אנחנו בפייסבוק
בנק ישראל השאיר בשבוע שעבר את הריבית על כנה - 0.1%, אבל התחיל להכין את הקרקע להעלאתה ● בבנק מבשרים על סופה של תקופה ללא אינפלציה ומסבירים את הגורמים שהעירו אותה לתחייה ● "הנקודות שהבנק ציין בהודעה שלו היו רק כאלה שתומכות בהעלאת ריבית וכל הנקודות שלא תומכות - לא הוזכרו"
30 חודשים עברו מאז שבבנק ישראל החליטו בבפעם האחרונה לשנות את הריבית במשק. במארס 2015 החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להוריד את הריבית לשפל היסטורי של עשירית האחוז - 0.1%. עשרות הודעות על החלטות הריבית עברו מאז, אך נדמה שהמעניינת - ואולי גם המפתיעה - מכולן הייתה זו שפרסם הבנק המרכזי בסוף השבוע שעבר, בהחלטה על גובה הריבית בחודש וחצי הקרובים.
נכון, ההודעה לא בישרה על העלאת ריבית קרובה, אבל בפעם הראשונה היה נדמה שבבנק טרחו לזרוע בהודעה סימנים לכך שהעלאת ריבית הופכת לאפשרות ממשית בטווח הקצר. סימנים לכך שהפעם זה אחרת, שמשהו בסיסי במאזן הכוחות שמכתיבים את גובה הריבית בישראל, השתנה. כדי לגלות את ה'משהו' הזה לא היה צורך להתעמק ולחפש בנבכי ההודעה - מספיק היה לקרוא את הנקודה הראשונה בסעיפים המודגשים (בולטים) שבכותרת ההודעה:"סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות", נכתב שם, "ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים". המילה המעניינת ביותר במשפט הזה היא כמובן "מתחילה", מילה שיותר מרמזת לכך שהתהליך האינפלציוני שהוועדה מדברת עליו נמצא רק בראשיתו.המילה הזו זקפה לא מעט גבות בקרב האנליסטים והכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות. רובם המכריע העריכו ערב ההודעה שבנק ישראל לא יעלה את הריבית השנה - ולמרות שרבים מהם הם דבקים עדיין בהערכה שהריבית לא תעלה ב-2018, הם נאלצו להודות שההסתברות שהריבית תעלה בכל זאת כבר השנה - ואולי אפילו בישיבת הוועדה הקרובה באוקטובר - עלתה משמעותית בעקבות ההודעה.
סוף סוף עומדים ביעד האינפלציה
למה התכוונו בבנק ישראל במשפט "מתחילה להתבסס בתחום היעד"? יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד כידוע על 1% עד 3% לשנה, אך בפועל הפעם האחרונה שהאינפלציה הייתה בתוך תחום היעד הייתה בשנת 2013. בשנים 2014, 2015 ו-2016 נרשמה בישראל אינפלציה שלילית וב-2017 האינפלציה הצליחה לגרד מלמטה את ה-0.4%.המחשבה הראשונה נודדת לכיוון הפרסומים על התייקרויות מחירים ברשתות השיווק - אבל דווקא ההתייקרויות האלה לא קיבלו ביטוי במדד האחרון, מדד יולי, שרשם 0% עלייה והיה נמוך מהתחזיות בשוק, שצפו עלייה של 0.2%. הניתוח של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מתבסס על מגמות ארוכות טווח יותר מגל התייקרויות כזה או אחר.מרכיב כבד משקל כזה הוא השכר בישראל, שנמצא כבר מספר שנים במגמת עלייה - ועליית שכר היא גורם משמעותי לאינפלציה. מה שהשתנה בחודשים האחרונים נוגע לנושא שרק מעטים שאינם כלכלנים וסטטיסטיקאים מדברים עליו.מחירי התשומות בישראל רשמו בשנים האחרונות ירידות חדות יחסית. מחירי האנרגיה - כמו הנפט או הפחם; מחירי הסחורות - כמו קפה או סוכר; וגם מוצרים סחירים אחרים - כל אלה רשמו ירידות שהגיעו ליותר מ-3% בשנת 2016, למשל. ירידת מחירי התשומות אפשרה ליצרנים לספוג את עליית השכר מבלי להעלות את מחירי המוצרים והשירותים שהם מפיקים. בעגת הכלכלנים קוראים למצב כזה ולא בכדי Sweet spot - הרי מה יותר טוב ממצב שבו השכר עולה והמחירים יורדים?
הודעות חשובות
ביוליין
בויליין - 1101518 - עוסקת בפיתוח תרופות: כאב נוירופתי, פגיעה חריפה בכליות, מחלת מעי דלקתית, סוכרת מבוגרים, איבוד משקל בקרב חולי סרטן, זיהומים חיידקיים, דלקת מפרקים שגרונית, צליאק, פסוריאזיס, גידולים...
adidi היום, 14:28