15 מיליארד שקל חשודים שוכבים בחשבונות הבנקים

בהוראת הפיקוח איתרו הבנקים את הכספים המנוהלים בחשבונות תושבי חוץ, המסתכמים לפי בדיקתם ב־50 מיליארד שקל. לפי הערכות הבנקים, כ־15 מיליארד שקל מהכספים יסווגו כמוחזקים בידי לקוחות שקיים חשש שלא דיווחו עליהם למדינות המקור, ושניהולם עלול להפוך את הבנק למשתף פעולה להסתרה

תושבי חוץ מחזיקים בישראל פיקדונות בהיקף גבוה מ־50 מיליארד שקל, כך עולה מבדיקות מקיפות שערכו הבנקים בישראל.
על פי ההערכות, הבנקים צפויים לסווג כ־15-20 מיליארד שקל מכספים אלו ככספים בסיכון - כלומר, כספים שמחזיקים לקוחות המעמידים את
הבנק בסיכון גבוה לכך שייחשב כמשתף פעולה עם הלקוח לשם עקיפה של חקיקה זרה. הבנקים ערכו את הבדיקות בעקבות חוזר של המפקח על הבנקים
דודו זקן מחודש מרץ שהורה להם לזהות ולאתר את כל הכספים והפיקדונות שהם מנהלים עבור תושבי חוץ ולקוחות שיש להם פעילות שוטפת בחו”ל.
“סכום הפיקדונות של תושבי החוץ הפתיע מעט את הבנקים”, ציין מקור בכיר באחד הבנקים.



החוזר של המפקח על הבנקים הורה לבנקים להקפיא כספים של תושבי חוץ ולקוחות המנהלים פעילות ערה בחו”ל (“לקוחות חוצי גבולות”) אשר על פי הערכותיהם חושפים אותם לסיכון.
הבנקים מחויבים להחתים עד סוף השנה את תושבי החוץ שסווגו בסיכון גבוה על מסמך שלפיו הכסף שברשותם דווח כהלכה במדינות המקור לצורך תשלומי מסים.
חלקם פונים כעת לאותם לקוחות ומבקשים מהם מסמכים ואישורים שיעידו שכספיהם אכן מדווחים במדינותיהם.
חלק מהבנקים אף דורשים אישור חיצוני מרואה חשבון או עורך דין.
על פי החוזר, הבנקים נדרשים לא לאפשר ללקוחות האלה למשוך את הכספים מהחשבון אם לא הציגו את האישורים הנדרשים,
ובכך הוא צייד אותם החוזר בכלים מעשיים להתמודדות עם הנושא.

	צילום: עמית שעל

“בעבר מנהל הסניף לא שאל הרבה שאלות”

הבדיקות שערכו הבנקים מצאו כי עם הלקוחות הגדולים נמנים צרפתים בעלי דרכון צרפתי או תוניסאי ותושבים טורקים.
במחשבי הבנקים הישראליים נמצאים גם פיקדונות של אזרחים איטלקים, גרמנים ואנגלים.
הרשויות האמריקאיות כבר חייבו בעבר את אזרחי ארה”ב לדווח להן על כספים מחוץ למדינה ולכן הבדיקה לא כללה לקוחות אמריקאים.

גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי מדובר בעבודת איתור קשה שכוללת הצלבות של כמה נתונים. “בעבר תושבי חוץ היו פותחים חשבון ומשייכים אותו לכתובת של דירה שהם רכשו בארץ ומנהל הסניף לא שאל הרבה שאלות”, אמר אחד מהם. “עכשיו, כשאנחנו נדרשים לאתר את כל הכסף של הלקוח אנחנו מגלים היקפי כספים לא קטנים”.

הפיקדונות שהתגלו הם לא בהכרח כספים לא מדווחים או ניסיון של התחמקות מתשלום מס.
אינדיקציה חלקית לפעילות כזאת אפשר אולי לראות בנתונים שפרסם ארגון Moneyval, שלפיהם ב־2013 היו בבנקים הישראליים כ־2,000 חשבונות
בנק ממוספרים - כלומר, חשבונות שלא נושאים את שמות הלקוחות. על פי הערכות הארגון, בסוף 2013 היו בחשבונות הללו כ־3 מיליארד שקל.
אמנם חשבונות ממוספרים גם הם אינם מצביעים בהכרח על פעילות אסורה, אך חשבונות מסוג אלו היו, בין היתר, חלק מהפרקטיקות שנקט בנק לאומי
שהודה בדצמבר האחרון שסייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מסים, ואף שילם על כך קנס עצום של 1.5 מיליארד שקל.

החוזר שיצא במרץ הורה לבנקים, בין היתר, להגדיר מחדש את מודל סיכון הלקוח שלהם. על פי החוזר, לקוחות חוצי גבולות המנהלים סכומי כסף גדולים מאוד בבנקים הישראליים, ושקיימות לגביהם אינדיקציות שיכולות להצביע על היעדר דיווח של הכספים שבחשבונות הללו, יסווגו מעתה כלקוחות בסיכון גבוה. לעומת זאת, לקוחות, שהם אזרחים זרים, שלא נמצאו לגביהם חשדות שכאלה יסומנו מעתה באופן בולט כתושבי חוץ. הבנקים מחויבים כאמור להחתים עד סוף השנה את תושבי החוץ שסווגו בסיכון גבוה. באשר ללקוחות שלא סווגו בסיכון גבוה הבנקים נדרשים לבצע תהליך זהה עד סוף 2016.

החוזר שהוציא זקן הוא חלק ממגמה עולמית רחבה: מלבד תקנות ה־FATCA האמריקאיות, המחייבות מוסדות פיננסים בעולם לדווח על כספים של אזרחי ארה”ב לרשויות המס האמריקאיות,
גם ה־OECD הוציא תקנות דומות (CRS) שעד כה חתמו עליהן למעלה מ־100 מדינות, ביניהן גם ישראל.

זקן רוצה להכין את הבנקים לתקן האירופי

החוזר של המפקח על הבנקים מקדים למעשה את התקן האירופי וגורם לכך שהבנקים הישראליים יהיו מוכנים אליו מוקדם מהנדרש. מספר גורמים במערכת הבנקאית מעריכים כי הדבר נעשה בגלל הרצון של הפיקוח על הבנקים להציג את מערכת הבנקאות הישראלית כמתקדמת בנושא, זאת לאחר סיום החקירה הלא מחמיאה של בנק לאומי על ידי הרשויות האמריקאיות, וכן בגלל העובדה כי שני בנקים ישראלים נוספים - בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים - עדיין נמצאים תחת חקירה של הרשויות האמריקאיות בחשד כי סייעו ללקוחותיהם להעלים מס.

“בשנים האחרונות אנו עדים לפעילות נמרצת יותר של כמה מדינות באיתור כספים של תושביהן המוחזקים מחוץ למדינות התושבות”, כתב זקן לבנקים בחוזר שהפיץ במרץ. “ארה”ב נקטה צעדים מול בנקים שניהלו חשבונות ללקוחות אמריקאים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הלקוחות במטרה להסתיר נכסים מרשויות המס האמריקאיות, ומדינות נוספות - בהן בריטניה, גרמניה וצרפת - פועלות אף הן להשגת נתונים על חשבונות בנק של תושביהן המוחזקים מחוץ להן”.

לפני כשבועיים, בכנס שערך ועד מחוז תל־אביב של לשכת עורכי הדין בנושא המלחמה בהון השחור, חשף משה אשר, מנהל רשות המסים, כי הרשות מחזיקה בידיה רשימה נוספת של לקוחות ישראלים המנהלים חשבונות בחו”ל, בנוסף לזו שחשפה את הישראלים המנהלים חשבונות בסניף השוויצרי של בנק UBS. הוא סיפר כי הרשות עושה “מאמצים להגיע לעוד רשימות של עוד בנקים”. אשר הוסיף ואמר כי “חתמנו על אמנות מס ושיתוף פעולה ובחודשים הקרובים נעשה את ‘ההחלפה הראשונה’ של המידע - אנחנו כבר נערכים לכך תפעולית ומחשובית”.