פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
ג'ב הנסרלינג לא התאפק בתחילת פברואר, כשנשאל ב–CNBC על הפגמים בחוק דוד־פרנק. "זה סותם את העורקים של הקפיטליזם במערכת שלנו. זה פוגע באנשים העובדים. זה פוגע בצרכנים. צריך לבטל את החוק", אמר יו"ר ועדת הסנאט לשירותים פיננסיים על גולת הכותרת של הרגולציה הפיננסית בתקופת ברק אובמה. לטענתו, "לא יכולה להיות כלכלה בריאה כל עוד דוד־פרנק נמצא בספרים".
הרפובליקאי מטקסס צפוי להציג מערכת חוקים אלטרנטיבית בתקופה הקרובה, שתבטל הרבה מהרפורמות שנכנסו לתוקף לפני שבע שנים. אבל האם הוא צודק? האם רפורמת דוד־פרנק, שיזמו הסנאטורים כריסטופר דוד וברני פרנק, והחקיקה להגנת הצרכן, שעברו ביולי 2010, הולכות רחוק מדי ומונעות מהבנקים לתת הלוואות?
נתונים מהתאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC) מראים כי סך ההלוואות (ברוטו) שהעניקו הבנקים המסחריים בארה"ב צמח באופן עקבי במשך שלוש שנים לפחות, בכל הקטגוריות מלבד קווי האשראי למשקי בית והלוואות לבנקים אחרים.
סך ההלוואות גדל ב–6% לשנה
רמת מתן ההלוואות במערכת הבנקאות האמריקאית נשארה כמעט ללא שינוי ב–2010–2012, אבל מלאי ההלוואות גדל מכ–7.5 טריליון דולר ל–9.24 טריליון מאז. זה בערך גידול של 6% בשנה, כפול משיעור הצמיחה הנומינלי של הכלכלה.
"צמחנו בתחום הזה כמו כולם", אמר סמנכ"ל הכספים של בנק וולס פארגו, ג'ון שרוזברי, בוועידה במיאמי בפברואר, וציין כי נרשמה צמיחה של 7% בהלוואות בשנה שעברה. "הגידול בהלוואות נותר איתן", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים בג'יי.פי מורגן צ'ייס, כשהציגה בינואר שיא שנתי ברווח הנקי של הבנק, בסך 24.7 מיליארד דולר.
אבל מתחת לנתונים הכלליים, יש סימנים כי חלק מהמגזרים סבלו מלחץ. אנליסטים טוענים כי תחומי כרטיסי האשראי וההלוואות האישיות, למשל, רוסנו מחשש לביקורת של המשרד להגנה פיננסית על הצרכנים (CFPB).
ה–CFPB היתה אחת הסוכנויות שהוקמו בעקבות חוק דוד־פרנק. היא אוכפת 19 חוקים פדרליים להגנת הצרכן, שעוסקים בתחומים מגוונים — ממשכנתאות, דרך הלוואות לסטודנטים וכרטיסי אשראי, ועד פרקטיקות של בנקים. לפי דוד־פרנק, על הסוכנות לעמוד על המשמר מפני התנהלות "שאינה הוגנת, מטעה או נצלנית" בכל מוצר פיננסי או שירות המוצע לצרכנים.
יתכן שזה גרם לבנקים להיות זהירים מול לקוחות עם הכנסות נמוכות ותיקי אשראי מצומצמים, אומר ג'סטין שרדין, מנהל הרפורמה הרגולטורית הפיננסית בארגון המרכז למדיניות דו־מפלגתית. הוא מצטט מתוך מחקר מהשנה שעברה, שמראה כי לקוחות עם דירוג אשראי סאבפריים (לווים מסוכנים) קיבלו פחות מחמישית מחשבונות כרטיסי האשראי החדשים ב–2015, לעומת 29% ב–2007.
לגבי תחום המשכנתאות, בנקים וקבוצות לוביסטים מתלוננים על הדרישות החדשות שנועדו לקבוע כי לצרכנים יש "יכולת סבירה" להשיב את ההלוואה, בהתבסס על היסטוריית האשראי שלהם, ההכנסה, ההתחייבויות, היחס בין החובות להכנסה, המצב התעסוקתי ומידע נוסף. כל זה גרם לגידול בכמות הניירת.
"פעם היית יוצא עם תיקייה, כיום אתה יוצא עם קלסר", אומר סושיל פתאל, נשיא סטייט בנק אוף טקסס מדאלאס, שנכסיו חצו באחרונה את רף מיליארד הדולרים, לאחר שקנה בנק שפשט את הרגל בשיקגו. אבל לורי גודמן, מנהלת שותפה במרכז למדיניות מימון הדיור של האורבן אינסטטיוט, מכון מחקר ליברלי, טוענת כי לגורמים אחרים יש השפעה גדולה יותר.
האשראי נותר "חנוק לגמרי", היא אומרת, משום שהבנקים חוששים מהתצהירים והערבויות שהם צריכים להציג בפני פאני מיי, מממנת המשכנתאות בחסות ממשלתית, ומהעלות הגבוהה של הלוואות בעייתיות, בין השאר.
ואולם הדרישות הללו בכלל אינן חלק מחוק דוד־פרנק. התמונה מורכבת גם במגזר ההלוואות לעסקים קטנים. סך ההלוואות המסחריות והתעשייתיות של פחות ממיליון דולר הגיע ל–336 מיליארד דולר ב–2008, לפי נתונים של FDIC, וצנח ל–279 מיליארד דולר ב–2012 — לפני שהתאושש והגיע ל–328 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2016.
אף אחד לא יעצור את הרפובליקאים
עבור דאגלס הולץ אקין, נשיא אמריקן אקשן פורום, מכון מחקר עם נטייה למרכז וימינה ממנו, זהו סימן לנטל הנוסף של החוק על הבנקים. אבל אנליסטים אחרים אומרים כי אי־אפשר להפריד את ההשלכות של דוד־פרנק מהזהירות היתרה שבה נהגו בנקים כשבנו מחדש את הונם, מהכלכלה המדשדשת ומהתחרות מצד פלטפורמות לא בנקאיות. יש המציינים כי החלק העיקרי בדוד־פרנק שמתמקד בהלוואות לעסקים קטנים — ודורש מהבנקים לאסוף ולדווח מידע נוסף — עדיין לא נכנס לתוקף.
אף אם הראיות לכך שדוד־פרנק פוגע בהלוואות הבנקים אינן משכנעות, אמר מייקל בר, פרופסור באוניברסיטת מישיגן, זה לא יעצור את הרפובליקאים שנחושים להיפטר מהחוק. בר, שעזר בכתיבת החוק כשטימותי גייתנר כיהן כשר האוצר האמריקאי ב–2009–2010, אמר שהדיבור על עזרה לבנקים להעניק יותר הלוואות היא תחבולה, שמטרתה לזכות בתמיכה לחבילת רפורמות שהעניקה יתרון לוול סטריט על חשבון הכלכלה הריאלית.
בר מציין כי לוביסטים כבר מדברים על ביטולו של כלל וולקר, האוסר על בנקים אמריקאיים להשקיע מהונם העצמי, ואת המועצה לפיקוח על היציבות הפיננסית, שהיתה אמורה לנטר התפתחות של סיכונים מחוץ לבנקים המסחריים. לדברים אלה אין קשר עם הקלות על הקצאת אשראי.
החלופה של הנסרלינג לדוד־פרנק, הידועה כ"חוק הבחירה הפיננסית" (Financial Choice Act), אינה צפויה לכלול "שינויים לטובת ארצנו", אומר בר. "אנו נמצאים בסיכון שנחזיר את הגלגל לאחור, לערב המשבר הפיננסי — ושנצטרך לעבור שוב הכל מההתחלה".
הודעות חשובות
שחקן תודה רבה על ההסבר על דנאל. האם ההסבר תקף גם...
שחקן תודה רבה על ההסבר על דנאל. האם ההסבר תקף גם על מנית תיגבור?
כהן אתמול, 15:42