סופי: מליאת הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנים 2017-2018

כחלון בירך: "תקציב חברתי שמצמצם פערים" ■ הרצוג תקף: "תקציב ללא בשורה" ■ נתניהו עזב את המליאה מספר פעמים - כדי לנהל שיחות וידיאו עם עוקביו בפייסבוק








תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2017-2018 עברו סופית במליאת הכנסת סמוך לשעה 1:15 בלילה בתום דיון ממושך שכלל שורה של הצבעות והסתייגויות שהחל עוד אתמול ב-15:30. התקציב לשנתיים הקרובות יחד יעמוד על על 906.8 מיליארד שקל: 446.8 מיליארד שקל ב-2017 ו-460 מיליארד שקל ב-2018. בתוספת ההוצאה המותנית בהכנסה, יעמוד התקציב (ברוטו) על 993.7 מיליארד שקל: 491.7 מיליארד שקל ב-2017 ו-502 מיליארד שקל ב-2018.


בתום ההצבעות בירך שר האוצר משה כחלון: "התקציב שאושר היום הוא תקציב חברתי ועיוור צבעים. תקציב שעוזר ומסייע לכל שכבות האוכלוסייה והוא תקציב של כל אזרחי המדינה – לא ימין, שמאל או מרכז. זהו תקציב של צמיחה, צמצום פערים חברתיים, הגדלת ההוצאה הציבורית, הפחתת מסים והמשך התנופה של כל משרדי הממשלה בדגש על המשרדים החברתיים". מנגד, תקף ראש האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג: "ממשלת ישראל העבירה הלילה תקציב ללא בשורה לאזרחים. תקציב שמסמן את תחילתה של שנה קשה למשפחות העובדות, לצעירים, לקשישים, למי שהגורל התאכזר לו ולכל מי שלא מאיים וסוחט".


מרבית סעיפי התקציב עברו ברוב של כ-60 חברי כנסת לעומת כ-48 מתנגדים, ללא דרמות או הפתעות מיוחדות. את משמעת ההצבעות מצד הממשלה ניהל ביד רמה יו"ר הקואליציה דוד ביטן (ליכוד), יחד עם מנהלת הסיעה, עליזה בראשי. סיעות האופוזיציה והקואליציה הגיעו לסיכום מוקדם בדבר סדרי הדיון על ההסתייגויות לתקציב, כך שבמקום הצבעה על מאות הסתייגויות שונות, צומצמו ההסתייגויות ובמקומן נקבע כי 30 חברי כנסת מהאופוזיציה ישמיעו נאומים בעניין. "זאת הזדמנות אמיתית לאופוזיציה להציב אלטרנטיבה ולהציג סוגיות אמיתיות, שבהן יש לנו הצעות טובות יותר עם תפיסת עולם ודרך כלכלית-חברתית אחרת מאשר תפיסת העולם של הממשלה", הסביר אתמול ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), שמרכז את סוגיות התקציב במפלגה.


ראש הממשלה בנימין נתניהו עזב מספר פעמים את המליאה באמצע ההצבעות על התקציב, בין היתר כדי לבצע שיחת וידאו עם עוקביו בפייסבוק. העובדה הזו עוררה זעם בקרב חברי האופוזיציה, שסברו כי מדובר בזלזול מצד נתניהו. "כבר הבנו הבוקר שבוחן המציאות של נתניהו לקוי", אמרה ח"כ מרב מיכאלי, כשהיא מתכוונת להשוואה שערך נתניהו בין פינוי מאחז עמונה לבין "הפינוי" שחווה בעצמו כשנדרש לעזוב את מעון ראש הממשלה בשנת 1999 לאחר שהפסיד בבחירות.


"במקום לשבת עכשיו במליאה ולהצביע על התקציב הגרוע שהוא מביא לאישור, הוא יושב בלשכתו ומדבר בפייסבוק עם הנתינות והנתינים. גם לנו במקומו היה קשה להסתכל לתקציב הגרוע הזה בעיניים", הוסיפה מיכאלי. גם חברת סיעתה, ח"כ ציפי לבני, אמרה בעניין: "כשנתניהו יוצא באמצע הצבעה על התקציב כדי לעשות צ'ט, זה עוד שלב בתפיסתו העצמית כמלך ללא חוק ומחוקקים. גם בצ'ט הוא רואה רק את המצלמה – ולא את הציבור", הוסיפה לבני. ח"כ יואל חסון הציע כי לתקציב המדינה יתווסף "סעיף שיקום לראש ממשלה שמסיים את תפקידו". חסון פנה לנתניהו ואמר: "יהיה לך סעיף התאקלמות שחס וחלילה לא תהיה לך טראומה נוספת כשתעזוב את הבית".
יחד עם התקציב, עבר גם חוק ההסדרים שכולל שורה של רפורמות בתחומי התקשורת, התחבורה, האנרגיה ועוד. מדובר בין היתר ברפורמה שמאפשרת להוט ולספקי תקשורת נוספים להשתמש בתשתית הפיזית של בזק, רפורמה שתאפשר למוניות ספיישל להסיע מספר נוסעים באופן שיתופי תמורת מחיר מופחת שייקבע מראש בהתאם למסלול, ורפורמה שתקל על דיירים בבניין משותף לעבור לספק גז חלופי.
החוק כולל גם רפורמה במכון התקנים, הגברת התחרות בתחום התמרוקים ועוד. חוק ההסדרים כולל גם את חוק מיסוי דירה שלישית, שהגה שר האוצר משה כחלון, שעורר סערה מזה חודשים ארוכים. ח"כ מיקי רוזנטל (מחנ"צ) תקף את החוק הזה גם במליאה, וקרא לו "מס גולגולת". חצי שעה לאחר חצות, אמר רוזנטל לכחלון: "רוב האנשים שמחזיקים את הדירות האלה הם מבוגרים שירשו דירות ולא בדקתם בכלל מי האנשים האלה ומה הערך של הדירות. אין לך נתון עובדתי אחד ואתה לא יכל לסתור אותי. כמה דירות כאלה באמת יימכרו מתוך 56 אלף דירות? אתם תראו שאנשים יעבירו 2% לקרוב משפחתם וככה יתחמקו מהמס. זה מה שהם יעשו". סגן שר האוצר כהן, יצחק כהן, אמר על כך בתגובה: "כל מי שמתנגד מדבר מהפוזיציה. 56 אלף איש מחזיקים מעל 80 אלף דירות. זו בושה וזו צביעות. תשחררו את הדירות!".


העברת התקציב כללה גם קיצוץ רוחבי של 1.8% בכלל תקציבי משרדי הממשלה, שמשמעותו הפחתה של למעלה משני מיליארד שקל הפוגעת בין היתר בשירותים חברתיים חיוניים. הקיצוץ בתקציב משרד הבריאות לבדו, למשל, עומד על 26.5 מיליון שקל. ח"כ אילן גילאון (מרצ) תקף בעיקר את הפגיעה הצפויה בתקציבי הרשויות המקומיות לרבות מענקי האיזון לרשויות החלשות: "הרשויות הנתמכות מתקציבים אלה הן המוחלשות ביותר בישראל, בפריפריה ובמגזר הערבי. משמעות הקיצוץ היא פגיעה ישירה באזרחים החלשים ממילא, שתעמיק עוד יותר את אי השוויון. זו בגידה של ממשלת הליכוד בפריפריה ויריקה בפרצופם של המוחלשים".

מס עניים
במסגרת העברת חוק ההסדרים, יופחת מס ההכנסה ליחידים וגם מס החברות יופחת משיעור של 25% כיום לשיעור של 24% בשנת 2017 ו-23% בשנת 2018. האופוזיציה תקפה את הצעד הזה, בטענה כי הוא ייגרע מהכנסות המדינה כ-4 מיליארד שקל בשנה שהיו יכולים ללכת להשקעה בשירותים חברתיים.במקום זאת, טענו באופוזיציה, המהלך יעשיר בעיקר את העשירים ממילא.
בסיעת המחנה הציוני טענו כי הפחתת מס ההכנסה תביא לחיסכון של 150 שקל בחודש למשק בית, אולם סבסוד צהרונים בעזרת סכום דומה יכל היה לחסוך למשפחות צעירות 1,000 שקל בחודש – סכום משמעותי בהרבה. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס קראה לחברי הכנסת להצביע בעד ההסתייגות שלה בעניין פרק הביטוח הלאומי בחוק ההסדרים שמעניק שורה של הטבות אבל גורע הטבות אחרות שעלותן גבוהה יותר, אבל גם ההסתייגות שלה נדחתה לאור המשמעת הקואליציונית.
ח"כ מרב מיכאלי הסתייגה מהפרק בחוק ההסדרים שמבקש להעלות מעט את המס שמשלמים מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט (הטוטו) על הכנסות מהימורים חוקיים. לטענת מיכאלי, צריך היה לאסור כליל את ההימורים שמהווים "מס עניים סמוי", שעושק דווקא את החלשים ביותר בחברה.