"אל תספרו שפעלנו בשוק המט"ח": "השיטה" החדשה של בנק ישראל להחליש את השקל

לדברי סוחר מט"ח בכיר, הבנק מעוניין להסתיר את פעולותיו בשוק כדי להגביר את יעילות מהלכיו להחלשת השקל ■ בנק ישראל: "אסור לנו למסור מידע אודות פעילותם של שחקני שוק המט"ח לצד שלישי"


"בנק ישראל הורה לנו לא לספר ללקוחות מתי הם פועלים בשוק המט"ח" — כך סיפר ל־TheMarker אתמול (ד') אחד מסוחרי המט"ח הבכירים בשוק. "למעשה הבנק המרכזי מעוניין להסתיר את פעולותיו בשוק המט"ח, מהלך שיגביר את הלחץ על הספקולנטים ויהפוך את המהלכים של בנק ישראל להחלשת השקל ליעילים יותר", הוא הוסיף.


מבנק ישראל נמסר: "כללי ההתנהלות בין גופים פיננסיים ללקוחותיהם אוסרים על מסירת מידע לצד שלישי אודות פעילות הלקוח. הדבר נכון גם לפעילותם של שחקני שוק המט"ח מול בנק ישראל".


בנק ישראל עד לפגיעת שער החליפין של הדולר ביצואנים ומנסה, בעיקר באמצעות רכישות מט"ח, להעלות את שער החליפין. אולם לשם כך צריך לא מעט כסף. נכון להיום יתרות המט"ח של בנק ישראל מגיעות לכ–100 מיליארד דולר. בבנק הבינו כי בכל פעם שסכומי המט"ח מתפרסמים מתעוררת תרעומת בלתי־מבוטלת בנוגע לגובה הסכומים, ולכן החליטו לשנות גישה — לא עוד רק קביעה של סכום יתרות מט"ח נקוב בדולרים, אלא גם כשיעור מהתוצר.


המהלך של בנק ישראל יצר מצב שבו יתרות המט"ח שלו קבועות יחסית לאורך זמן, אך בכל שנה הוא יכול לרכוש יותר מט"ח בהתאם לצמיחה של התוצר. נכון להיום יתרות המט"ח נעות בין 20%–30% מהתוצר. מי שקובעת את גובה היתרות כשיעור מהתוצר היא נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג —שלא חלה עליה שום מגבלה בנוגע לקביעת גובה היתרות.


במצגת שהציג בנק ישראל בפני ועדת הכספים בסוף מארס הוסבר כי "מי שבוחן את המדיניות המוניטרית היא הוועדה המוניטרית. הוועדה בוחנת את תוצאות המדיניות ומאשרת את מסגרת המדיניות לשנה העוקבת. חטיבת השווקים מבצעת את המדיניות בפועל, בוחנת את האפקטיביות ומדווחת לנגידה ולוועדה המוניטרית. היקף הרכישות מתפרסם בהודעה לעיתונות מדי חודש — שקיפות יוצאת דופן יחסית לבנקים מרכזיים אחרים. עם זאת, חשוב לשמור על עמימות לגבי הטקטיקה של מדיניות ההתערבות".


יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל משמשות "כרית ביטחון" למשק. כלומר, מעין עתודת מטבע חוץ נזילה לשעת חרום. בבנק מציינים כי "יתרות המט"ח מסייעות להקטנת נזקו של משבר כלכלי אפשרי ואף מפחיתות את ההסתברות לכך שמשבר כזה יפרוץ: "יתרות גבוהות מקטינות את פרמיית הסיכון, משפיעות לטובה על דירוג האשראי ועלות המימון, ותורמות ליציבות המשק".


יתרות המט"ח אינן מושקעות בנכסים מקומיים, שעלולים להיפגע במשבר, אלא רק בנכסים בחו"ל ובמט"ח שצוברים ריבית.