
נפל דבר השבוע: נחתם הסכם הנכים, בסכום תקציבי שבין 4 ל–6 מיליארד שקל, כאשר המשא ומתן התנהל בידי פוליטיקאים — ח"כ דוד ביטן מהליכוד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן — ומולם ניצב פקיד ממשלתי בודד, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.
שמחון, שהוא כלכלן בעל שם ופקיד בכיר בממשלה, הוא נציגו של ראש הממשלה. הוא אינו נציג משרד האוצר, וגם לא נציג משרד הרווחה או הביטוח הלאומי. לשמחון, בכיר ככל שיהיה, אין את הסמכות לקבל הכרעות תקציביות, וגם אין לו את הידע המקצועי בתחומי הרווחה. ראוי שהוא יהיה שותף למשא ומתן חשוב כל כך, אך כשלצדו אנשי המקצוע הרלוונטיים בממשלה. רק שהם לא היו שם.
איך ניתן להתחייב על הסכם של 4–6 מיליארד שקל מבלי שנשמע קולו של משרד האוצר בסוגיה? הראשון שצריך היה להעלות את השאלה הזאת הוא שר האוצר, משה כחלון, שראש הממשלה לכאורה עקף אותו באופן בוטה, ומידר אותו מהחלטה מקצועית קריטית. רק ששר האוצר שותק, שלא לומר התאייד. קולו של כחלון לא נשמע כלל — לא בנוגע לפרטים של הסכם הנכים, וגם לא בנוגע לפרוצדורה המשונה שבאמצעותה התקבל ההסכם הזה: מסלול עוקף אוצר, עוקף פקידות מקצועית, עוקף כל נוהל עבודה תקין בממשלה.
שתיקתו של שר האוצר מהדהדת. היא מעידה על יחסו של כחלון לתפקידו ולמשרד שהוא ממונה עליו. שר האוצר הנוכחי אמנם אינו מאשים את פקידיו בחתירה תחת הדמוקרטיה — כפי שעשה שר האוצר הקודם, שראוי לתואר שר האוצר הגרוע ביותר ב–35 השנים האחרונות, יאיר לפיד — אבל בנועם ההליכות שלו הוא עושה דברים חמורים לא פחות. במקום להגן על משרד האוצר ולדרוש, כמתחייב, שאף אחד לא יסנדל את התקציב בסכום של 4–6 מיליארד שקל מבלי שהמנגנונים המקצועיים באוצר מאשרים זאת קודם לכן, כחלון נוטש את משרד האוצר לאנחות.
הרבה יותר חשוב לכחלון להיות פוליטיקאי נחמד שאישר לנכים את כל הדרישות שלהם, מאשר לעמוד על ניהולו התקין של תקציב המדינה — המשימה העיקרית שהוא מופקד עליה.
הנטישה של כחלון את משרד האוצר מתבטאת גם ביד החופשית שהוא מעניק למנכ"ל האוצר, שי באב"ד — אדם בעל רקע פוליטי במפלגת כולנו, ומינוי שנתפס פוליטי הרבה יותר מאשר מקצועי — להכריז מלחמה על פקידי האוצר. הכרזת מלחמה כזו מתנהלת בימים אלה, לאחר שבאב"ד מינה ועדה מקצועית בראשות יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר באוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, שתפקידה לבדוק את המבנה הארגוני של הנהלת האוצר. ההערכה הרווחת היא כי מטרת הוועדה היא לחסל את עצמאותו של אגף התקציבים באוצר ולהכפיפו למנכ"ל — שהוא, כאמור, דמות פוליטית.
מקור: דה מרקר
סקירה לשבוע 3.8.25
בסקירה האחרונה הערכנו כי מהלך שלילי מקומי לא על הפרק, וכי וול סטריט תשמור על כוחה. כן ציינו כי הדולר ברמת 3.3 יגיע ליעד 3.42 במוקדם או במאוחר.
שחקן מעוף אתמול, 21:01חווינו קצת עליות, קצת ירידות ובסופו של דבר אנו רואים...