכיוון השני, כאשר כמעט כל נכס בשווקים הציג עלייה דו ספרתית בשנה האחרונה. הזינוק בשנה האחרונה נגרם למרות שרווחי החברות ירדו, הכיצד?



לקראת סוף דצמבר 2018 פרסם גוף המחקר Ned Davis מסמך שבו הצביע על כך ש-2018 הייתה שנה קיצונית. ע"פ המחקר שערך, אף נכס השקעות (מניות, אג"ח, סחורות, שוק הנדל"ן) לא הצליח להניב במהלך השנה תשואה הגבוהה מ-5%, מדובר בתופעה שלא נצפתה בשוק מאז 1972. כמובן שהיו שנים עם ירידות חדות יותר בנכסים, אך מבחינת תשואה כלפי מעלה, מדובר בשנה די היסטורית.

שנה לאחר מכן, ניתן לסכם את 2019 בצורה הפוכה לחלוטין, שנה בה "כל מטאטא יורה", כמעט כל הנכסים הציגו תשואות דו ספרתיות: המדדים המובילים בוול סטריט עם תשואה של עד 35%, כאשר המניות הגדולות מזנקות עד 100%. המדדים באירופה עם תשואה של עד 28%. גם שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני הציג תשואות חריגות מבחינה היסטורית. בשוק הסחורות, הזהב השלים זינוק של 17% והנפט קפץ בקרוב ל-32%.

הזינוק במדדי המניות מגיע למרות שהביצועים של החברות הציגו 3 רבעונים רצופים של ירידות. בסקירה השבועית של גוף המחקר ירדני הציגו גרף מעניין: יחס ה-PEG , כלומר היחס בין מחירי המניות במדד ה-S&P500 לבין השינוי ברווחים. המדד זינק בחודש האחרון לרמה של 1.8, היחס הגבוה ביותר בעשורים האחרונים ונתון שמאותת כי לא הנתונים הכלכליים אחראים על המהלכים האחרונים בשווקים.

ב-Ned Davis טענו בזמנו כי הגורם המרכזי ב-2018 היה המדיניות המהדקת שביצעו הבנקים המרכזים. את 2019 ניתן לסכם במשפט אחד – "התקפלות מוחלטת של הבנקים המרכזיים". בהחלטת הריבית של הפד' בדצמבר 2018 נטען כי "הבנק יעלה 4 פעמים את הריבית בארה"ב במהלך ב-2019, וכי תהליך צמצום המאזן של הבנק עובד על "טייס אוטומטי". בפועל, הריבית בארה"ב ירדה 3 פעמים, הפד' הפסיק את צמצם המאזן מוקדם משמעותית והתחזית המוקדמת ולבסוף התקפל לחלוטין כאשר הזרים למערכת הבנקאית קרוב ל-400 מיליארד דולר בתוך 3 חודשים. במקביל, ה-ECB חזר לאחר תקופה קצרה לבצע רכישות בשוקי האג"ח והוריד את הריבית בעוד 0.1%.


השינוי בכמות הנכסים של הבנקים המרכזיים: תמונת ראי לשנת 2018



ולסיכום: מה כיוון השווקים ב-2020? תלוי מה יחליטו לבצע בבנקים המרכזיים.