פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
איזו הפקרות! הדולר יורד ובנק ישראל לא עושה כלום. איך זה יכול להיות? הנגידה הקודמת, ד"ר קרנית פלוג, וזה שקדם לה, פרופ' סטנלי פישר המכובד, רכשו דולרים בכמויות עתק – 120 מיליארד דולר, כדי להחזיק את שער הדולר ולעזור ליצואנים, והנגיד החדש פשוט לא רוכש. מה קרה לו, לפרופ' ירון אמיר, מאיפה היומרה הזו שלא ללכת בדרכי הנגידים הקודמים?
אז זהו – שדווקא הנגידים הקודמים היו יומרניים. הם התיימרו לדעת טוב מכולם, הם לא היו מוכנים לשמוע ביקורת; הם זלזלו ותקפו את המבקרים, הם לא הבינו איך מעיזים לתקוף את הדרך הכלכלית שלהם.
חוסר התועלת של רכישות המט"ח
הדרך שלהם בשוק המט"ח היתה מגוחכת (ואני לא אומר את זה רק בדיעבד). הדרך שלהם הסבה לנו הציבור הפסד עתק שעוד נצטרך לשלם אותו. רכישות המט"ח בסכום מוערך של 120 מיליארד דולר, הסבו הפסדים מוערכים של 120 מיליארד שקל. עם זאת, לצד הריבית ורווחי ההשקעות מדובר על הפסד נטו של כ-100 מיליארד שקל.
ההפסדים האלו כבדים מכל תועלת שהרכישות בשוק המט"ח השיגה. אלא שאם חושבים על זה קצת, מגלים - הרכישות הסבו אפס תועלת. פרופ' אמיר חשב על זה והחליט להפסיק את הפיאסקו.
פרופ' ירון הסתכל למציאות בעיניים ולא חשש לקבל את ההחלטות האמיצות הנכונות. הוא ראה נגידי עבר מפסידים לציבור סכום עתק. הוא ראה נגידי עבר משחקים בשוק המט"ח כמו טירונים ו"עושים בושות"; הוא ראה סוחרי מט"ח עושים סיבוב על הכסף של המדינה, ואמר – עד כאן, לא במשמרת שלי!
כשבנק ישראל רכש דולרים כדי להעלות את שער הדולר, הוא עשה זאת בשקיפות, בחוסר תחכום משווע, ובלי היגיון כלכלי. הדולר ירד ויורד למחירו הכלכלי, בלי קשר לרכישות של בנק ישראל בשוק המט"ח. הדולר לא עולה או יורד בגלל שבנק ישראל מתערב או לא מתערב, בהתאמה בשוק המט"ח.
כשבנק ישראל קנה דולרים במטרה להעלות את המחיר, הוא אכן העלה את המחיר, אבל זה היה נקודתי וזמני. הבנק העלה את שער הדולר, ובדרך גרם לסוחרים למכור לו ביוקר, ואחרי יום יומיים, השער שוב ירד. זאת הכלכלה... טמבלים. יש מחיר שוק, מחיר כלכלי. אפשר להשפיע על השוק דרך רכישות, אבל לרוב הכלכלה מנצחת (עם הסתייגות בהמשך). הייתם צריכים לדעת זאת – ד"ר פלוג ופרופ' פישר – אתם כלכלנים בכירים, לא?
למה הדולר יורד?
הרכישות של נגידי העבר בשוק המט"ח, לא עזרו. המגמה של שער החליפין נגזרת מגורמים כלכליים לרבות הריבית. כספים עוברים למקום שבו יש תשואה גבוהה יותר, אצלנו התשואה גבוהה יותר מאשר ארה"ב, ומקומות נוספים בעולם, אז הכסף זורם לכאן, ובדרך המשקיעים מוכרים דולרים וקונים שקלים.
מול הזרם הגדול הזה, אי אפשר להילחם לאורך זמן ברכישות דולרים. כל עוד כלכלית עדיף למשקיעים להעביר כספים לארץ, אז הפגנות הכוח של בנק ישראל, דרך רכישות דולרים, היא לעג לרש. ואכן, במבחן המציאות רכישות של שנים רבות, לא הועילו בכלום.
ההיפך הגמור, הן יצרו נזק ענק – נזק ראשון הוא ההפסד שיתגלגל אלינו, ונזק שני הוא יתרות המט"ח הגדולות. יתרות שנוצרו רק כדי להחזיק את שער הדולר, אבל הן הפכו למלכודת – אי אפשר למכור אותן (היצע ענק, ובעיקר שדר לא רצוי לשחקנים בשוק המט"ח), ולא נעים להחזיק אותן (הן מסבות בינתיים הפסדים).
פרופ' ירון מבין את זה, אמר את זה, ויישם את זה – הוא קונה מעט דולרים, הוא לא מסגיר את המהלכים שלו. הוא יודע שבשוק המט"ח יש מחיר כלכלי שמאזן בין הריביות בעולם, והוא גם יודע שלמרות הכלכלה, הפסיכולוגיה חזקה יותר מכל בשוק הרגיש הזה, ולכן הוא משאיר את הקלפים קרוב לחזה.
אולי הוא יפעל בשוק המט"ח, אבל גם אם כן, זה יהיה יותר כאקט פסיכולוגי שישדר לסוחרים אי וודאות, שידעו שיש מישהו שיכול להם, מכיר את הטריקים שלהם, ולא משחק את המשחק הא-סימטרי – אומר להם מה הוא מתכוון לעשות, אלא משחק את משחק הפורקס, פועל מתי שהוא מוצא לנכון, אם בכלל.
שער של 3 שקלים – לא סוף העולם
ולמה בכלל צריך לשמור על דולר חזק? למה במשך שנים רבות, המדיניות של בנק ישראל היתה לנסות לשמור על דולר חזק? הסיבה העיקרית היא דאגה לייצוא. היצואנים מוכרים בדולר (או מטבעות אחרים) וכאשר הדולר והמטבעות הזרים נחלשים לעומת השקל, הם מפסידים.
זה כואב, אבל הייצוא הוא לא חזות הכל. מול ההפסד של היצואנים, יש את הרווח של היבואנים, ויש את הרווח של הצרכנים – אנחנו יכולים לקנות בזול יותר דרך האינטרנט, אנחנו אמורים ליהנות מירידת הדולר דרך ירידת מחירי המוצרים והשירותים, לרבות בחופשות בחו"ל.
אז יש יבואנים שלא מגלגלים את הורדת המט"ח, למחיר לצרכן, אבל בשווקים תחרותיים, הצרכן בסוף ייהנה מכך. והיכן שאין תחרות – הרגולטור אמור להסדיר את המחיר לטובת הצרכן.
בשורה התחתונה, היצואנים זה לא כל התמונה, ומעבר לכך – מי הם אותם יצואנים? כדאי לחזור למיקרו – לחברות היצואניות עצמן ולהבין שאם כל הכבוד לחברות היצרניות שמייצאות סחורה, הן זן שהתכווץ, ואולי אף נמצא בסכנת הכחדה. אין מה לעשות, אנחנו בעולם גלובלי, וכל מקום מספק את היתרונות שלו. היתרון שלנו לא בייצור, וסליחה ממאות חברות יצרניות נהדרות. אתם לא מעידים על המגמה ועל היקפי הייצוא. אנחנו בעיקר מייצאים הייטק, והיי טק לא אמור להיות מושפע מאוד משינוי בשער הדולר.
ראשית, כי המרווחים בהייטק גבוהים, ושנית כי התלות בשער חליפין לא כזו גדולה – מול ההכנסות התלויות בשער חליפין שיורדות, יש גם הוצאות בשער חליפין שיורדות (אם כי יורדות פחות מאשר יורדות ההכנסות).
ומכאן, שכשמדברים על ייצוא מדברים רק על חלק מסוים מהכלכלה המקומית, והחלק הזה הוא בעיקר חברות טכנולוגיה (לרכבות חברות ביטחוניות). והחברות האלו אמנם נפגעות כששער הדולר יורד, אבל תציצו בדוחות שלהן ותגלו, שהן ישרדו (רובן) גם בדולר של 3 שקלים, חלקן עם שינוי מסוים במבנה ההוצאות.
ההפסד לכל משפחה – 40 אלף שקל
וכשלוקחים את שער הדולר בפרופורציה, הכל נראה אחרת. הלוואי והיה ניתן לשמור על רווחיות הייצוא, אבל בשביל הייצוא להקריב את היבוא הזול, ולהקריב עשרות מיליארדים של השקעות בדולר ושערי מט"ח אחרים.
פרופ' אמיר, חושב אחרת מקודמיו וטוב שכך. הוא הבין שאמנם ייצוא זה חשוב, אבל הייצוא בארץ ברובו הוא ייצוא טכנולוגי פחות רגיש לשער החליפין. מנגד, יש גם נהנים מדולר נמוך – כל הציבור. בינתיים הוא מעדיף את טובת הציבור, למרות הלחצים עליו. מגיע לנו – הציבור, שפרופ' אמיר יתחשב בנו. הנגידים הקודמים יצרנו לנו הפסד של כ-40 אלף שקל למשפחה! הפסד של 100 מיליארד שקל משמעו הפסד של 50 אלף שקל ומעלה למשפחה ממוצעת. אז אתם לא רואים את זה בכיס...עדיין.
אך במוקדם או במאוחר החשבון יגיע – אין ארוחות חינם. הגירעון בהון של בנק ישראל יכול להיסגר דרך הערות ממשלתיות, והעברות כאלו הן על חשבוננו – נקבל פחות תקציבים או שיוטלו עלינו מיסים. דרך נוספת לסגור את הגירעון - הדפסת כסף שיוצרת אינפלציה שמשמעותה הכלכלית פגיעה בכח הקנייה – משמע סוג של מס. כך או כך, המשמעות אחת – החשבון יגיע.
אם היה הגיון בשיגעון אז ניחא – קורה שמפסידים, אבל מלכתחילה המהלך של רכישת דולרים, לא היה כלכלי. זו טעות בגדר רשלנות, ולמרות זאת, אין מי שמשלם את המחיר. נגידי עבר מסתבר הם כמו טפלון, שום דבר לא נדבק בהם, שום טעות לא תקלקל להם את התדמית האקדמית, מקצועית ונקייה. עד שנתעורר.
הודעות חשובות
תודה על סקירה חדה ומדויקת כרגיל! אכן, התנודתיות...
תודה על סקירה חדה ומדויקת כרגיל! אכן, התנודתיות באופציות השבועיות לא פשוטה, השאלה האם יש דרך אפקטיבית לגדר אסטרטגיה קצרת טווח מהתנודות? והאם יש יתרון למסחר בשבועיות בכלל?
adidi היום, 10:50