פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
כחודש חלף מאז השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, והוא כבר הצליח ליצור במערכת הפוליטית והכלכלית רעש שקשה להשוותו למעשי ידיהם של נשיאים אחרים, ואי־ודאות שמסחררת רבים בקהילה העסקית.
אין ספק כי לצווים הנשיאותיים — בתחום הרגולציה, ההגירה ועוד — ולמדיניות שתבוא בעקבותיהם, יהיו השלכות על כלכלת ישראל והמגזר העסקי בה. עם זאת, אופיין של ההשלכות האלה עדיין לוט בערפל.
בתחילת פברואר הגיעו לישראל קייטי תומסון ובראד ויין מפירמת עורכי הדין מוריסון פורסטר, מהחברות הגדולות בתחום המשפטי העסקי בארה"ב. השניים מייעצים לגופים עסקיים, והפעם נדרשו לספק מורה נבוכים למצב החדש.
"טראמפ הוא אדם שעומד במלה שלו", אומרת תומסון. "במהלך המרוץ לנשיאות הוא התחייב לכמה צעדים, ומה שרואים בימים הראשונים של הנשיאות שלו הוא קיום הבטחות. הוא מיישם אותן בעיקר עם צווים נשיאותיים, והשאלה היא האם הצווים האלה יקבלו תוקף חוקי לטווח ארוך, מה תהיה המשמעות של זה ואיך זה ייראה".
ויין סבור כי טראמפ מנסה להצביע בפני הקונגרס על כיוון הפעילות החקיקתית הרצוי לו לארבע השנים הקרובות. "סביר שהפעילות שלו עם צווים נשיאותיים תתמתן ברגע שהקונגרס יתחיל להגיש הצעות חוק", הוא אומר, "אבל בינתיים קל לו יותר לחתום על צווים מאשר להזיז את המחוקקים".
לדברי ויין, "האירוניה היא שטראמפ מתח ביקורת על השימוש של הנשיא אובמה בצווים נשיאותיים, אבל הוא משתמש בצווים כדי להנחיל את המדיניות שלו".
"הקהילה העסקית מגיבה בחיוב"
ויין ותומסון ניצלו את השהות בישראל כדי להיפגש עם בכירים בחברות ישראליות ולשכנע אותם בכדאיות ההשקעה בארה"ב, או ביצירת יחסים עסקיים עם חברות אמריקאיות גם בעת הזו. ויין, שעומד בראש מחלקת קשרי ממשל במשרד מוריסון פורסטר, ותומסון, ראש מחלקת התחבורה במשרד, מכירים היטב את ישראל ואת הפעילות העסקית בה, אבל גם הם מסכימים שאולי כדאי להיזהר עד שהדברים בוושינגטון יתבהרו.
"לנשיא יש סמכות חוקתית להוציא צווים בנושאים שמוגדרים בחוקה", אומרת תומסון. "הצווים הם הצהרה של המדיניות שלו, והם צריכים לקבל את תמיכת הקונגרס".
לדברי ויין, "כמו שקל להוציא צווים נשיאותיים, קל גם לבטל אותם. חלק מהצווים של טראמפ ביטלו צווים שאובמה חתם עליהם".
ואיך זה ישפיע על היכולת לעשות עסקים בארה"ב?
תומסון: "זה יוצר הרבה חוסר ודאות. לדעתי, כל חברה שרוצה לעשות עסקים בארה"ב צריכה לשמור על פרופיל נמוך ולחכות עד שהדברים יירגעו. אם אתם עושים משהו בפרופיל גבוה, הנשיא יכול לגלות את זה, לצייץ על זה — וזה ישפיע על מחיר המניה והמוניטין של החברה. צריך לטוס מתחת לרדאר ולהעריך מהו המצב לפני שמקבלים החלטה מושכלת — וזה המסלול הכי טוב עכשיו. בסופו של דבר, כשלנשיא יהיה כוח לפעול ברפורמות כמו מיסוי, תהיה יותר ודאות ועסקים יוכלו לחזור לפעילות רגילה".
ויין: "אם מסתכלים על השווקים העולמיים מאז הבחירות, הקהילה העסקית מגיבה בחיוב למעשים של טראמפ. יש תחושה שהוא קובע תנאים שיפעלו לטובת עסקים בארה"ב. הוא מפחית רגולציה, מתמרץ עסקים לפעול בתוך ארה"ב באופן שייטיב גם עם העסקים, רוצה לשנות את חוקי המס, ומעודד חברות להחזיר השקעות לארה"ב. יש אופטימיות שניתן יהיה להשפיע באופן חיובי על הקהילה העסקית".
ויין ותומסון מתייחסים להתנהלות בשוק ההון מאז שטראמפ נבחר לנשיאות ב–8 בנובמבר: המניות בעיקר עולות, והדולר מתחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם. טראמפ תקף אמנם את סין, יפן וגרמניה על מניפולציות לכאורה שהן עושות בשוק המט"ח, אבל גם חברות בינלאומיות שנסחרות ופועלות בארה"ב לא התרגשו כל כך מהמתיחות המדומה. בכלל, נראה שטראמפ מצליח לשדר כאילו הוא מתחזק מערכת יחסים טובה עם מנהיגי מדינות, כמו ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, וראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי.
אבל טראמפ גם לא היסס לתקוף חברות שלא רקדו לפי החליל שלו. הוא תקף את בואינג, שלדבריו מוכרת לממשלת ארה"ב את המטוס הנשיאותי, אייר פורס 1, במחיר גבוה מדי. המניה הגיבה בצלילה, ואחר כך התברר שהממשל בכלל לא מתכוונ לרכוש מטוס חדש. הוא תקף את לוקהיד מרטין בגלל המחיר הגבוה של מטוס הקרב F35, התרגז על ג'נרל מוטורס בטוויטר מפני שהיא רוצה לייצר מכוניות במקסיקו, ואיים על טויוטה וב.מ.וו במסים גבוהים אם לא יחזירו את הייצור לארה"ב. לכן תומסון מייעצת לחברות שלא לצאת בהצהרות חגיגיות על יוזמה עסקית גדולה או על השקעה מחוץ לארה"ב.
הראיון עם השניים נערך עוד לפני שנורדסטרום הורידו מהמדפים את קו מוצרי ההלבשה של איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא, מה שגרם לאביה להשתלח גם בקמעונאית.
לפי ויין, הדוגמאות של בואינג, GM ולוקהיד מרטין הן של חברות גדולות שמבינות את הכוח של הרשת החברתית — ושיודעות גם להגיב בהתאם. אבל חברות רבות שהיו יכולות לעלות על הכוונת של טראמפ, שינו מדיניות כדי שהנשיא לא יתקוף גם אותן. פורד ביטלה הקמת מפעל במקסיקו, ופיאט קרייזלר הכריזה על השקעת עתק בארה"ב.
יש מעין איום על החברות האלה: או שתשקיעו עוד בארה"ב, או שהנשיא יצייץ עליכן.
תומסון: "זה נכון במידה מסוימת. הנשיא לוחץ על חברות כדי שיקבלו החלטות לא רציונליות, שאינן תואמות את האינטרס הכלכלי שלהן או את האינטרס הכלכלי של העולם. המטרה של הנשיא היא לייצר מקומות עבודה, להעלות משכורות ולגרום לחברות אמריקאיות להיות תחרותיות יותר. אולי זה לא נכון כלכלית מבחינה גלובלית, אבל זה תואם את ההבטחות במסע הבחירות שלו לחזק קודם את ארה"ב".
את חושבת שזה עשוי לפגוע בפעילות הכלכלית?
תומסון: "אני חושבת שכן. תראה מה סין אומרת: אם ארה"ב תצא מהסכמי הסחר ויהיה ואקום, סין תהפך למנוע העיקרי של הסכמי סחר בינלאומיים. זה עלול לפגוע באינטרס לטווח הארוך".
טראמפ מחזיר עבודות לארה"ב, אבל הוא באמת רוצה להחזיר ייצור של פלסטיק זול מסין?
תומסון: "יכול להיות שחלק מענפי הייצור לא שייכים לארה"ב. אני חושבת שגלובליזציה היא לא הסיבה הגדולה לאובדן משרות הייצור בארה"ב, אלא אוטומציה ודיגיטציה. פחות אנשים נדרשים לעשות את מה שבעבר עשו רבים".
הפעילות עם חברות ישראליות תגדל
ויין הוא חבר המפלגה הרפובליקאית, ולדעתו היחסים בין ארה"ב לישראל הידרדרו בתקופת אובמה, באופן שהשפיע גם על הפעילות העסקית, ולכן כשטראמפ בבית הלבן הדברים יכולים רק להשתפר.
"הממשל הזה רוצה להתאמץ, לשפר ולשמור על יחסים טובים עם ישראל כדי לתקן את מה שקרה ליחסים אלה בשנים האחרונות", אומר ויין. הוא מציין את העוצמה של ישראל בתחומים כמו אוטומציה, תשתיות, אבטחת סייבר, ומכוניות אוטונומיות — הלהיט החם התורן בעולם הטכנולוגיה, מה שמעניק יתרון לחברות ישראליות בארה"ב. לדבריו, "הממשל רוצה לראות עוד השקעות זרות בארה"ב. הוא גם רוצה לראות עוד חברות אמריקאיות משקיעות בארה"ב — כל מה שייטיב עם הכלכלה האמריקאית והעובדים וייצור משרות בארה"ב".
תומסון טוענת שמדיניות ההגירה של טראמפ לא תשפיע על עובדים ישראלים שרוצים להגיע לרילוקיישן בארה"ב, ושככל הנראה זה לא על סדר היום שלו.
חברות ישראליות וזרות פותחות משרד קטן במדינה שבה אין מסים גבוהים, נסחרות בבורסה ונהנות מפעילות במסגרת החוקים האמריקאים, אבל המרכזים שלהן במקום אחר, ולכן רוב העובדים שהן מעסיקות נמצאים במקום אחר. זה עדיין יהיה אפשרי?
ויין: "אני חושב שכן, אבל הממשל רוצה להביא יותר עובדים לארה"ב, באמצעות מדיניות מסים, או בכל דרך אחרת, כדי להעניק תמריצים לחברות להעביר יותר פעילות לארה"ב. התקווה היא שהמדיניות שלו בתחום מיסוי ועבודה תעניק יתרון להחזיק יותר ממשרד אחד קטן עם עובד אחד.
"בשנים האחרונות חברות ישראליות נהנו מגידול בהשקעות מצד חברות סיניות. ברור שיש מתיחות בין ממשל טראמפ לסין. יכול להיות שההשקעות הסיניות בחברות ישראליות יצרו מחסום לחברות ישראליות שרוצות לצמוח בארה"ב. אני חושב שבטווח הארוך, ההשקעות האמריקאיות בישראל חזקות. יכול להיות שהיו בעיות בשנים האחרונות, אבל אני מקווה שהממשל הזה יצליח לספק סביבה נוחה לחברות ישראליות ואמריקאיות ושנעלה מחדש על המסלול".
האם חברות ישראליות לקחו את התמיכה האמריקאית כמובנת מאליה — ולכן הלכו לאסיה?
ויין: "אני חושב שהמצב הפוך ושארה"ב לקחה את ישראל כמובנת מאליה. זה נכון לגבי הרבה בעלות ברית בעולם. לא הזנו את מערכת היחסים וחשבנו שהן יהיו שם בשבילנו. אנחנו חייבים להראות שארה"ב היא בעלת ברית של ישראל, ואם לא נבטא זאת במעשים מדינות אחרות ייכנסו לחלל הזה".
הודעות חשובות
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם אתמול, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...