עדכונים אחרונים

לאחר שלוש הפחתות רצופות, הבנק המרכזי של ארה"ב בחר להישאר במקום - בהחלטה הראשונה של שנת 2026. במסיבת העיתונאים אמר יו"ר הפד כי "משרד האוצר הוא בעל הסמכות בענייני מטבע". עוד הוסיף: "אם הבנק המרכזי מאבד את העצמאות שלו, קשה מאוד להשיב אותה - ואנחנו לא איבדנו אותה"

...

לאחר שלוש הפחתות רצופות, הבנק המרכזי של ארה"ב בחר להישאר במקום - בהחלטה הראשונה של שנת 2026. במסיבת העיתונאים אמר יו"ר הפד כי "משרד האוצר הוא בעל הסמכות בענייני מטבע". עוד הוסיף: "אם הבנק המרכזי מאבד את העצמאות שלו, קשה מאוד להשיב אותה - ואנחנו לא איבדנו אותה"
הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, הותיר את הריבית ברמה של 3.75%. ההחלטה, שתואמת את ציפיות השוק, הגיעה לאחר שלוש הורדות ריבית רצופות - כשהאחרונה שבהן הייתה בדצמבר האחרוןנפתח בכרטיסייה חדשה. ההפחתות האחרונות נומקו על ידי חברי ועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC) כצעדים שנועדו להגן מפני ירידות אפשריות בשוק העבודה. בהצהרה שהתלוותה להחלטה הערב, חברי הוועדה העלו את תחזיותיהם לגבי הצמיחה הכלכלית והנמיכו את החששות בנוגע לשוק העבודה לעומת האינפלציה. "הנתונים מצביעים על כך שהפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב יציב. מספר המשרות החדשות נותר נמוך, ושיעור האבטלה מציג סימנים מסוימים של התייצבות", נכתב בהצהרה. "האינפלציה נותרת ברמה גבוהה במקצת". ...

Investing.com - הדולר האמריקאי עלה במעט ביום שלישי לקראת תחילת ישיבת המדיניות האחרונה של הפדרל ריזרב מאוחר יותר השבוע, בעוד האירו נסוג לאחר עליות אחרונות.


בשעה 16:20 (שעון ישראל), מדד הדולר, העוקב אחר הדולר מול סל של שש מטבעות אחרים, נסחר 0.1% גבוה יותר ל-96.990, לאחר שהגיע לשפל של ארבעה חודשים ביום שני.

הדולר מתייצב לקראת ישיבת הפד
הדולר התייצב ביום שלישי לאחר שני ימי מסחר של מכירות כבדות, כאשר סוחרים מצפים לתחילת ישיבת המדיניות האחרונה של הבנק המרכזי האמריקאי שתימשך יומיים ותתחיל מאוחר יותר במושב הבורסה.


צפוי בהרחבה כי הפד ישאיר את הריבית ללא שינוי, כאשר הצמיחה הכלכלית מראה סימני עוצמה והאבטלה עדיין נמוכה יחסית, והבנק המרכזי צפוי להישאר בהמתנה עד שיהיה לו יותר בהירות לגבי הכלכלה הגדולה בעולם.
...

במשך קרוב למאה שנה, התוצר המקומי הגולמי היה ה"תנ"ך" של הכלכלנים. אבל כשהעולם מתמודד עם משברי שחיקה, בדידות ושינויי אקלים, נולדת תפיסה חדשה: מדינה עשירה היא מדינה שטוב לחיות בה, לא רק מדינה שמייצרת הרבה - למה האושר והזמן הפנוי הופכים למדדי הצלחה רשמיים, ואיך ישראל מנסה לסגור את הפער בין העושר בבנק לעוני בזמן?
דמיינו את התרחיש הבא: שני רכבים מתנגשים בכביש גהה בבוקר חורפי גשום. התאונה יוצרת פקק ענק, אמבולנסים מוזנקים, הרכבים נגררים למוסך, וחברות הביטוח מפעילות סוללת עורכי דין. מבחינה אנושית, מדובר בבוקר נורא. מבחינה כלכלית קלאסית? זו חגיגה. כל שקל ששולם למוסך, לגרר, לרופא ולעורך הדין מתווסף לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). באותו אופן, ככל שאנחנו חולים יותר וצורכים יותר תרופות או עובדים שעות ארוכות יותר וצורכים יותר דלק בפקקים - הכלכלה הלאומית "צומחת" יותר.
בימינו, האבסורד הזה הגיע לנקודת רתיחה. הכלכלנים המובילים בעולם מודים כעת בפה מלא: התמ"ג הוא מדד של המאה הקודמת - הוא מודד ייצור חומרי, אך הוא עיוור לחלוטין לרווחה אנושית. במאה ה-21 השאלה היא כבר לא "כמה ייצרנו", אלא "מה המחיר ששילמנו בבריאות ובזמן".
...