הממשלה תפחית ב25% מהרגולציה – כמה ישלמו על כך בחייהם?

הממשלה קבעה יעד לקיצוץ משמעותי ברגולציה. במקום לעסוק במדידה כמותית של הרגולציה ובראייתה כאויב, היה כדאי שבממשלה יתרכזו ביישום רגולציה אפקטיבית וחכמה שתמנע אבדן של חיי אדם.ב-2 לאוגוסט, מטוס של חברת אמירייטס שהגיע מהודו לשדה התעופה בדובאי ביצע נחיתת חירום, התנגש בקרקע, ורוב חלקו העליון עלה באש. ממראה ההריסות אפשר היה להניח שזו התרסקות ללא ניצולים. גוף המטוס של בואינג 777 נשרף והתעוות, כל החלק העליון של גוף המטוס ניתך עד לגובה החלונות, ומה שנראה בפנים היה חרוך ללא הכר. איך יתכן שמישהו יכול היה לברוח ולהינצל מתופת זו? למרות זאת, אף אחד מבין 282 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס לא נפגעו ופונו בבטחה.זה לא היה נס שכולם ניצלו מההתרסקות ומהמטוס הבוער. זו הייתה הרגולציה במיטבה, תוצאה של תקני בטיחות מודרניים בתעופה הכוללת ביו השאר הגדרות לגבי חומרי הבנייה, המושבים ודרכי פינוי מהיר מהמטוס.[/FONT][/COLOR]ב-14 ליולי 1997 התמוטט גשר ארעי שהוקם מעל נחל הירקון כדי לאפשר מעבר משלחות המכביה לטקס פתיחת המכביה ה-15. עקב ההתמוטטות נהרגו 4 ספורטאים ו-69 נפצעו, חלקם פגיעות אנושות. בית המשפט קבע כי אסון המכביה קרה בגלל מחדל חמור שנגרם על ידי המהנדס שתכנן את הגשר, הקבלנים שהקימו אותו ובעל חברת האירועים שתיווך בין הנהלת המכביה לקבלנים. חמישה אנשים הורשעו בגרימת מוות וחבלה ברשלנות ונשלחו לתקופות מאסר.גשר המכביה לא היה אסון בלתי נמנע, זו הייתה תוצאה של העדר ברגולציה מתאימה ובאי אכיפת תקני הבטיחות הקיימים.במאמר בדה מרקר מה- 9 באוגוסט, אלי גרונר מנכ”ל משרד ראש הממשלה מדקלם סיסמאות שחוקות על הצורך בהפחתת ‘הנטל הרגולטורי’. גרונר לא דיבר על ביטול הרגולציה, רק על צמצומה, אבל מגישתו עולה שרגולציה היא בכלל דבר שלילי. בכל המאמר אין אף מילה וחצי מילה על מטרות הרגולציה, על החשיבות העצומה שלה לחיינו, לבריאותנו לאיכות החיים שלנו, לתעשייה, למסחר וכו’. אי אפשר למדוד רגולציה בלי להתייחס לתוכנה ולאכיפתה או כפי שכותב פרופ' דוד לוי- פאור– לא ברור כלל שיש נטל רגולטורי ושקיצוץ כזה נחוץ.אין ספק שצריך לבדוק מחדש ובקפדנות את מכלול הרגולציות שהצטברו מאז קום המדינה. יש הגיון לבדוק אם התועלת ברגולציה חדשה עולה על כלל העלויות הכרוכות בה. יש צורך לשנות רגולציה מופרכת ודרקונית, ולתאם בין רגולציות שונות. אבל נקודת המוצא לרפורמה כזו צריכה להיות שונה לגמרי — הכרה בחשיבות הרגולציה ולא סיסמאות כזב בדבר רגולציה מסוכנת ומיותרת. אדרבה, שמשרד ראש הממשלה יפרסם את תכנית הדה-רגולציה שלו ויעמיד אותה למבחן, הן של אנשי מקצוע והן של הציבור.במקרה זה – גרונר טומן את ראשו בחול. כמו כל חסיד אדוק של התפיסה הניאוליברלית, כל דבר נמדד אצל גרונר בכסף. הוא סבור שהרגולציה מסוכנת כי יש לה עלות וכי אין ארוחות חינם. הרגולציה נחוצה כדי לקדם אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כדי להגן על הציבור ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים מול גופים טורפניים הפועלים בשוק ללא רסן, להבטיח מסחר ותחרות הוגנים והגנה בפני מונופולים. לפי המאמר, הממשלה קבעה יעד לפיו תקוצץ הרגולציה ב–25% לפחות. קביעה סתומה זו דומה להחלטה לקצץ 25% מסוגי התרופות בארץ. האם יבוטלו רבע מכל תקנות הרגולציה במשק או רבע מהדרישות בכל רגולציה כאשר יש הבדלים עצומים ביניהן?גרונר כותב כי “בתחום זה החלה פעילות רבה וכבר גובשו תוכניות שאפתניות להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים בתחומים כגון ציוד רפואי, תמרוקים, רישום קבלנים, חומרי הדברה, סקרי אנרגיה ומוצרי חשמל.”צריך מידה רבה של אטימות או עזות מצח כדי להציע הפחתת רגולציה כזו. לפני מספר ימים רעשה הארץ כאשר התגלה כי דגני הבוקר של תאגיד יוניליוור היו מזוהמים בסלמונלה, לא עמדו בתקנים, ובבקרת איכות. בסוף 2003 היתה פרשת רמדיה שהביאה למותם של 3 תינוקות ועוד 15 תינוקות הסובלים מפגיעות קשות.מעניין יהיה לראות אם הפחתת הרגולציה בתחום התמרוקים תביא ליותר מקרי אלרגיה, אם הפחתת הרגולציה על מוצרי החשמל תאפשר ייבוא מוצרי חשמל מסוכנים לציבור, אם הפחתת הרגולציה בתחום חומרי ההדברה תביא ליותר מקרי מוות.מנכ”ל משרד ראש הממשלה, לא נותן דעתו או שאינו מבין את הסכנות הכרוכות בדה-רגולציה, ומתעלם מהמחיר בבטיחות הציבור ובחיי אדם של הקלות אלו. הדוגמא שהוא מביא בתחום רישוי בניה (קבלנים) מלמדת על סכנות אלו, וחשוב להרחיב בנושא זה.לפי גרונר, מטרת העל של הפחתת הרגולציה בתחום רישוי הקבלנים, “היא הגדלת התחרות בענף והורדת יוקר המחיה.” ואכן, מועצת הקבלנים במשרד השיכון אישרה ב-10 לאוגוסט המלצות להקלות ברגולציה על קבלני הבניין. האישור התקבל על אף אזהרותיהםשל שורת אנשי מקצוע התחום, לפיהן מדובר בהמלצות קיצוניות אשר עלולות להוביל לפגיעה בבטחון הציבור ובחיי אדם.בין הצעדים שאושרו: צמצום רמות הסיווג כך שגם הקבלן הזוטר ביותר יוסמך לבצע עבודות בהיקף כספי של עד 8 מיליון שקל או 2,500 מ”ר בנוי למגורים (כלומר 12-10 קומות), הפחתת הדרישות להעסקה קבועה של הנדסאים ומהנדסים בקרב חברות בנייה מסדר גודל קטן ובינוני ועוד.בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים נכתב: “אין בהמלצות אלה כדי להפחית את הנטל הרגולטורי, אלא להקטין דרסטית את רמת הכישורים המקצועיים הנדרשים מקבלנים… יש בכך פגיעה והפרה משמעותית באיזון נגד בטיחות הציבור, ושמירה על האינטרסים הכלכליים של מזמיני העבודות…. ההשלכות על בטיחות העובדים והמשתמשים, איכות הבנייה, משך הבנייה ומחירי הדיור – ברורות לכל…. לא סביר בעליל כי קבלן מתחיל יהיה רשאי לבצע עבודות הנדסה בנאיות של עד 8 מיליון שקל ו–2,500 מ”ר למגורים…..[מדובר ב] השלכות חמורות יותר משיטת הפל-קל”. גרונר לא מנסה או שאינו יכול לענות לטענות אלו ומעדיף את הספין של “המתנגד הגדול למהלך — איגוד המהנדסים — הוא בעל אינטרס כלכלי ברור בשימור המצב הקיים”.במאי 2001 התרחש אסון אולמי ורסאי, אחד האסונות האזרחיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל, בו נספו 23 ונפצעו כ- 350. מדי כעשרה ימים נהרג אדם בתאונת עבודה בבנין, עד סוף יולי נהרגו 22 אנשים בתאונות בניין ולמעלה מ-100 נפצעו. אולי כדאי להודות לגרונר ולממשלה שאינם מציעים לבטל בכלל את הרגולציה על רישוי קבלנים במסגרת זו של ביטול 25% מהרגולציה. האם נזדקק לקריסת בניין ולא רק מרפסת כדי להבין את הבעיה בהפחתת הרגולציה בתחום הבניין?לסיכום נאמר שאנחנו לא זקוקים לפחות או יותר רגולציה, אנחנו זקוקים לרגולציה אפקטיבית וחכמה – ובראש ובראשונה צודקת. רגולציה שתגן על האזרח. גם על התעשיינים, אבל גם בעיקר על האזרח.