פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
שווי השוק של אפל עלה השבוע לראשונה מעל 800 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה בחדות , אחרי שהמשקיע וורן באפט חשף כי כמעט שילש את אחזקותיו בחברת הטכנולוגיה. איך יתכן שבתוך פחות מעשור מאז המשבר הגדול, תאגידי ענק הגיעו לשווי שוק מפלצתי על סף הדמיוני? יותר מעניין הוא איך נוצרו פערים כאלה בין שווי החברות העולה לשוויים היורד של מדינות ואזרחים?
ב-2009 ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם רצו להזרים יותר כסף לכלכלה כדי לאושש אותה מאותו משבר סאב פריים שאיים להחריב כל דבר שעמד בדרכו. הדרך הנפוצה ביותר להזרים כסף בכלכלה המודרנית של היום, זה לגרום לבנקים ליצר יותר הלוואות. כל הלוואה שהבנק מעניק מייצרת עוד כסף חדש, כך שברגע שאנשים או עסקים לווים יותר, נוצר יותר כסף. אבל פה הממשלות נתקלו בבעיה אחת גדולה: הבנקים בשנת 2009 לא הלוו. הם פחדו שההלוואות לא ישולמו בחזרה ולכן חששו מלהנפיק חדשות.
ראשי הבנקים המרכזיים התכנסו כדי לבחון מה אפשר לעשות במצב בו בנקים פרטיים לא מייצרים מספיק כסף. לבסוף הם החליטו שאם הבנקים לא מייצרים כסף, הם ייצרו במקומם. כך החלה להתגלגל תכנית מהפכנית שנשאה את השם “הקלה הכמותית” (quantitative easing). החל מאותה שנה בנקים מרכזיים התחילו להדפיס, או יותר נכון לייצר כסף אלקטרוני חדש, על מנת להמריץ את הכלכלה. סך הכל בנקים מרכזיים יצרו 12.3 טריליון דולר בתכניות ההקלה הכמותית, לאחר שכ- 6544 הורדות בריבית שבוצעו ברחבי העולם לא עודדו את הבנקים להלוות יותר אחרי התמוטטות ליהמן ברדרס ב -20088. הבעיה היא שבמקום לתת את הכסף הזה ישירות לממשלה או לאזרחים – הבנקים המרכזיים הזרימו את כל הטריליונים האלה הישר אל תוך השווקים הפיננסים. על פי ארגון המחקר המוניטרי הנחשב, פוזיטיב מאני, הכספים האלה היו אחראים לעליית שוק המניות בכ-20% בתוך 5 שנים מאז 2009.
הרעיון שעמד מאחורי התכנית הוא שהציבור שמחזיק במניות ירגיש עשיר יותר ואז הוא יצא אל הכלכלה ויוציא יותר כסף. הכסף יחלחל למטה ואז כולם יהיו במצב טוב יותר. הבעיה היא שרוב האנשים לא מחזיקים במניות רבות. כך למשל בבריטניה, שם הזרים הבנק המרכזי כ- 400 מיליארד ליש”ט למערכת הפיננסית, 40% מבעלי המניות הם 5% מהעשירים ביותר באוכלוסיה.
בניגוד לצפי יוזמי התכנית, אותם בעלי הון לא הוציאו את הכסף בעולם האמיתי אלא השקיעו אותו שוב בחזרה בשווקים הפיננסים כדי להנות מעליות המחירים. המהלך תדלק עוד יותר את השוק המנופח ממילא והעלה עוד את מחירו. פוזיטיב מאני מצא שעל כל פאונד שהזרים הבנק המרכזי רק 0.08 ממנו “חלחל למטה” לכלכלה האמיתית. היתר, 0.92 פאונד, נשאר “כלוא” בתוך המערכת הפיננסית ובכך העשיר עוד יותר את העשירים, אבל עשה מעט מאד כדי לעזור למען השאר.
הנתון המדהים יותר הוא, שבעוד השוק הפיננסי התנפח מכספי הבנקים המרכזיים, לממשלות לא נשאר כסף. זה אילץ אותם להגדיל את הגרעונות ולקצץ בשירותים. גם לאזרחים הכסף התרוקן מה שגרם לעליתו של טראמפ בארה”ב, לברקזיט בבריטניה ולשליש מהצרפתים להצביע לימין הקיצוני בצרפת.
בפוזיטיב מאני בדקו מה היה קורה אילו הבנק המרכזי באנגליה היה לוקח פחות מ3% מהכסף שיצר, ובמקום להזרים אותם לשווקים הפיננסים – היה מעביר אותם לממשלה. במקרה כזה, מצא הארגון, כי בריטניה היתה יוצאת מהר יותר מהשפל ומאות אלפי אזרחים היו ניצלים מאבטלה של שנים. השקעה ממשלתית של 10 מיליארד פאונד בלבד בבניית דיור בר השגה היתה יכולה לייצר עוד 284 אלף מקומות עבודה בבריטניה. כאשר עובדים אלה היו מוציאים את הכסף שלהם בכלכלה האמיתית – זה היה יוצר אפילו עוד יותר הוצאות ויותר מקומות עבודה.
אז כאשר הכסף מוזרם לשווקים הפיננסים דרך ההקלה הכמותית, יש צורך בדולר אחד כדי להגיל את הכלכלה ב0.08 דולר בלבד. כאשר הדולר הזה מוזרם ישירות לכלכלה האמיתית, פוזיטיב מאני מצא, שהוא מגדיל את הכלכלה ב2.8 דולרים.
במקום להשתמש בכסף כדי לגדל מפלצות תאגידיות כמו אפל או להקפיץ את מחירי הדירות, אפשר אולי לפיכך לדאוג שייצור הכסף בעולם יעבוד למען בני האדם ולא למען ניפוח מניות מיותר.
הודעות חשובות
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם אתמול, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...