אנחנו בפייסבוק
לכבוד שבוע הבחירות לנשיאות ארה"ב, חשבנו שיהיה זה ראוי להקדיש הפעם את הטור לכלכלה האמריקאית. ננסה להתמקד יותר במצב הכלכלה נכון להיום ולאן המשק האמריקאי צועד. ברור לכל, כי לכיוון הכלכלה האמריקאית יש השפעה דרמטית על כל העולם, וכמובן גם עלינו כאן בישראל.אם היה צריך לתאר את כלכלת ארה"ב במהלך השנים שלאחר המשבר העולמי בשלוש מילים, היינו אומרים שהיא "אי של יציבות" בעולם סוער, ואחת מנקודות האור הבודדות בתקופת ההתאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי.ארה"ב נכנסה השנה לשנה שביעית של צמיחה יציבה. כדי לסבר את האוזן, הצמיחה הממוצעת בארה"ב בין השנים 2010-2016 עמדה על 2.1%, גבוה מהממוצע בעולם המפותח באותן שנים, אך יותר מזה - הצמיחה בארה"ב נותרה יציבה למרות שנים של צמצום הוצאות על ידי הממשלה הפדרלית, ירידת מינוף דרמטית של משקי הבית וסביבה גלובלית בעייתית (מיתון באירופה, האטה בסין, נפילת מחירי הסחורות והנפט, BREXIT ועוד). מצד שני, מדיניות מוניטארית אגרסיבית, ביחד עם העובדה שארה"ב נחשבת לכלכלה סגורה באופן יחסי לשאר העולם, תרמו ליציבות הפעילות הכלכלית במהלך שנים קשות לכלכלה הגלובלית. לראיה, היקף סחר החוץ של ארה"ב עומד על כ-29% בלבד מהתוצר, לעומת גרמניה שבה נתון זה עומד על 84%, בריטניה עם 58%, או ישראל בה הוא עומד על 59%.קצב צמיחה זה הספיק על מנת ששיעור האבטלה ירד באופן עקבי משיא של יותר מ-10% ל-4.9%, מה שאומר שהוא מספיק גבוה על מנת לייצר משרות בארה"ב, ולאחרונה אף החלו להתבסס לחצי שכר משמעותיים יותר.
סיכון של עליית ריבית מהירה מהצפוילאור מצבה הטוב של כלכלת ארה"ב, ובמיוחד לנוכח ההאטה בשאר העולם, המיקוד של המשקיעים לאורך השנתיים האחרונות היה בלנסות ולענות על השאלה הבאה - האם בסביבה כזאת הפדרל ריזרב (פד) יכול בכלל להעלות ריבית? ואם כן, עד לאיזו רמה היא יכולה להגיע?לשאלה זו ייתכנו השלכות דרמטיות על כל הכלכלה הגלובלית, ולכן חברי הפד ניסו להיות מאוד זהירים בכל תהליך העלאת הריבית, שכזכור החל בדצמבר 2015. עם זאת, מאז דצמבר הריבית עדיין לא עלתה שוב, ונותרה ברמתה - 0.25%-0.50%, בעיקר בשל ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית והשפעתן האפשרית על הכלכלה המקומית. ההבנה של חברי הפד כי מעשית הם הבנק המרכזי של העולם, ולאור הקשרים ההדוקים בין השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, החליטו בבנק המרכזי לנסות ולנקוט גישה של שקיפות מקסימלית. עם זאת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המתווה הצפוי של הריבית כפי שהשווקים רואים זאת לבין המתווה שהפד מסמן. לפחות עד כה, ידו של השוק תמיד הייתה על העליונה. חשוב לציין כי פער זה נחשב לסיכון מרכזי בשוק האג"ח, ולאור האינפלציה שמתחילה להרים את ראשה בארה"ב, ייתכן אף שהוא יתממש במהלך 2017. עלייה מהירה מהצפוי בריבית תתמוך בעלייה מהירה יותר בתשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, מה שבאופן בלתי נמנע ישפיע על שוקי האג"ח ברחבי העולם, ובישראל בפרט.מבחינת שוק המניות, אם הריבית תעלה מהר יותר ממה שהשוק צופה כיום (מדובר על העלאת ריבית אחת בקירוב בשנה), הדולר יתחזק יותר, מה שיכביד על השווקים המתעוררים (הרבה חוב נקוב דולר) ועל שוקי הסחורות. מצד שני, דולר חזק יתמוך בשווקים כמו יפן ואירופה אשר משוועים למטבעות חלשים יותר.
ניצנים לעלייה באינפלציהתאמרו, רגע, לא שמענו את הטיעון הזה גם בשנה שעברה? בהחלט, אשתקד עוד העריכו שיהיו ארבע העלאות ריבית ב-2016, מה שכמובן לא קרה, אז למה שמשהו ישתנה ב-2017? ובכן, במהלך השנתיים האחרונות הפד קיבל "מתנה" שאפשרה לו לדחות את ההחלטה על העלאת ריבית - נפילת מחירי הנפט וההאטה בסין, שני תהליכים אשר גררו את העולם לתהליך דפלציוני.בנקודה זו חשוב להזכיר כי לפד מנדט כפול - שמירה על תעסוקה מלאה ועל יציבות מחירים. אם ב-2014 האינפלציה הייתה באזור היעד, אך האבטלה עוד הייתה יחסית גבוהה, היום המצב הוא הפוך - האבטלה כבר מאוד נמוכה, אך בשל ירידת מחירי הנפט האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד. אז למה 2017 הולכת להיות שונה? בימים אלו ממש אנו עדים למה שהפד צפה כבר לפני חודשים רבים והוא "התפוגגות ההשפעות של הנפט והדולר על האינפלציה". את הניצנים הראשונים לעלייה באינפלציה ראינו בנתוני חודש ספטמבר, בו נרשמה קפיצה באינפלציה השנתית מ-1.0% ל-1.5%, ולהערכתנו עד סוף 2016 האינפלציה כבר תגיע ל-2.0% ותעלה לכיוון 2.5% במהלך הרבעון הראשון של 2017 (בהנחת מחירי נפט ודולר קבועים). אגב, אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ואנרגיה) עומדת כיום על 2.2%, גבוה מהממוצע ב-20 השנים האחרונות, וזאת בשל לחצים אינפלציוניים הולכים וגוברים בשוק הדיור ובבריאות. רק לאחרונה הבית הלבן הודיע כי פרמיות הביטוח על הבריאות במסגרת אובמה-קייר צפויות לעלות ב-2017 ב-15% עד 25%. זוהי התפתחות מאוד אינפלציונית.אם כך, נראה כי ב-2017 הולכים להיגמר לפד התירוצים, והם ייאלצו להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר ממה שהשוק מעריך כיום. עם זאת, חשוב לומר כי גם אם תועלה הריבית פעמיים ואף שלוש בשנה הקרובה, המדיניות המוניטארית של הפד עדיין תהיה מרחיבה ביותר, ועל כן היא תמשיך לתמוך בצמיחה הכלכלית בארה"ב.
סיכון של עליית ריבית מהירה מהצפוילאור מצבה הטוב של כלכלת ארה"ב, ובמיוחד לנוכח ההאטה בשאר העולם, המיקוד של המשקיעים לאורך השנתיים האחרונות היה בלנסות ולענות על השאלה הבאה - האם בסביבה כזאת הפדרל ריזרב (פד) יכול בכלל להעלות ריבית? ואם כן, עד לאיזו רמה היא יכולה להגיע?לשאלה זו ייתכנו השלכות דרמטיות על כל הכלכלה הגלובלית, ולכן חברי הפד ניסו להיות מאוד זהירים בכל תהליך העלאת הריבית, שכזכור החל בדצמבר 2015. עם זאת, מאז דצמבר הריבית עדיין לא עלתה שוב, ונותרה ברמתה - 0.25%-0.50%, בעיקר בשל ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית והשפעתן האפשרית על הכלכלה המקומית. ההבנה של חברי הפד כי מעשית הם הבנק המרכזי של העולם, ולאור הקשרים ההדוקים בין השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, החליטו בבנק המרכזי לנסות ולנקוט גישה של שקיפות מקסימלית. עם זאת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המתווה הצפוי של הריבית כפי שהשווקים רואים זאת לבין המתווה שהפד מסמן. לפחות עד כה, ידו של השוק תמיד הייתה על העליונה. חשוב לציין כי פער זה נחשב לסיכון מרכזי בשוק האג"ח, ולאור האינפלציה שמתחילה להרים את ראשה בארה"ב, ייתכן אף שהוא יתממש במהלך 2017. עלייה מהירה מהצפוי בריבית תתמוך בעלייה מהירה יותר בתשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, מה שבאופן בלתי נמנע ישפיע על שוקי האג"ח ברחבי העולם, ובישראל בפרט.מבחינת שוק המניות, אם הריבית תעלה מהר יותר ממה שהשוק צופה כיום (מדובר על העלאת ריבית אחת בקירוב בשנה), הדולר יתחזק יותר, מה שיכביד על השווקים המתעוררים (הרבה חוב נקוב דולר) ועל שוקי הסחורות. מצד שני, דולר חזק יתמוך בשווקים כמו יפן ואירופה אשר משוועים למטבעות חלשים יותר.
ניצנים לעלייה באינפלציהתאמרו, רגע, לא שמענו את הטיעון הזה גם בשנה שעברה? בהחלט, אשתקד עוד העריכו שיהיו ארבע העלאות ריבית ב-2016, מה שכמובן לא קרה, אז למה שמשהו ישתנה ב-2017? ובכן, במהלך השנתיים האחרונות הפד קיבל "מתנה" שאפשרה לו לדחות את ההחלטה על העלאת ריבית - נפילת מחירי הנפט וההאטה בסין, שני תהליכים אשר גררו את העולם לתהליך דפלציוני.בנקודה זו חשוב להזכיר כי לפד מנדט כפול - שמירה על תעסוקה מלאה ועל יציבות מחירים. אם ב-2014 האינפלציה הייתה באזור היעד, אך האבטלה עוד הייתה יחסית גבוהה, היום המצב הוא הפוך - האבטלה כבר מאוד נמוכה, אך בשל ירידת מחירי הנפט האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד. אז למה 2017 הולכת להיות שונה? בימים אלו ממש אנו עדים למה שהפד צפה כבר לפני חודשים רבים והוא "התפוגגות ההשפעות של הנפט והדולר על האינפלציה". את הניצנים הראשונים לעלייה באינפלציה ראינו בנתוני חודש ספטמבר, בו נרשמה קפיצה באינפלציה השנתית מ-1.0% ל-1.5%, ולהערכתנו עד סוף 2016 האינפלציה כבר תגיע ל-2.0% ותעלה לכיוון 2.5% במהלך הרבעון הראשון של 2017 (בהנחת מחירי נפט ודולר קבועים). אגב, אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ואנרגיה) עומדת כיום על 2.2%, גבוה מהממוצע ב-20 השנים האחרונות, וזאת בשל לחצים אינפלציוניים הולכים וגוברים בשוק הדיור ובבריאות. רק לאחרונה הבית הלבן הודיע כי פרמיות הביטוח על הבריאות במסגרת אובמה-קייר צפויות לעלות ב-2017 ב-15% עד 25%. זוהי התפתחות מאוד אינפלציונית.אם כך, נראה כי ב-2017 הולכים להיגמר לפד התירוצים, והם ייאלצו להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר ממה שהשוק מעריך כיום. עם זאת, חשוב לומר כי גם אם תועלה הריבית פעמיים ואף שלוש בשנה הקרובה, המדיניות המוניטארית של הפד עדיין תהיה מרחיבה ביותר, ועל כן היא תמשיך לתמוך בצמיחה הכלכלית בארה"ב.
הודעות חשובות
10:07 ; 3200.79 בוקר טוב, לאחר הפקיעה נשלים...
10:07 ; 3200.79
שחקן מעוף היום, 10:07בוקר טוב,
לאחר הפקיעה נשלים ההגנות השבועיות.
התיקון:
קנית CALL 3320 (שבועי 21.10) - עלות נוכחית 14 שח
קנית PUT 3150 (שבועי 21.10) - עלות נוכחית 200 שח
פקיעת CALL 3320...