x




ולרי.ס.

הסיבה שגרמה לפד להעלות את הריבית למרות החששות הגדולים

דרג מאמר זה
הפדרל רזרב העלה את הריבית אחרי 84 (!!) חודשים רצופים. למה זה לקח לו כל כך הרבה זמן ,מה הנתון שגרם לו לעשות את המהלך ומה זה אומר מבחינתנו?






אני מניח שזוהי אחת מן התקופות ה"מעניינות" ביותר בשווקים הפיננסיים. ומייד אנו נזכרים בפתגם הסיני העתיק המזכיר קללה ידועה: "הלוואי ותחייה בזמנים מעניינים!". הריבית בארה"ב עלתה לראשונה מזה 7 שנים.הדילמה גדולה: האם זהו הרגע המתאים לאותה עלייה? האם הדחייה של כל כך הרבה זמן אכן בנתה כלכלה יציבה מספיק ושיפרה את הצמיחה, ואת שוק העבודה בצורה נאותה על מנת לספוג עלייה של עלויות המימון? קובעי המדיניות בפד עצמו יאמרו בוודאי שכן. כנראה שגם אנשי ממשל אובמה יאמרו ששיעור אבטלה רשמי סביב ה-5 אחוז הוא הישג ללא תקדים. אז מה הבעיה? למה ההססנות המורגשת בכל נקודה מספקטרום הדעות בנושא?כאשר מסתכלים על הנתונים מזווית קצת אחרת, הספק מתחיל לכרסם. במקום ה-5%, אנו יכולים בקלות להגיע לסביבת ה-10% אבטלה, וזאת על פי מדד ה-U6 הלוקח בחשבון חלק גדול יותר מן המובטלים. למעשה, זהו המדד המשקף את המדדים המחושבים באירופה וגם אצלנו.ומה לגבי הצמיחה? כן, יש כזו, אבל היא בממוצע סביב ה-2% וקצת מטה מזה. אחרי 3 תוכניות הרחבה כמותית, כמעט 4 טריליון דולר שהוזרמו בהן וריבית 0 במשך 6 שנים הייתם מצפים לשיקום קצת יותר מלהיב.אבל מי כן נמצא בבריאות מופלאה? כן, שוקי המניות. לעומת שוקי הסחורות המחפשים בצורה נואשת תחתית והתייצבות (נפט, נחושת, זהב...), שוקי המניות עדיין רוקדים קרוב מאוד לשיאים. וכאן נשאלת השאלה הטריוויאליות: האם הריבית אמורה לרסן את אותו שוק פורח? בודאי שלא.הרי שוק המניות הוא הבייבי של הפד. הוא ההישג האדיר המצוטט באופן מתמיד והוא לוז התיאוריה בדבר "אפקט העושר" האמורה לדחוף את הציבור לצרוך יותר, ובכך לתת דחיפה לייצור ולצמיחה. אז מה קורה כאן? מדוע יש צורך עיקש להעלות את הריבית בכל זאת? הנה גרף קטן, המביא רמז גדול:





אין צורך לומר שהקו האדום מייצג את הריבית האפקטיבית על הדולר. אבל מהו הקו הכחול? זה העולה יפה כל כך כאשר הריבית שהמפקידים נשארת אפסית? זוהי האינפלציה באותה תקופה. ממוצע של 1.75% עלייה בשנה. נכון, זה לא הרבה, והמוסכמה היא שאין איום אינפלציוני מאז המשבר הגדול של 2008, אבל זה התחיל להצטבר ועוד איך. כבר ציינתי במסגרת זו את הרינונים מצד מנהלי הכספים הממונים על הפנסיות בדבר הסיכון הגדול שהם עכשיו חייבים לקחת כדי למצוא תשואה כלשהי.אנו רואים, שמי שלא הסכים לקחת את אותו סיכון נשחק לא רע מאז רגע "ההצלה". גם לפד הלחצים האלו הגיעו. לכן, וזו השערה ששומעים אותה יותר ויותר, ה"נירמול" בריבית נעשה על מנת לאזן במקצת תמונה זו. אגב, הגרף מגיע מן המשרד של הפד עצמו בסנט-לואיס.משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

הכלכלה האמיתית
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות