x




adamt

ויכוחים חריפים בשוויץ לקראת משאל עם גורלי לעתיד הבנקים

דרג מאמר זה
הבנק הלאומי השוויצרי הוקם עם הסמכות ליצר את הכסף (מטבעות ושטרות) בשנת 1891 – אולם עם התפתחות הסחר באמצעות הכסף האלקטרוני והפיכת השטרות והמטבעות לחלק זעיר בלבד מכלל העסקאות במשק, הבנקים הפרטיים השתלטו הלכה למעשה על תחום יצירת הכסף בכלכלה השווצרית.

משאל העם הדרמטי שיתקיים ביוני בשוויץ יצא לפועל לאחר קמפיין שהעלתה התנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO). התנועה אספה 111,819 חתימות של תומכים בהגבלת הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הסבירו בקבוצת הקמפיין את מהות ההצעה במשאל העם.
תחת הדמוקרטיה הישירה של שווייץ, משאל עם מתקיים במידה ונאספים לפחות 100,000 חתימות בתוך 18 חודשים מרגע השקת הקמפיין. אם משאל העם יעבור בשוויץ, הבנק הלאומי השוויצרי יהיה המונופול על יצירת הכסף הפיזי וגם האלקטרוני במדינה.

בכלכלות שוק מודרניות, בנקים מרכזיים שולטים ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא ביצירה של כל הכסף במחזור. בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, כשאנחנו לוקחים הלוואה מהבנק, הכסף שהבנק מלווה לנו לא מגיע משום חשבון של מישהו אחר או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום. כח שאפילו לממשלה אין – ליצור כסף. את הכסף שהבנקים מייצרים הם מעבירים בעיקר לשכבה מצומצמת של בעלי הון, ומשתמשים בו גם לצורך ניפוח בועות פיננסיות המערערות את היציבות הכלכלית מחד, אך מכניסות להם הרבה מאד כסף מריביות מצד שני. מיותר לציין שמי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה כל הזמן בין ניפוח בועות לפיצוצן, האזרחים הלא מקושרים ועסקים קטנים שיוצרים ערך ומקומות עבודה.
מכון גוטליב דוטווילר השווצרי אירח ב -5 בפברואר כנס מרתק בנושא “הכסף שלנו, הבנקים שלנו, המדינה שלנו”. הכנס דן במשאל העם הצפוי וכלל מצגות של מומחים עולמיים, פאנל מומחים שדן בנושא המערכת המוניטרית הנוכחית, פאנל שהתמקד במשאל העם, ופאנל אחרון עם כל הדוברים שעורר עימות חריף בהנחיית הכלכלן והמומחה למדיניות המוניטרית, אולי קורטש. בסך הכל נכחו בארוע כ-300 משתתפים שהורכבו בעיקר מסטודנטים מקומיים, אקדמאים בינלאומיים, בנקאים, עורכי דין ונציגים מהציבור השוויצרי.
הכנס נפתח בהקדמה של מנכ”ל הארגון המארח תחת ההכרה במכנה המשותף, שהמערכת המוניטרית הנוכחית מקולקלת. “הכלכלה העולמית נמצאת בשגרת חוב וזה הופך את השבריריות הפיננסית לתכונה קבועה של הכלכלות שלנו” . מרטין וולף, מבכירי הכלכלנים בעולם ומי שמשמש כיום כפרשן הראשי ב”פייננשל טיימס “, סקר את ההשפעה הדרמטית של משבר 2008, העשור האבוד של הצמיחה, ותחזיות התמ”ג הקודרות במשך 5 השנים הבאות. לדבריו החשש הגובר לגבי השילוב האפשרי של אינפלציה גואה, ריבית גבוהה יותר, מינוף גבוה ומחירי הנכסים גבוהים – שכל המערכת המוניטרית מבוססת עליהם – מחזקת את הצורך ברפורמה. ביסודו של דבר, מערכת בנקאות בעלת כושר מינוף גבוה, הנושאת סיכון אשראי וריבית, מהווה מקור לחוסר יציבות מערכתית – טען.
בדיונים נוספים בכנס הועברו מצגות שנגעו במקור של יצירת כסף, מידת היעילות בתכניות ההקלה הכמותית (QE) ושיעורי ריבית שליליים, חוסר יציבות בנקאית, הסיבות לעלייה המהירה ברמת החוב, והכדאיות של שינוי המערכת. בין הכלכלנים שתמכו בהצבעת “כן” במשאל היו סרג’יו רוסי מאוניברסיטת פריבורג, קת’רינה סראפימובה מאוניברסיטת ציריך, בכיר בארגון המחקר “פוזיטיב מאני” הבריטי, ג’וזף הובר. כלכלנים מכובדים נוספים שתמכו בהצעה היו ריצ’רד ורנר, לארי קוטליקוף וויליאם וייט.
סראפימובה מצאה הקבלה בין המערכת הפיננסית הנוכחית לבין הזיהום הסביבתי, ובין היררכיה לבין ריכוז העושר. היא טענה כי המשאל מציע הזדמנות להחזיר את הקיימות בחזרה למערכת הפיננסית. “הבנקים הגדולים שווים הלוואות ספקולטיביות, בנקים קטנים שווים הלוואות פרודוקטיביות”, אמר פרופ’ ורנר, שהציע מעבר לבנקים קטנים יותר וציטט דוגמאות מגרמניה וסין.
קוטליקוף הדגיש כי הסבירות למשברים עתידיים לא פחתה בשל הסיכונים המערכתיים הנובעים מרמת חוב גבוהה ומהאופי הסגור של ארגונים בנקאיים גדולים. למרות תמיכתו במשאל, דגל קוטליקוב בשינוי רדיקלי יותר במערכת, על מנת להפוך את הבנקים לקרנות נאמנות. “אם הבנקים לא יכולים להמר, הם לא יכולים להיכשל” – ציין קוטליקוף.
וייט חיזק את חששותיהם של נואמים אחרים, שהמערכת הבסיסית סובלת מחוסר יציבות חריף. הוא הניח כי ההצעה במשאל תוכל להביא לשינוי המיוחל אבל הזהיר כי ההתנגדות לה תהיה חזקה. הובר הציג את היתרונות במערכת כסף ריבונית שתכלול יציבות פיננסית גדולה יותר ורווח חד פעמי (הידוע בשם “סיניוראז’).לדבריו שוויץ תהנה מכסף ריבוני חדש שיחליף את המערכת הקיימת מבוסס כסף מאשראי.
בין המתנגדים להצעה היו העורך הכלכלי, יורג מילר, רודי נאסר, חבר מועצת המדינות הקנטונים בשוויץ, ואלכסנדר ברנטסון מאוניברסיטת באזל. מחנה ה”לא” דן בשאלות למה צריך את זה ומה יקרה לפרנק השוויצרי. ההצעה במשאל מציעה תקופת יישום של שנתיים, שברנטסון טען כי תוביל לפגיעה בשער המטבע ובכלכלה. ברנסטון טען עוד כי שער החליפין של פרנק יתחזק ויגרום לירידה ביצוא, מה שיגרום לעסקים להחליף את המטבע, ולפרנק להתמוטט. חלק מהמשתתפים בקהל טען כי מחנה המתנגדים להצעה לא באמת מבין את היוזמה. לאחר 15 דקות של ויכוח חריף, אמר ברנטסון בכעס כי “לא נהיה [שוויץ] ניסוי בינלאומי”.
בסוף הכנס התבקשו הנוכחים להצביע כאשר 58% מהנוכחים תמך בהצעה והשאר התנגד. מיותר לציין כי ההצבעה לא משקפת את הלך הרוח בקרב הציבור השווצרי וכרגע לא נראה כי יש סיכוי רב להעברת ההצעה במשאל העם ביוני.

המקור - הכלכלה האמיתית
קטגוריות
ללא קטגוריה

הערות

מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות