מחזיקי הביטקוין יוצאים לקרב נגד הבנקים שמסרבים לשרת אותם

מתחילים מחזיקי מטבע דיגיטלי ישראלים להיאבק בסירובם הגורף של הבנקים לאפשר להם להפקיד כספים או לפתוח חשבונות • בעתירת חופש מידע שהוגשה השבוע, נדרש בנק ישראל להציג לציבור את מדיניות הבנקים בעניין




מחזיקי המטבעות הדיגיטליים בישראל, שמספרם גדל והולך בשנים האחרונות, סובלים מבעיה כואבת: הבנקים המקומיים, רובם ככולם, מסרבים במקרים רבים לאפשר להם לנהל חשבון אצלם, כאשר הם מבקשים להפקיד, בין השאר, כספים שהתקבלו ממכירת ביטקוין או מטבע קריפטוגרפי אחר.


אבל למחזיקי הביטקוין המקומיים כנראה נמאס לסבול, והם מתחילים להסיר כפפות ולהיאבק בסרבנות של הבנקים בעניין. המאבק הזה בא לידי ביטוי באחרונה בתביעות משפטיות נגד בנקים שסירבו להפקיד כספי לקוחות שמקורם במכירת מטבע דיגיטלי, וכעת גם בדרישה מבנק ישראל ומהבנקים המסחריים המקומיים להציג לציבור את מדיניותם בעניין זה.


ל"גלובס" נודע כי צעד משמעותי בעניין זה נעשה השבוע, כשהוגשה עתירת חופש מידע לבית המשפט המחוזי ירושלים על ידי איגוד הביטקוין הישראלי, ובה דרישה לחייב את בנק ישראל למסור לאיגוד עותקים של מסמכי המדיניות של כל אחד מהבנקים בישראל בנוגע לכספים שמקורם במטבע דיגיטלי. בשיחה עם "גלובס" סיפר השבוע מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, כי בנק ישראל סירב לבקשת האיגוד לחייב את הבנקים לפרסם את מדיניותם בעניין, בטענה כי מדובר ב"סודות מסחריים".


בעתירתו לבית המשפט מציין האיגוד כי "מטרת עתירה זו אינה קבלה של מסמכי פיקוח או רישוי של בנק כזה או אחר, אלא הצגה פומבית של מדיניות עסקית של בנקים שמשפיעה על הציבור כולו. ככל שאותה מדיניות, שאושרה על ידי בנק ישראל, לא תהיה סבירה, הרי שהעותרת אף תעתור נגד אישור המדיניות, אבל טרם הגענו לשלב זה". עתירת האיגוד הוגשה נגד בנק ישראל והבנקים דיסקונט, הבינלאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ואגוד.


עוד קודם לכן, פנה איגוד הביטקוין בקול קורא לקהילת מחזיקי הביטקוין המקומית, ובו ביקש מכל מי שמכר מטבע דיגיטלי בסכומים קטנים יחסית, ושנתקל בסירוב של הבנקים להפקיד כספים בחשבונות, לפנות לאיגוד כדי שיוכל לפעול בעניין בכלים משפטיים. הפנייה דווקא למחזיקי סכומים קטנים נומקה בכך שלאותם מחזיקים בדרך כלל אין תמריץ לפעול באופן פרטי נגד הבנקים, בשל העלויות הכבדות הכרוכות בכך.

המרצת פתיחה נגד בנק אגוד


עוד נודע ל"גלובס" כי איגוד הביטקוין מממן כעת הליך משפטי, שמטרתו לאפשר ללקוח של בנק אגוד להפקיד בחשבונו כספים שמקורם במכירת ביטקוין. במסגרת הליך זה, הגיש השבוע הלקוח ניר דגן בבית המשפט המחוזי תל אביב המרצת פתיחה נגד אחד מסניפי בנק אגוד בנתניה, שבו יש לו חשבון. המרצת פתיחה היא דרך לפתיחת הליך משפטי מהיר, המתאימה לטיפול בעניינים שאינם מורכבים מבחינה משפטית. היא אינה מצריכה כתבי טענות, אלא רק תצהיר התומך בהמרצה, ואין בה שלב הוכחות. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יגאל קווה ובר הולנדר ממשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות'.


בהמרצת הפתיחה מבקש דגן, שמנהל יחד עם אשתו חשבון משותף בסניף פולג של בנק אגוד מאז 2012, מבית המשפט לתת לו סעד הצהרתי, שלפיו "סירובו הגורף של המשיב (הבנק) להפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין בחשבונו של המבקש, מהווה סירוב בלתי סביר בהתאם להוראות חוק הבנקאות". על פי הבקשה, "הבנק לא ערך בדיקה הבוחנת את נסיבותיו הספציפיות של המבקש. לדידו של הבנק, די בכך שמקורם של הכספים במכירת ביטקוין על מנת לפסול מראש כל אפשרות להפקדתם בחשבונו של המבקש".


לפי הבקשה, דגן רכש ביטקוין ב-2014 באמצעות בורסת הביטקוין הישראלית ביטוסי (Bit2C). ביטוסי, שהמנכ"ל והמייסד שלה, אלי בז'רנו, הוא גם מחברי הנהלת איגוד הביטקוין, פועלת בכפוף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ומחזיקה באישור המשך עיסוק מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים. הבקשה מציינת כי דגן "שירת כאיש צוות אוויר בחיל האוויר, ובזמנים הרלוונטיים לרכישת הביטקוין עבד בחברת טכנולוגיה. מקור הכספים שבהם נרכשו הביטקוין כמתואר לעיל היה כספי פדיון קרן השתלמות של המבקש".


עוד על פי הבקשה, "בשלהי שנת 2017 החל המבקש למכור את מטבעות הביטקוין שבבעלותו, ולהפקיד את תמורתם בחשבונו בבנק. בדצמבר 2018 פנה לבנק בבקשה להפקיד כספים בחשבונו שמקורם בביטקוין, וזאת לצורך מימון תשלום מס רווח הון על הכנסותיו מהביטקוין למס הכנסה כנדרש בחוק. דא עקא, הבנק סירב להפקיד את הכספים לחשבונו והותיר את המבקש עומד בפני שוקת שבורה, כאשר מחד המבקש נדרש לשלם לרשות המסים בעבור הכנסותיו מהביטקוין, ומאידך לא יכול לעשות זאת באמצעות הכספים שבידיו".


ב-12 במאי 2019 שוב פנה דגן לבנק, הפעם באמצעות עורך דינו, בבקשה להפקיד בחשבונו בבנק כספים שמקורם במכירת ביטקוין. באותה פנייה הבהיר לבנק כי "מקור הכספים ששימשו אותו לרכישת המטבעות הוא הכנסותיו כשכיר, וכי הוא הסדיר את תשלום המס בגין החזקת המטבעות". ואולם, כשבוע לאחר מכן, "השיב הבנק תשובה לקונית, השוללת את בקשתו של דגן להפקדת הכספים, בזו הלשון: 'בהתאם לניהול הסיכונים ומדיניות הבנק, לא ניתן לאשר את בקשתכם לקבלת כספים שמקורם במכירת ביטקוין בהעברה מחשבון הבנק של חברת ביטוסי המתנהל בבנק דיסקונט'".


עד היום לא התקבל בבתי המשפט בישראל פסק דין המחייב בנק לאפשר פעילות ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים. עם זאת, ביוני האחרון, כפי שפורסם ב"גלובס", זכתה חברת Bits of Gold הישראלית להישג, לאחר מאבק משפטי שנמשך כשנתיים, כשהגיעה עם בנק לאומי להסכם פשרה, שאושר על ידי בית המשפט העליון. לפי ההסכם, שביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין, החברה תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לצורכי פעילות למסחר במטבע דיגיטלי.


איגוד הביטקוין לא מצליח לפתוח חשבון


ואולם, לא רק לקוחות פרטיים המחזיקים במטבעות דיגיטליים נאלצים להתמודד עם סירובם של הבנקים הישראלים לספק להם שירותים. גם איגוד הביטקוין הישראלי, הפועל מאז 2015 כעמותה ללא מטרות רווח לקידום טכנולוגיות של מטבעות קריפטוגרפיים, נתקל בסירוב מצד הבנקים לפתוח עבורו חשבון, וזאת ככל הנראה, רק בשל העובדה שהשם "ביטקוין" מופיע בשם העמותה. חשוב לציין שעמותה זו אינה עוסקת כלל במכירה או ברכישה של מטבע דיגיטלי.


בשנה שעברה, בעקבות סירובו של בנק מזרחי טפחות לפתוח חשבון לאיגוד הביטקוין, פנה האיגוד למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, בדרישה לכפות על הבנק פתיחת חשבון לאיגוד. בשיחה עם "גלובס" השבוע סיפרו באיגוד כי ביוני האחרון התקבלה תשובה מהפיקוח על הבנקים, ובה נאמר שיאפשרו לאיגוד לפתוח חשבון, בכפוף למגבלות על קבלת תרומות כספיות שמקורן במטבעות דיגיטליים. האיגוד פנה בעקבות זאת שוב לבנק מזרחי טפחות, אבל עד היום הבנק לא איפשר לאיגוד לפתוח חשבון אצלו.


בשיחה עם "גלובס" השבוע סיפר יו"ר איגוד הביטקוין, מני רוזנפלד, כי מכיוון שלאיגוד אין חשבון בנק, בארבע השנים האחרונות הוא מתנהל מבחינה כספית בעיקר באמצעות ביטקוין או בעזרת תרומות שקליות שהוא מקבל מפעילים בקהילה. לדבריו, "האיגוד הוקם בתחילת 2015, ואז פתחנו לעמותה חשבון בבנק הפועלים, אבל אחרי כשנה של פעילות הבנק החליט לסגור לנו את החשבון. מאז פנינו לכמה בנקים בניסיון לפתוח חשבון אצלם, אבל בכל המקרים הבנקים סירבו או היקשו על האיגוד לפתוח חשבון, בלי לנמק את צעדיהם. האיגוד חייב שיהיה לו חשבון בנק כדי להירשם כמלכ"ר ולנהל תיקים במס הכנסה".


לדברי רוזנפלד, "באופן כללי, הפרוצדורות של פתיחת חשבון לעמותה הן מסובכות יותר מפתיחת חשבון ללקוח פרטי רגיל. אבל במקרה של איגוד הביטקוין, ברוב המקרים הבנקים דרשו מאתנו דרישות בלתי אפשריות - למשל, דרישה לאישור ניהול תקין, שהאיגוד לא יכול לקבל בלי שיש לו בכלל חשבון בנק. דרישה נוספת הייתה שהאיגוד לא יקבל תרומות במטבע דיגיטלי - דרישה אבסורדית, שכן הפעילים התומכים באיגוד מגיעים מקהילת הביטקוין".