פוסטים אחרונים בבלוג
אנחנו בפייסבוק
המשק בדפלציה מתמשכת: 2014 הסתיימה עם ירידה של 0.2% במדד, 2015 עם ירידה משמעותית יותר בשיעור של 1% - ובשלושת החודשים הראשונים של 2016 מדד המחירים לצרכן כבר השיל 1%. ירידה מצטברת של 2.2% בשנתיים ורבע.
שבעה משמונת המדדים החודשיים האחרונים היו שליליים - רק באוקטובר 2015 היתה עלייה מזערית של 0.1%. מדדי מארס הם בדרך כלל חיוביים - גם בשנתיים האחרונות שבהן נרשם מדד שנתי שלילי: 0.3% ב-2015 ו-0.2% ב-2014, אבל לא השנה. הפעם האחרונה שבה היה מדד שלילי במארס (מינוס 0.2%) היתה לפני 11 שנה, ב-2005.
נקודת האור במצב הבעייתי של דפלציה מתמשכת היא ההקלה ביוקר המחיה: בחודש החולף מחירי המזון ירדו ב-0.5% - כשהירקות הטריים הוזלו ב-7.4% ומחירי הפירות הטריים ירדו ב-1.1%. עם זאת, ההקלה הזאת לא באה לידי ביטוי בתחום שהוא אולי הבעייתי ביותר - הדיור, שם המחירים המשיכו לעלות.
האם המדיניות של שר האוצר, משה כחלון, להורדת מחירי המזון - בעיקר פירות וירקות - מתחילה להניב תוצאות? במבט רחב יותר על הרבעון הראשון של 2016, מתברר כי ההצלחה של כחלון לכאורה ממשית, ומחירי המזון ירדו בינואר־מארס ב-7%, כשמחירי הירקות והפירות ירדו ב-5.7%, וגם ומחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-9.7%. כעת, צריך להמתין לנתוני מדד המחירים לצרכן באפריל, שבו יחול חג הפסח, שאליו כוונה מדיניות הפחתת המכסים של כחלון, ובתנאי שיקפיד לשמור על המחירים הנמוכים גם בהמשך 2016.
האם נתניהו יוותר על תקציב דו-שנתי?
הצמיחה במשק נמוכה. קיימת הסכמה בין בנק ישראל לבין משרד האוצר כי המשק יצמח השנה ב-2.8% בלבד. אבל כלכלנים רבים מפקפקים אפילו במספר זה - אף שהוא נמוך בהשוואה לנתוני הצמיחה של המשק בעבר.
מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנים האחרונות הוא הצריכה הפרטית. כשהמחירים נמוכים, כדאי לצרוך. אבל זהו מנוע שאינו יכול להחזיק את המשק לאורך זמן.
בעבר, מנועי הצמיחה של המשק היו "נכונים יותר": הייצור התעשייתי (היי־טק), יצוא השירותים והסחורות, וההשקעות במשק. אבל קטרים אלה נחלשו מאוד בשנים האחרונות, והממשלה והאוצר עושים מעט מאוד, אם בכלל, כדי להחזירם למסלול הישן והטוב של התרחבות וגידול בר־קיימא.
כדי שהמשק יחזור לפוטנציאל הצמיחה שלו, צמיחה של כ-5% בשנה, פי שניים מהצמיחה ב-2015, צריך מאמץ משולב של הממשלה, האוצר ובנק ישראל. כרגע, מה שדרוש למשק יותר מכל הוא הודעה חד־משמעית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי התקציב הבא יהיה חד־שנתי ולא דו־שנתי. החלטה כזאת תהיה, נתניהו יודע, לטובת הצמיחה והגדלת הפריון. תקציב דו־שנתי יהיה הקרבת טובת המשק לאינטרסים פוליטיים צרים.
בד בבד עם הכרזה כזאת של ראש הממשלה, צריכה לבוא הבטחה של שר האוצר, משה כחלון, ושל ראש אגף תקציבים במשרדו, אמיר לוי, כי בתקציב הבא - בניגוד לתקציב 2015–2016, יהיו רפורמות ושינויים מבניים מקרו־כלכליים אמיתיים מוטי חדשנות.
כוחות השוק חזקים משר האוצר
גם בנק ישראל, המחויב לפי חוק לשמור על קצב אינפלציה שנתי של 3%-1% עומד חסר אונים מול המצב הנוכחי. לפי כל הסימנים, בנק ישראל יחמיץ את היעד גם ב-2016, בין השאר כיוון שככל הידוע לציבור אין לו כל תוכנית, וייתכן גם שרצון, להחזיר את האינפלציה בפועל השנה לטווח הרצוי.
יותר מדי זמן נדמה לציבור כי בנק ישראל משקיף מעמדה לחלוטין פאסיבית על ההתרחשויות במשק. מה שברור, ואת זה הנגידה קרנית פלוג אומרת בצורה ברורה, בחודשים הקרובים הריבית במשק תישאר נמוכה מאוד, ברמה של 0.1%. את עיקר המאמצים ישקיע בנק ישראל בחודשים הקרובים בשוק מטבע החוץ, בניסיונות חוזרים ונשנים לבלום את התחזקות השקל. בנק ישראל ישתמש במכשיר הריבית, או במכשירי ההרחבה הכמותית, אם תירשם ירידה של ממש בצריכה הפרטית, או אם תהיה נסיגה בצמיחת המשק.
למעשה, הבנק המרכזי פועל בגזרת האינפלציה מול שני כוחות: ירידות המחירים בעולם, בעיקר במחירי האנרגיה והסחורות, והמדיניות המוצהרת של שר האוצר והממשלה להורדת מחירים - הוזלת התחבורה הציבורית, החשמל, המים, המזון, הפירות והירקות, ולמעשה גם הדיור - אלא שבמקרה זה, כוחות השוק חזקים משר האוצר.
הודעות חשובות
מה דעתכם על שינוי ימי המסחר?
החל מינואר 26 ימי המסחר בבורסה בארץ הופכים לשני-שישי.
אורי1972 היום, 13:42מה דעתכם על השינוי?