פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
בתחילת 2014 פרסם לורד אדאיר טרנר, אחד הכלכלנים הנחשבים בבריטניה ומי שהיה ראש הרשות הפיננסית בממלכה, מסמך המראה את הקשר הברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של הצמיחה. לטענתו של טרנר הכלכלה הנוכחית המבוססת על אשראי מובילה אותנו למעגל אינסופי של משברים. טרנר קובע במסמך כי האשראי במשק חייב לגדול בצורה עקבית ומהירה מספיק כדי להשיג צמיחה אופטימלית, אבל כל התהליך הזה לטענתו מוביל בסופו של דבר בהכרח למשבר חובות.
ההגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהמשק זקוק לכסף נוסף בכל שנה על מנת שיוכל להמשיך לצמוח. בכלכלה המודרנית הדרך העיקרית ליצור כסף חדש ולהזרים אותו למשק נעשית באמצעות אשראי/הלוואות בנקאיות. כלומר בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מיצר כסף חדש ומזרים “דם חדש” למערכת.
עד סוף העשור הקודם צרכנית האשראי העיקרית בישראל היתה התעשייה. זו הזרימה למשק עשרות מיליארדים (דרך משכורות, ,מיסים, תשלום לספקים וכו) והכל בזכות אשראי שלקחו מהבנקים. למעשה, התעשיה היתה אחת הגורמים הבולטים שהובילו לצמיחה הנאה שנרשמה בישראל החל משנת 2004.
ב-2008 החגיגה נגמרה – היצוא נעצר בחריקת בלמים עקב משבר הסאב פריים העולמי ומאז התקשה להתאושש. עם העצירה ביצוא באה עצירה באשראי העסקי. היה צורך למצא מהר צרכן אשראי חלופי במקום התעשייה, אחרת המשק היה עלול להתחיל לסבול ממחסור חמור בכסף. הנגיד דאז סטנלי פישר זיהה את הצורך הזה ומיהר להוריד את הריבית בשנת 2008 באופן חד.
את השפעת הריבית הנמוכה ניתן היה להרגיש כמעט מיד בההתנפלות המשקיעים על הדירות. מספרם זינק מ-51 אלף ב-2007 ליותר מרבע מיליון היום. את הריצה הזו הרגישו גם בבנקים בצורת ביקוש דרמטי בכמות המשכנתאות. סך המשכנתאות במשק בתחילת 2008 עמד על 138 מיליארד ש”ח והגיע בסוף 2016 לשיא חדש של 322 מיליארד ש”ח.
חטיבת המחקר של בנק ישראל הודתה בדו”ח שהוציאה ב2015, כי בזכות העליה הדרמטית באשראי הנדלני ובעליית המחירים בסקטור, המשק ניצל ממיתון. “התנופה שנוצרה בענף [הבנייה] על רקע המשבר העולמי יוצא הדופן בקרב מדינות ה-OECD, התאפשרה הודות לחוסנו של המשק הישראלי בעת הכניסה למשבר, ותרמה לכך שהתוצר צמח כנגד השפל במחזור העסקים העולמי והאטת היצוא” – נכתב בדו”ח.
מאוחר יותר, בנוסף לשוק הנדל”ן הרותח, הצטרף גם שוק הרכבים והפך לגורם מאיץ צמיחה. אזרחים התחילו לרכוש רכבים תוך לקיחת הלוואות שערוריתיות וחסרות אחריות, כשהרגולטור עומד מהצד ולא עוצר את הטירוף הפיננסי. לרגולטור היתה כנראה סיבה טובה לשתוק. בסוף השנה שעברה טען שר התחבורה ישראל כ”ץ ש”מיסוי הרכב אחראי למחצית מהצמיחה במשק”. גם אם הגזים והמספר הוא נמוך יותר – הרי שמדובר במספרים מבהילים. על פי אחת ההערכות כיום נוסעים בישראל 140 אלף כלי רכב של אנשים פרטיים משלושת השנתונים האחרונים, כשכולם משועבדים כנגד אשראי. כיום חוב ממוצע של משק בית בישראל כבר עומד על 70 אלף ש”ח ללא משכנתאות!
בנק ישראל עומד חסר אונים אל מול הפרדוקס הגדול של השיטה הכלכלית אותה הוא מוביל. שיטה שמצד אחד מחייבת ניפוח בועת אשראי צרכני כדי לשמר את הצמיחה, ומצד שני לא קיים בה שום מנגנון שמאפשר להוציא את האויר מבלי לגרום למשבר. כך נוצר מצב בו בנק ישראל התחיל לסבול מפיצול אישיות – ביד אחת הוא מנפח את הבועה וביד השניה מזהיר מפניה.
דוווקא בגלל זה, האזהרה של המפקחת על הבנקים חדווה בר, מפני לקיחת הלוואות מוגזמות, תמוהה. הרי בלי אותן “הלוואות רעות”, מצב הבנקים והצמיחה במשק עליהם אחראית בר, היו במצב רע מאד היום. בר טענה בשבוע שעבר ש”אשראי זה כמו מלח – יותר מדי זה לא טעים ולא בריא. יותר ויותר משקי בית מציגים קשיים להחזיר את החוב”. על פניו ההזהרה הזו נראת כמו משהו בסגנון “שלא תגידו שלא אמרתי לכם”. מן כסת”ח לאותו היום בו המשק לא יוכל לשאת יותר את הר החובות האלה ויקרוס כפי שקרה במדינות מערביות רבות רק לפני פחות מעשור.
אז מה גרם לבר להתעורר דווקא עכשיו? מביקורות שערך לאחרונה הפיקוח על הבנקים, הוא מצא שהסיכון הגלום בתיק האשראי הצרכני גדל. הפיקוח מעיד על גידול התארכות התקופה לפירעון של ההלוואות ועליית היקף החוב של הלווים. גם בהשוואה למגזר העסקי, מצא הפיקוח, כי תיק האשראי הצרכני מאופיין בשיעורים גבוהים של הלוואות הניתנות ללא ביטחונות ושל הלוואות שהתקופות לפירעונן ארוכות. הפיקוח יודע לספר גם כי בשנים האחרונות הסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, תופעה המשתקפת בעלייה של יחס המחיקות ובשיעור ההוצאה להפסדי אשראי.
אם בועת האשראי הצרכני מופיעה בדו”ח כפצצה מתקתקת, שוק המשכנתאות, לעומתו, מתואר כפצצת אטום. “הפנמת הסיכונים הגלומים באשראי לדיור על ידי הבנקים, ובהכוונת הפיקוח על הבנקים, הייתה אחד הגורמים העיקריים לעליית הריבית בשנתיים האחרונות – התפתחות הפועלת למיתון של עליית הביקושים למשכנתאות ולמיתון של עליית מחירי הדירות” – נכתב בדו”ח.
כלומר הפיקוח מודה שהשוק הפך להיות מסוכן. הסכנה הגדולה יותר טמונה בבשורה הלכאורה חיובית שהעלאת הריבית על המשכנתאות מיתנה את קצב עליית מחירי הדיור. ברבעון האחרון המגמה אף התהפכה ולפי מדדי הלמ”ס מחירי הדיור התחילו לרדת. אם הירידות ימשיכו גם ברבעונים הבאים זה עלול להוביל די מהר לקפאון בשוק בשלב הראשון, ובשלב מאוחר יותר לירידות חדות. בנק ישראל לא מסתיר את העובדה שתרחיש כזה מבחינתו הוא תרחיש אימים.
בדוח של הפיקוח על הבנקים מצוין שירידה ניכרת ומהירה של מחירי הדירות צפויים להקשות על לווים בהחזר המשכנתה ולפגוע גם בבנקים. אם הירידות האלה ילוו גם במשבר גדול באירופה זה עלול, על פי הדו”ח, לשאוב את הכלכלה הישראלית אל תוך תהום עמוקה. במקרה כזה, טוען בנק ישראל, תרשם ירידה חדה של הפעילות הכלכלית המקומית, ירידה חדה של היצוא, עלייה חדה של האבטלה והתרסקות הבורסה בת”א בכ- 50% עד סוף 2018.
אז האם בבנק ישראל מריחים משבר גדול בדרך? עדיין מוקדם להגיד. בכל מקרה, את חגיגת האשראי הזו אף נגיד או ממשלה לא יעצרו מיוזמתם, שכן אחרת ישראל תאבד את מקור הצמיחה העיקרי שלה. ההזהרות של בנק ישראל מזכירות לפיכך יותר מישהו שמתיז מים על אנשים ובו זמנית מזהיר אותם שלא ירטבו כדי שלא יבואו אליו אחר כך בטענות. מה שבטוח הוא שעל פי ההצהרות היוצאות משם עכשיו, נראה שאת תיק ההגנה לועדת החקירה שתקום בעתיד לבדיקת המשבר, כבר יש מי שמתחילים להכין מעכשיו.
הודעות חשובות
מגזר הביטחוניות בהשוואה שנתית העליתי את שלושת...
מגזר הביטחוניות בהשוואה שנתית
חיפושית כחולה 18.04.2024, 11:02העליתי את שלושת התעודות ITA, PPA, XAR לשם השוואה והתשואה השנתית, כולן במגמה שורית.
http://www.s-maof.com/Forum/attachment.php?attachmentid=12025&stc=1...