S&P מעלות: אתגרי חברות הביטוח ב-2017 - רגולציה, ריבית נמוכה ותחרות

בחברת הדירוג סבורים כי יישום תקנות סולבנסי 2 יוביל למגמת מיזוג בקרב חברות הביטוח האירופיות ■ בעקבות הריבית הנמוכה בשוק, החברות צפויות לעבור למוצרים שאינם מבטיחי תשואה ■ לטענת S&P מעלות, הביטוח־טק יאיים על המודל העסקי בענף בטווח הארוך

"ענף הביטוח בישראל, באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה צפוי להתמודד עם קשיים לא מעטים בשנה הקרובה. הקשיים העיקריים יהיו התאמה של המודל העסקי לרמות ריבית נמוכות; התאמת הדיווחים ותהליכי ניהול הסיכונים להתנהלות תחת משטר סולבנסי 2; וההתמודדות עם תנאים מקרו כלכליים לא פשוטים בחלק ממדינות האזור" — כך כותבת האנליסטית לנה שוורץ מחברת הדירוג S&P מעלות, בסקירה על אתגרי ענף הביטוח בשנה הקרובה.


שוורץ מציינת: "חברות הביטוח יידרשו גם לנווט את דרכן תחת רגולציה מכבידה ואי־ודאות פוליטית, למשל לקראת יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ובעקבותיה, וכן ההתפתחויות הקשורות בתוצאות הבחירות בכמה מהאזורים. תחרות גוברת בחלק גדול מתחומי הפעילות נוספת גם היא לרשימת האתגרים העומדים בפני החברות בענף. המדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים באירופה, המובילה לצמצום מרווחים, מחייבת גם היא את חברות הביטוח ליטול סיכונים גבוהים יותר על מאזניהן".


הסקירה מתפרסמת לאחר שהמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, הגיעה להסכמות עם חברות הביטוח על הקלות בדרישות ההון שיאפשרו להן לחלק דיווידנד. דירוג החוסן הפיננסי הממוצע של חברות הביטוח בישראל נמצא בקצה העליון של הטווח — AA מינוס עד BBB מינוס — שבו ממוקמות כל חברות הביטוח באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה. תחזית הדירוגים לרוב יציבה, ושוורץ כותבת: "אנו סבורים שדירוג החברות צפוי להישאר ברמה דומה בטווח התחזית".


גורמי הסיכון העיקריים העומדים בפני חברות הביטוח הם ירידה ברווחיות או גידול בהיקפי המינוף, שיביאו לשחיקה בפרופיל הפיננסי של החברות. פרופיל ההון של חברות הביטוח בישראל מעט חלש מזה של מבטחים במערב אירופה, כפי שמשתקף גם בשולי הון רגולטורי צרים יותר, ובהתאם לכך יכולתן לספוג תנודתיות רווחים משמעותית היא מוגבלת יותר. "אנו רואים את מרבית מנגנוני ניהול הסיכונים בחברות הביטוח בישראל כממוצעים בהשוואה גלובלית", מוסיפה שוורץ.


"הריבית תאיים על הדירוג של החברות"

אחד האתגרים הגדולים של חברות הביטוח הוא להתאים את המודל העסקי לריבית הנמוכה, הפוגעת ברווחיהן. הסיבה היא ההתחייבויות למבוטחים בפוליסות מבטיחות התשואה. ככל שהריבית נמוכה יותר כך נדרשות חברות להפריש יותר כסף כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות, הגבוהות מהריבית בשוק. בנוסף, כ–73% מנכסי תיקי ההשקעות של חברות הביטוח באירופה מושקעים באג"ח, לעומת כ–70% בישראל — מה שמוסיף להן חשיפה לסיכוני הריבית.

"אנו מעריכים כי התאמת הפעילות העסקית של חברות הביטוח באירופה לסביבת ריבית נמוכה יהיה האתגר העיקרי ב–2017", מוסיפה שוורץ. "תרחישי הבסיס שלנו מניחים כי הרווחיות והלימות ההון של החברות החשופות ביותר לסיכון הריבית הנמוכה ייחלשו בהדרגה, מה שעלול לאיים על דירוגם בשנים הקרובות, בהנחה שיתר הגורמים נשארים ללא שינוי.


"החברות העיקריות החשופות לסיכון זה הן חברות ביטוח חיים במדינות הנורדיות וכן אוסטריה, גרמניה, שווייץ והולנד. מוצרי ביטוח חיים במדינות אלה כוללים תשואה מובטחת גבוהה, או שקיים בהם פער גדול בין מח"מ הנכסים למח"מ ההתחייבויות".


לדבריה, "אנו רואים את חברות הביטוח מגיבות לסיכון הריבית באמצעות הפחתה בשיעורי התשואה המובטחת בעסקים חדשים, או באמצעות מעבר גובר למכירת מוצרי ביטוח חיים שאינם מבטיחי תשואה (unit-linked) אשר מעבירים את סיכון התשואה למבוטח. כמו כן, חברות הביטוח פועלות ליצירת כרית רזרבות נוספת וכן לניהול הדוק יותר של מח"מ הנכסים וההתחייבויות. כמו כן, אף שקיימת עלייה מסוימת בסיכון אשראי במאזני החברות, אנו רואים כי באופן כללי המבטחים אינם ממהרים להגדיל את הסיכון. לבסוף, גם הרגולטורים באירופה פועלים בכמה מישורים כדי לצמצם את הסיכונים למאזני חברות הביטוח".


חברות הביטוח בישראל חשופות לסיכון הריבית הנמוכה באופן שונה מהמבטחים האירופיים. מוצרי ביטוח חיים מבטיחי תשואה לא נמכרים בישראל מ–1991, ובממוצע חלק גדול מההתחייבויות הקיימות מגובות באיגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת — גיבוי המגביל את סיכון השגת התשואה. גם הפיזור העסקי הרחב יחסית של חברות הביטוח בישראל, הפועלות בתחומי הביטוח הכללי וביטוח הבריאות נוסף על ביטוחי חיים, ממתן את השפעת הריבית הנמוכה.


"אחת ההשפעות של הריבית הנמוכה באה לידי ביטוי בהתאמה חשבונאית של הרזרבות הביטוחיות, שהוגדלו בשל שימוש בריבית היוון נמוכה יותר על חשבון הרווחיות השוטפת בשנים האחרונות", מציינת שוורץ. "כמו כן, בחיפוש אחר תשואה, חברות הביטוח מגדילות את סיכון צד נגדי בתיק ההשקעות, תוך חשיפה גוברת לחוב קונצרני באמצעות הלוואות ישירות, השקעות ישירות בנדל"ן, מניות וקרנות השקעה.


"הדבר עלול להגביר את הסיכון להון העצמי, הבולט אף יותר לאור שמירה על מרווחים צרים מעל דרישות ההון הרגולטוריות, האופייניים לחברות הביטוח בישראל בהשוואה לאירופה. להערכתנו, אם נראה עליית תשואות, היא תיטיב עם הענף, שכן נוכל לראות שחרור של הכספים שהופרשו לצורך הגדלת העתודות חזרה לשורת הרווח. השפעה זו עשויה לגבור על השפעת הפסדי ההון בצד הנכסים שגם היא תהיה תוצאה של עליית הריבית, וזאת בשל מח"מ התחייבויות ארוך יותר".




סולבנסי 2 יחזק את החברות בישראל


ב–2016 החלו חברות הביטוח באירופה לפרסם את יחסי כושר הפירעון המחושבים לפי כללי סולבנסי 2. חברות הביטוח שמדרגת S&P הציגו לרוב יחסי כושר פירעון גבוהים. לדעת שוורץ, "החברות יפעלו לשמירה על יחסים אלה, ולא יגדילו את חשיפתם לסיכונים".


"יישום משטר סולבנסי 2 עשוי להניע תהליכי מיזוג בענף הביטוח האירופי — בעיקר בקרב חברות הסובלות מחיסרון לקוטן ומהיעדר מערכות תומכות להתמודדות עם דיווחים רגולטוריים וניהול סיכונים מתקדם כפועל יוצא מיישום המשטר. כמו כן, אנו סבורים כי יישום סולבנסי 2 עשוי להביא לשינויים בהקצאת נכסי השקעה, לאור דרישות ההון המחמירות על השקעה במניות, קרנות השקעה וחוב קונצרני בדירוגים נמוכים, ומנגד לאור דרישות הון מקלות יותר על חוב ריבוני. להערכתנו, לא נראה גידול בהשקעה במניות, ואנו עשויים לראות הסטה של תיקי השקעה לכיוון של איגרות חוב בדירוגים גבוהים וצמצום של פערי המח"מ".


גם בישראל חברות הביטוח יחלו ב–2017 ביישום הדרגתי של משטר סולבנסי 2, לקראת יישום מלא הצפוי בסוף 2018. "מעבר לאתגר המיידי שבהגדלת ההון הניכרת, אנו סבורים כי יישום סולבנסי 2 ישפר את הלימות ההון של הענף", מוסיפה שוורץ. "קבלת החלטות עסקיות שתיעשה תוך ראייה מבוססת סיכון של המוצרים הביטוחיים או של תיק ההשקעות, ותביא בחשבון שיקולי הקצאת הון, עשויה להוביל להקצאת הון יעילה יותר. כמו כן יישום משטר הסולבנסי צפוי לחזק מנגנונים פנימיים בחברות, כגון ניהול סיכונים ובקרות פנימיות. בטווח הבינוני־ארוך אנו צופים כי יציבותן של החברות בענף תתחזק כתוצאה מכך".


ביטוח־טק — סיכון והזדמנות


בסקירה נכתב: "בעקבות הקיטון ברווחי השקעה בשל התשואות הנמוכות והגבלת תיאבון הסיכון, אנו מעריכים כי חברות ביטוח החיים באירופה יצטרכו להישען במידה רבה יותר על מקורות רווח אחרים כמו מוצרי ריסק או בריאות, להעלות את מחירי הבטחת התשואה או לשפר את מבנה העלויות".


בהקשר זה מציינת שוורץ את ההתפתחויות בתחומי הדיגיטציה, ביטוח־טק (InsurTech) וביג דאטה כמנועים אסטרטגיים עיקריים בשנים הקרובות. לדבריה, התפתחויות אלה מהוות הזדמנות לשיפור היעילות ולחיסכון בעלויות בטווח הארוך, אך גם איום על המודל העסקי המסורתי.


"להערכתנו, שינויים טכנולוגיים לא יובילו לשינויים מהותיים במאפייני ענף הביטוח בטווח הקצר. עם זאת, בטווח הארוך יותר, האיום עלול להיות משמעותי יותר עבור חברות שלא יצליחו למנף את נגישותן לנתוני הלקוחות ואת השימוש הרחב בטכנולוגיה ליתרון תחרותי, או לא יספקו את התיאבון הגובר של לקוחותיהן לשימוש בטכנולוגיה".


גם המבטחים בישראל, כותבת שוורץ, "עומדים בפני האתגר של התאמת האסטרטגיה לפעילות בסביבה עם לחץ על הרווחיות, בין כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה ובין כתוצאה מרמת התחרות בענף המשופע במהלכים רגולטוריים המשפיעים על רווחיותו. ההתאמה צריכה להיות באמצעות מנועי צמיחה חדשים וחדשנות רבה יותר במוצרים הביטוחיים. במקביל הדבר יכול להוביל להתאמה של ההוצאות, ובעיקר של עלויות ההפצה, מה שעשוי להביא לשינויים במודל ההפצה המקובל היום.


"אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הדיגיטציה, המידע והנתונים עשוי להשתלב במגמות אלה. אנו סבורים כי השפעת התפתחויות אלה בישראל מוגבלת בטווח הקצר, ומעריכים ששינויים מהותיים יותר יתרחשו בטווח הבינוני־ארוך".