עוד אמר האוזר כי "אנחנו שוקלים הרחבת תחולת חוק הרישום הכפול שיש לנו לגבי ארה"ב ובריטניה גם לגבי סינגפור, והונג-קונג וטורונטו, שתאפשר רישום אוטומטי של חברות מהבורסות הללו. כיום, החברות ברישום כפול זוכות לתוספת נזילות בישראל של כ- 40% מסך המסחר בהן מחד, והן תורמות כמעט 50% למסחר בבורסה בת"א למרות שמספרן קטן (רק 12%), מאידך".
כאשר נשאל האם הוא לא מתייאש מעיסוק בבורסה, אמר האוזר כי "למרות הסנטימנט השלילי היום כלפי הבורסה, והדיבור הלא נכון שהבורסה מתייבשת, אני ממשיך להיות אופטימי. הרפורמות והיוזמות שלנו נושאות פרי. הבורסה מתחממת, לראשונה מאז המשבר, יש שינוי מגמה במחצית הראשונה של שנת 2017. מספר החברות גדל, שוק ההנפקות מתחמם ונפחי המסחר גדלו באופן משמעותי, מעל לכ-20%. יחד עם זאת, הבורסה רחוקה ממיצוי מקומה בכלכלה הישראלית. כדי שהבורסה תמלא את תפקידה כמקור הון תחרותי לבנקים ולאחרים, כדי לעודד תחרות והורדת מחירים, אני חושב שיש להתייחס לבורסה כאזור עדיפות לאומי ולתת הקלות מס למשקיעים ולחברות בבורסה. הקלות המס הללו הן אפליה מתקנת מוצדקת כיוון שהן שקופות ומפוקחות ועין הציבור שוזפת אותן, בשונה מהשקעה של משקיעים מוסדיים, שמנהלים את הכסף של כולנו, של כלל הציבור, בחברות פרטיות שאינן שקופות והמידע לגביהן מוגבל. בכלל, אני חושב שלא נותנים לשקיפות את הכבוד המגיע לה. שקיפות (אור השמש) היא המטהר הטוב ביותר (לואי ברנדייס). הקלות המס מוצדקות גם בשל העובדה שהן יכולות להפנות כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון – תרומה לשוק ההון ותרומה לצינון שוק הנדל"ן."
"לאפליה מתקנת בדרך של הקלות מס יכול להיות גם יתרון נוסף אם תקבולי המס לממשלה דווקא יגדלו עם הורדת שיעורי המס. האמנם? לדעתי, התשובה לשאלה הזו היא חיובית כשבוחנים את נתוני הכנסות המדינה מאז שנת 2003, השנה בה שיעור המס הוכפל לגבי בעלי שליטה ועלה ב-67% לגבי כלל הציבור. נראה שהגבייה בשנת 2005 דומה לזו שהייתה בשנת 2012. זאת אף זאת, מאז הגדלת שיעור המס ב-5% נוספים על פי המלצת ועדת טרכטנברג, הגבייה היא במגמת ירידה. תמיכה לטענה הזו ניתן למצוא בעבודה שפורסמה ע"י בנק ישראל. על פי הממצאים הללו ואחרים, נראה שיש בסיס איתן להערכה שמדינת ישראל תהנה מתקבולי מיסים גדולים יותר, בצד כל היתרונות האחרים למשקיעים, לחברות, ולמשק הכלכלי."
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם היום, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...