פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
ביום שבו הנשיא דונלד טראמפ קיבל חדשות טובות על שוק העבודה, וכינס את בכירי עולם העסקים סביבו, מה הוא עשה? הוא הבהיר שהוא מתכנן לרסק את אחד מעמודי התווך של ההתאוששות הכלכלית.
את הנתון שפורסם ביום שישי - תוספת מרשימה של 227 אלף משרות חדשות בינואר - הוא קיבל בכך שחתם על צו שקורא לנסיגה מחוק דוד-פרנק. מדובר ברפורמה מ-2010 שנועדה לרסן את הפרקטיקות הפיננסיות המטעות והחמסניות שגרמו וגם העמיקו את הנזק במיתון הגדול שהתחיל ב-2008.
בפגישה עם בכירי עולם העסקים הוא התפאר בתוכנית שלו שנועדה להרוס את הרפורמה, בפני מנכ"לים כמו ג'יימי דיימון מג'יי פי מורגן צ'ייס, אינדרה נואי מפפסיקו וסטיבן שוורצמן מבלקסטון, קרן ההשקעות הפרטית. הוא התלונן שחבריו בעולם העסקים "לא יכולים לקבל כסף משום שהבנקים לא נותנים להם ללוות, בגלל החוקים והרגולציות של דוד-פרנק". זה מגוחך. אמריקה התאגידית נהנתה מעלייה ברווחים, ושוק המניות קרוב לשיא של כל הזמנים. מה גם שאף אחת מהחברות שנציגיהן נכחו בפגישה לא סובלת מקשיים בקבלת אשראי.
אם הוא היה מקשיב לקהילת העסקים, הוא היה מגלה שחברות רבות מוטרדות מאוד מההשפעה של החלטות אחרות שלו, כמו הצו המינהלי שהוציא שמונע כניסת מבקרים משבע מדינות מוסלמיות. טראוויס קלאניק, מנכ"ל אובר, הודיע ביום חמישי כי לא ישתתף בפגישה בבית הלבן וכי הוא עוזב את צוות היועצים הכלכליים של טראמפ בעקבות הצו.
אבל טראמפ התמקד בדוד-פרנק, כאילו שהחליט לחבל ביציבות הפיננסית שעזרה לשוק העבודה להתאושש בשנים האחרונות והכינה את השטח לצמיחה עקבית. הוא היה מספיק בר מזל כדי לרשת כלכלה שנוספו לה 11.5 מיליון משרות במהלך כהונתו של הנשיא ברק אובמה - הנתון הרביעי בגובהו מתוך 12 הממשלים בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה.
יש כמובן עוד הרבה עבודה לעשות: העלייה במשכורת עדיין אינה מספקת, ויותר מדי אנשים מצליחים למצוא רק עבודה במשרה חלקית. אבל היסודות שעליהם צריך להמשיך לבנות - צמיחה כלכלית, יציבות פיננסית, עלייה במספר המשרות ואבטלה נמוכה - הם חזקים.
החלשתו או ביטולו של דוד-פרנק תהיה נסיגה חמורה. היא תשיב את הסנטימנט הדה-רגולטורי שהקדים ואף האיץ את הגאות והשפל בשווקים הפיננסיים בעשורים האחרונים. כולל בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000 ואת משבר המשכנתאות שקדם לחילוץ הבנקים ב-2008. מיתון היה התוצאה של שתי הפורענויות האלה. בשני המקרים, המשרות, המשכורות והעושר נפגעו באופן שעובדים אמריקאים רבים לא הצליחו להתאושש ממנו לגמרי - בעוד שאלה בקצה העליון של סקאלת ההכנסות וההון יצאו מהמשבר עשירים עוד יותר.
חוק דוד-פרנק הטיל חוקים ורגולציה על מערכת פיננסית שנהפכה בחלקה הגדול נטולת רגולציה. מטרת העל של החוק היא להגן על עובדים וצרכנים על ידי סיכול של ספקולציות פיננסיות, הלוואות פזיזות והפקעת מחירים שיוצרות בועות. חוקים כאלה מקשים על הבנקים לעשות כסף, ולכן בנקאים נאבקו כל כך להחליש את החוק. עד שהגיע טראמפ, ההצלחה שלהם היתה מוגבלת. תחת דוד-פרנק, המערכת הפיננסית נהפכה יציבה יותר ונתנה יותר מענה לצרכים כלכליים ואנושיים.
טראמפ לא מבין, או שלא אכפת לו שנסיגה מדוד-פרנק תערער את הבטחתו - וגם את ההזדמנות שניתנה לו - להביא את שוק העבודה להתאוששות מלאה. ההיסטוריה הוכיחה שפעילות כלכלית מואצת לאחר דה-רגולציה פיננסית היא מתכון לאסון עבור כל מי שיציבותו הכלכלית תלויה במשרות ומשכורות. כלומר, כמעט כל האמריקאים.
ייתכן שטראמפ מאמין שביטולו של דוד-פרנק יוביל ליותר משרות בכך שהוא יקל על עסקים לקבל הלוואות. אבל גם אם אשראי "משוחרר" יותר יביא לעלייה במשרות - עם דגש על "אם" - הבעיה העיקרית בשוק העבודה כיום היא לא מעט מדי משרות, אלא משכורות נמוכות מדי, זמן ארוך מדי. נסיגה מדוד-פרנק לא תעזור לכך, ותפגע ביציבות שעזרה לכלכלה להגיע עד כה.
הודעות חשובות
מתחת למיתות
איש זקן ישב בצד הדרך ומכר אבטיחים.
מנחם אתמול, 08:04השלט עם המחיר היה פשוט וברור:
אחד ב-3 דולר, שלושה ב-10 דולר.
בחור צעיר ניגש, דפק על כמה אבטיחים,
בחר אחד ומסר למוכר 3 דולר עבור אחד.
הזקן לקח את הכסף...